הלוויה של גיבור ישראל סגן הדר גולדין ז"ל מסמלת את תחילת סיכומה של המערכה הרב-זירתית שידענו בשנתיים האחרונות. לצד הזירות המבצעיות השונות הייתה גם מערכה נוספת, הזירה החברתית. מיד לאחר ההלם וההפתעה הצבאית בבוקר שמחת תורה, החברה האזרחית על שלל מגזריה ידעה להתעורר ולהגיב עוד לפני החברה הממסדית והרשויות שהחלו לתת מענה. באופן טבעי קיים קושי רב לשמר היענות אזרחית מגוונת ומורכבת כל כך למשך זמן רב כל כך. מוקדי חירום שונים הוקמו בדרום, בצפון ובמערכה מול איראן גם במרכז הארץ. עם התמשכות המערכה והפיכתה לכזו שכוללת שגרת לחימה בצד הניסיון לקיים שגרת חיים, היה ברור מי נמצא במעגל הנושאים בנטל ומי מחוצה לו.
שגרת הלחימה הפכה שגרה, וכדרכה של שגרה לא הצליחה לכסות על שיבת המחלקות לסדר היום הציבורי. נוכחנו לדעת, בעיקר בשבועות האחרונים, כי הצער על נפילתם ופציעתם של גיבורי ישראל לא הצליח לכסות על השבטיות. אפילו העולם הזה התחלק בהתאם לתפיסות העולם והאחדות חוצת המחנות שבלטה בתחילת המערכה נעלמה כמעט כלא הייתה.
כעת מונחות לפתחה של החברה הישראלית שתי משימות מרכזיות: תחקור העבר ושיקום העתיד. שמענו ביום פתיחת מושב הכנסת את הנאומים של ראש הממשלה נתניהו ויו"ר האופוזיציה לפיד סביב סוגיית חקר האירועים והקמת ועדת חקירה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
נכון, מתנהלות כבר כעת חקירות, והצבא חוקר את אירועי השבעה באוקטובר. האלוף (מיל') סמי תורג'מן הגיש מסקנות דו"ח שחיבר לשר הביטחון כץ. בנוסף, פורסמו בחודשים האחרונים תחקירים ממוקדים על קרבות ביישובים שונים בימים הראשונים למערכה, וגם מבקר המדינה הקים צוותי חקירה שונים. כל החקירות הללו מתגמדות למול השאלה האם תוקם ועדת חקירה ממלכתית, האם יוקם מנגנון חוקר אחר והאם לאחר הבחירות שאלת החקירה תקבל תפנית.
שאלת זהות הגוף שיחקור את האירועים הפכה לשאלה פוליטית, וזה ברור מהטעם הפשוט לפיו המחנות הפוליטיים מסתדרים לפי עמדתם: בעד או נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית בהתאם למיקומם הפוליטי. מה שאינו פוליטי זו המשימה השנייה והיא משימת השיקום. וכן, לה אין רייטינג ועליה לא רבים פומבית. אני מבקש לומר – תרצו את השיקום כמו שאתם רוצים את התחקיר, תריבו על ניהול השיקום כמו שאתם רבים על ניהול התחקיר.
עבודות שיקום בקיבוץ נירים | צילום: מנהלת תקומה
נכון, השיקום כבר מתנהל. יש מנהלת שיקום דרום שעושה עבודה מצוינת וגם מנהלת שיקום צפון כזאת. יש שר שהשיקום הוא תחת אחריותו וגם הוא עושה עבודה מצוינת. אבל חסרה במדינת ישראל תודעת שיקום כמו שיש תודעת חקירה. שיקום הוא לא רק העברת תקציבים ליישובים בצפון ובדרום, או בניית מגדל אשפוז חדש בבית חולים סורוקה וקידום שיקום הפגיעות בעקבות הטילים מאיראן. שיקום הוא תקנים לעו"ס ברשויות המקומיות למשימות חשובות שאיש לא ישמע עליהם. שיקום זה ליווי אלפי פצועים ובני משפחותיהם הרבה זמן אחרי שהילת הקרב הציבורית-תקשורתית תמה. שיקום זה תקצוב מותאם לקידום וחיזוק השלטון המקומי שידע להוכיח את נחיצותו. שיקום הוא לא רק בנייה של מה שנפגע עד כדי חזרה לשגרת חיים מלאה, אלא בניית אמון צופה פני עתיד.
מדינת ישראל צריכה להוביל את התהליך יחד עם השלטון המקומי, ארגוני החברה האזרחית וכן, גם התקשורת צריכה להתגייס לכך.
צרו רייטינג לשיקום. הוא בנפשנו.
עוד כתבות בנושא
