איך דואגים לטיפול במתמודדי נפש אחרי שההורים יוצאים מתפקוד?

הורים למתמודדי נפש חיים שנים ארוכות בתחושת אחריות מתמדת: הם דואגים, מלווים, מחלצים ברגעי משבר ומחזיקים את המערכת המשפחתית כולה. אך עם חלוף השנים, הבריאות הדורשת תשומת לב והגיל המתקדם, עולה השאלה הקשה - מה יקרה כשכבר לא נוכל להיות שם עבור הילד שלנו? מדובר בסוגיה משפטית, תפקודית ומשפחתית, שרבים נמנעים מלהתמודד איתה בזמן.

כאשר הורה מתאשפז לפתע או הולך לעולמו, בן המשפחה המתמודד מוצא את עצמו לבד מול מערכת בירוקרטית קרה ומורכבת. לא פעם הוא מפסיק לקבל שירותים חיוניים, נאלץ להתמודד עם מינוי אפוטרופוס חיצוני על ידי בית המשפט או נשאר בלב סכסוכים משפחתיים על אחריות ומשאבים. פעמים רבות מדובר באנשים בוגרים, בני 30-40, שההורים תומכים בהם כלכלית. כאשר ההורה או שני ההורים הופכים להיות לא כשירים וממונה להם אפוטרופוס, התמיכה הכלכלית בבן שהוא מתמודד נפש מופסקת אוטומטית, כי ברגע שלאדם ממונה אפוטרופוס, כל ההכנסות שלו אמורות לשמש למחיה של עצמו ולא של אנשים נוספים.

עו"ד דיאנה קורזינר, היועצת המשפטית של עמותת "איכות בשיקום" ומרכזי יה"ל אומרת שהורים למתמודדי נפש יכולים להכין תשתית משפטית ורגשית לעתיד עוד בחייהם. "הדרך היחידה להתמודד עם זה היא שההורים יערכו ייפוי כוח מתמשך וייתנו הוראות לנושא הזה. יוצא לי לשמוע על מקרים רבים כאלה, ואין איך לטפל בהם בדיעבד אחרי שההורים הופכים לא כשירים. זה מאוחר מדי. ייפוי הכוח המתמשך הזה מאפשר להמשיך לתמוך בבן או בבעל, להמשיך לשלם שכירות או טיפולים רפואיים פרטיים, כל דבר שהם בוחרים להעביר אליהם את המשאבים הכספיים שלהם".

עו"ד קורזינר מסבירה כי הדבר נוגע גם לסוגיית הירושה. "הקושי העיקרי הוא כשההורים לא משאירים צוואה, ואז הרכוש מתחלק שווה בשווה בין הילדים. הילדים מוצאים את עצמם שותפים בנכסים עם אח או אחות שיש להם נכות נפשית, וזה הרבה פעמים גורר אותם לבית משפט, כי הם לא מצליחים להביא אותו לקבל כל מיני החלטות שנוגעות לנכס - למשל למכירה שלו. יש גם מקרים קשים שבהם ההורים נפטרים, או הופכים להיות לא כשירים, והבן או הבת מתמודדי הנפש שגרים איתם פתאום מוצאים את עצמם מחוץ לבית, בלי שאף אחד ידאג להם. אלה דברים שצריך להיערך אליהם מראש, כי החקיקה בכלל לא מגינה עליהם בשום צורה אם חלילה קורה משהו. אין להם שום הגנה מבחינת חוק הירושה או חוק האפוטרופסות. לא רק שזה לא מגן עליהם, זה לפעמים אפילו יוצר סכסוכים בין האחים".

לדברי קורזינר, כאשר המשפחה מתכננת מראש, מנהלת שיח פתוח, משתפת בדאגות ומסתייעת בכלים משפטיים נכונים, היא מבטיחה לעצמה שקט נפשי מחד, ויציבות והמשכיות למתמודד מאידך. ייפוי כוח מתמשך, למשל, מאפשר להורה לקבוע מראש מי ימשיך לנהל את ענייניו אם יאבד את כשירותו, כולל הנחיות מפורשות להמשך התמיכה בילד המתמודד. במקרים מסוימים ניתן אף למנות תומך בקבלת החלטות עבור המתמודד עצמו, כדי להעניק לו עצמאות לצד ליווי מותאם.