אמו של החלל החטוף יונתן סמרנו הי"ד, רוצה להראות לשופטי בית הדין הבינלאומי לצדק, באופן אישי, את הסרטון של עובד בסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) חוטף את גופת בנה לעזה במהלך טבח חמאס ב-7 באוקטובר.
למרות זאת, סביר להניח שזה לא ישפיע על בית הדין הבינלאומי לצדק. בסוף החודש שעבר, פרסם בית הדין בהאג חוות דעת פוליטית בוטה, אשר תוקפת את ישראל באופן לא הוגן ומבקשת להכריח אותה לעבוד עם אונר"א בעזה, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שסוכנות האו"ם השתתפה באופן פעיל בטבח.
עוד כתבות בנושא
לא רק בית הדין מתפקד כשותף פלילי של חמאס, אלא גם התקשורת שדיווחה על פעולתו של בית הדין ללא ביקורת. הכל חלק ממאמץ מרוכז לתמוך בתחיי מחדש של ארגון הטרור ולמנוע מישראל להגן על עצמה.
הכי מעניין
בית הדין הבינלאומי לצדק ותקשורת המיינסטרים הדהדו והעלו על נס את עלילות הדם המופרכות של חמאס נגד ישראל, במטרה להשמיץ את המדינה היהודית בשנתיים האחרונות. האשמות אלו תרמו לעלייה חדה באנטישמיות ברחבי העולם ופגעו במעמדה הבינלאומי של ישראל.
למרבה המזל, לבית הדין אין סמכות לגרום לישראל לעשות דבר, קל וחומר לאלץ אותה לשתף פעולה עם ארגון המבקש להשמידה. בית הדין הבינלאומי לצדק אינו בית משפט ראוי, אלא "כלי פוליטי מפלגתי", כפי שתיארה זאת מחלקת המדינה האמריקנית.
גאווה בקשרי אונר"א-חמאס
באופן חמור ביותר, בית הדין התעלם מראיות חותכות לקשר הישיר של אונר"א לחמאס, דבר הסותר את עקרונות המוסר והמשפט הנשגבים של האו"ם, אשר בית הדין מוסמך כביכול לשמור עליהם.
בקיצור, חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק לועגת לצדק הבינלאומי ומעניקה סיוע למחבלים, דבר אשר נותן לישראל ולבנות בריתה את כל הסיבות להתעלם ממנה.
עוד כתבות בנושא
חוות הדעת של בית הדין התעלמה מראיות חותכות לשיתוף הפעולה של אונר"א עם חמאס. בית המשפט הכחיש, למשל, שישראל "ביססה את טענותיה לפיהן חלק משמעותי מעובדי אונר"א 'הם חברים בחמאס… או בפלגים טרוריסטיים אחרים'". למעשה, ישראל פרסמה תיעוד מפורט באפריל האחרון, המאשש כי כ-12% מעובדי אונר"א היו חברים בחמאס או בארגוני טרור אחרים. אפילו בשנת 2004, הודה נציב אונר"א דאז, פיטר הנסן, כי חברי חמאס היו ככל הנראה ברשימת מקבלי השכר מהארגון, אך אמר בגאווה כי "אני לא רואה בזה פשע".
בית הדין טען גם כי אין ראיות לחוסר אובייקטיביות של אונר"א כנדרש בסעיף 59 לאמנת ז'נבה הרביעית. עם זאת, UN Watch תיעד מורים מאונר"א חוגגים את 7 באוקטובר ברשתות החברתיות, בקבוצה בת 3,000 חברים. בנוסף, מחבלים בכירים בחמאס, כמו סוהיל אל-הינדי ופתחי שריף, הובילו את איגודי אונר"א.
תלמידים פלסטינים בבית ספר של אונר"א ברצועת עזה. | צילום: רויטרס
השימוש הקבוע של חמאס במתקני אונר"א כאזורי היערכות לירי רקטות, כמו גם מפקדות מבצעיות תת-קרקעיות ומרכזי מחשוב, תועד גם הוא בפומבי. בשורה התחתונה: הראיות נגד אונר"א היו רבות, אך בית הדין הבינלאומי לצדק בחר להתעלם מהן.
בית הדין גם העלה האשמות שקריות, בהשראת חמאס, נגד ישראל. הוא קרא לישראל "לכבד את האיסור על שימוש בהרעבת אזרחים כשיטת לוחמה", ורמז שישראל מרעיבה במכוון את תושבי עזה, למרות שישראל הכניסה לרצועה מיליוני טונות של סיוע ומזון. הוא גם האשים את ישראל ב"העברה ועקירה בכפייה מסיבית של האוכלוסייה המקומית" משום שישראל הזהירה את תושבי עזה להתפנות לנוכח תקיפות קרבות על מחבלים בקרבתם.
עוד כתבות בנושא
יתר על כן, בית הדין מתעקש שישראל חייבת לשתף פעולה עם אונר"א המוכתמת, ומכנה את הסוכנות "ספקית חיונית של סיוע הומניטרי ברצועת עזה". בכך הוא מתעלם באלגנטיות מעשרות ארגוני סיוע אחרים הפועלים ברצועה, לטובת הסוכנות היחידה שהוכחה כנשלטת על ידי מחבלים.
התקשורת חזרה על טענותיו חסרות הבסיס של בית הדין ללא כל ביקורת. מספר כלי תקשורת, כולל הגרדיאן, CNN ורויטרס, הדהדו את טענתו המקוממת של בית הדין בדבר ראיות לא מספקות הקושרות את אונר"א לחמאס, אך התעלמו - וממשיכים להתעלם - מאינספור הראיות המוכיחות כי אונר"א וחמאס חד הם. הסיבה לכך היא שברור שביקורת על טענות בית הדין תפגע בנרטיב הפרו-חמאסי שאומץ על ידי חלק ניכר מהתקשורת המרכזית, המתאר את ישראל כתוקפן חסר הרחמים ואת חמאס כלוחמי חופש המגינים על קורבנות מדוכאים.
בית דין שמתעלם ממשפט
בית הדין הבינלאומי לצדק אינו בית משפט, וגם אין לו סמכות שיפוט על ישראל. בית הדין הוא הגוף השיפוטי העיקרי של האו"ם, שנועד ליישב סכסוכים משפטיים בין מדינות ולתת חוות דעת מייעצות בשאלות משפטיות המופנות על ידי הגוף העולמי. פסיקותיו מהוות פרשנות למשפט הבינלאומי, לאמנות ולמגילת האו"ם.
אבל בבית הדין הבינלאומי לצדק יש הכל חוץ מצדק. שופטיו אינם עצמאיים או חסרי פניות. הם נבחרים על ידי חברות באו"ם בעצרת הכללית ובמועצת הביטחון, הנשלטות על ידי מדינות עוינות לישראל (ולעתים קרובות גם לארה"ב).
אין פלא ששופטי בית הדין מצביעים על סמך בריתות פוליטיות ולא על סמך נימוקים משפטיים. לדוגמה, בחוות דעת מייעצת משנת 2004 על גדר הביטחון ביו"ש, שופטים ממדינות בעלות רוב מוסלמי וממדינות מתפתחות הצביעו בעד חוות דעת מייעצת לפיה הגדר מפרה את החוק הבינלאומי. ההצבעה הייתה ברוב של 14 נגד 1, כאשר חוות הדעת היחידה שהתנגדה לה הגיעה משופט אמריקני.
עוד כתבות בנושא
יתר על כן, לבית הדין אין מנגנון אכיפה. הוא אינו יכול לאלץ את ישראל - או כל מדינה אחרת - לעשות דבר. בנוסף, מדינות חייבות להסכים רשמית לציית לפסיקות בית הדין, אך ארה"ב וישראל סירבו לכך מזמן. למעשה, בשל אופיו המוטה והפוליטי של בית הדין, ישראל פשוט החרימה את ההליכים האחרונים שלו.
חוות דעתו של בית הדין הבינלאומי לצדק על אונר"א לועגת לעקרונות האו"ם עצמו. מגילת האו"ם מחייבת את האומות המאוחדות וזרועותיה לתמוך ולקדם את מטרות "יחסי הידידות בין מדינות" ולחזק "שלום אוניברסלי". אונר"א מפרה מטרות אלה באופן ברור ובוטה על ידי שיתוף פעולה עם חמאס ותפקודה כחברת-בת של ארגון הטרור. גם אם ישראל הייתה מקבלת את סמכותו בית הדין - דבר שהיא לא עשתה - היא יכולה להתעלם מפסיקותיו משום שפעילותה של אונר"א מפרה את מגילת האו"ם.
בית הדין בהאג | צילום: גטי אימג'ס
חוות דעתו של בית הדין הבינלאומי לצדק היא עיוות דין. בית משפט זה "העלים עין מהאמת ולעג למנדט שלו עצמו".
באמצעות ההתעלמות מהראיות לכך שאונר"א פועלת כחברת-בת של חמאס, בית הדין הבינלאומי לצדק הוכיח שהוא אינו בית משפט, אלא סוכן של ארגון טרור. מסיבה זו, הדבר הטוב ביותר שישראל, בעלות בריתה ותומכי צדק אמיתי יכולים לעשות, הוא פשוט להתעלם ממנו.
עוד כתבות בנושא
