בית הדין הבין־לאומי לצדק (ICJ) קבע היום (רביעי) כי ישראל מחויבת להקל על מעבר הסיוע לרצועת עזה, והדגיש שעליה לספק לפלסטינים את ה"צרכים הבסיסיים" החיוניים לקיומם. פסק הדין המקיף של ה־ICJ ניתן בשעה שארגוני סיוע מנסים להרחיב משמעותית את הסיוע ההומניטרי לעזה, תוך ניצול הפסקת אש שברירית שהושגה בתחילת החודש.
"חוות הדעת המייעצת" של ה־ICJ איננה מחייבת מבחינה משפטית, אך בית הדין סבור כי היא נושאת "משקל משפטי רב וסמכות מוסרית גדולה". נשיא ה־ICJ, יוג’י איוואסאווה, אמר כי ישראל "מחויבת להסכים ולסייע למערכי סיוע שמסופקים על ידי האו״ם וזרועותיו". זאת, לרבות אונר״א - סוכנות האו״ם לפליטים פלסטינים - שאת פעילותה ישראל אסרה לאחר שחלק מעובדיה נטלו חלק בטבח 7 באוקטובר 2023. בית הדין קבע כי ישראל לא הוכיחה את ההאשמות הללו.
מחסן אמל"ח של חמאס בבית ספר של אונר"א | צילום: דובר צה"ל
ישראל לא השתתפה בהליכים, אך גורם רשמי מטעמה אמר לעיתונאים לפני הדיון כי מדובר "בשימוש לרעה במשפט הבין־לאומי". הגורם הוסיף כי ישראל "משתפת פעולה עם ארגונים בין־לאומיים, עם זרועות אחרות של האו״ם ביחס לעזה. אך ישראל לא תשתף פעולה עם אונר״א". איוואסאווה אמר כי בית הדין "דוחה את הטענה שלפיה הבקשה ניצלה לרעה את ההליך המשפטי הבין־לאומי".
הכי מעניין
בערב שלפני פסק הדין, מסרה עביר עטיפה, דוברת תוכנית המזון העולמית (WFP) במזרח התיכון, כי 530 משאיות של הארגון עברו לעזה מאז הפסקת האש. משאיות אלו סיפקו יותר מ־6,700 טונות של מזון, שלדבריה "מספיקים כמעט לחצי מיליון בני אדם לשבועיים". עטיפה אמרה שכ־750 טונות ביום נכנסים כעת — נתון הגבוה מזה שהיה לפני הפסקת האש — אך עדיין נמוך בהרבה מיעד ה־WFP, העומד על כ־2,000 טונות מדי יום.
משאיות סיוע הומניטרי במעבר רפיח, לפני כחודשיים | צילום: איי.אף.פי
ה־ICJ אמר כי על ישראל, ככוח כובש, מוטלת החובה "להבטיח את צרכיה הבסיסיים של האוכלוסייה המקומית, לרבות האספקה החיונית לקיומה". בד בבד, על ישראל "מוטלת גם חובה שלילית שלא להפריע לאספקה זו", נאמר בבית הדין. בית הדין הזכיר גם את האיסור לפי המשפט הבין־לאומי להשתמש ברעב ככלי מלחמה.
"דאגות רציניות"
האו״ם פנה ל־ICJ בבקשה להבהיר את חובותיה של ישראל, ככוח כובש, כלפי גופי האו״ם וגופים אחרים — "לרבות להבטיח ולהקל על אספקה חופשית של מצרכים דחופים החיוניים להישרדותם" של הפלסטינים.
שופטי ה־ICJ שמעו שבוע של עדויות באפריל, מעשרות מדינות וארגונים, שחלק ניכר מהן עסק במעמדה של אונר״א. במהלך הדיונים, גורם אמריקני העלה "דאגות רציניות" לגבי ניטרליותה של אונר״א, וטען שחמאס השתמש במתקני הסוכנות.
הגורם האמריקני, ג׳וש סימונס, אמר כי לישראל "אין חובה לאפשר לאונר״א דווקא לספק סיוע הומניטרי". עוד אמר סימונס כי אונר״א אינה האפשרות היחידה להעברת סיוע לעזה. עם זאת, ה־ICJ ציין כי "לא ניתן להחליף את אונר״א בתוך זמן קצר ללא תוכנית מעבר נאותה".
עוד כתבות בנושא
הפקיד הפלסטיני עמר חג’אזי אמר לשופטי ה־ICJ במהלך הדיונים באפריל כי ישראל חוסמת את הסיוע כ"נשק מלחמה", ומחוללת רעב בעזה. התיק שנדון ביום רביעי נפרד מהתיקים האחרים שישראל עומדת בפניהם לפי המשפט הבין־לאומי על הלחימה בעזה.
ביולי 2024 פרסם ה־ICJ חוות דעת מייעצת נוספת שקבעה כי הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים "בלתי חוקי" וחייב להסתיים בהקדם האפשרי. שופטי ה־ICJ דנים גם בהאשמות, שהוגשו בידי דרום אפריקה, שלפיהן ישראל הפרה את אמנת האו״ם בדבר מניעת רצח עם משנת 1948 במעשיה בעזה.
בית דין נוסף בהאג, בית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC), הוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בחשד לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות. הוא הוציא גם צו מעצר נגד מפקד חמאס מוחמד דף, שלטענת ישראל נהרג בתקיפה אווירית.
עוד כתבות בנושא
