אתמול (רביעי) נרצח צ’ארלי קירק, אחד מהקולות השמרניים הבולטים בארצות־הברית ותומך מובהק בישראל. קירק נורה בצווארו, במהלך נאום באוניברסיטת Utah Valley. זהו עוד פרק ברצף ניסיונות רצח פוליטיים שהעולם המערבי חווה בשנים האחרונות, מניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ועד קשירת קשר לרצח מנהיגים בישראל.
רצח פוליטי איננו תופעה חדשה. מההתנקשות ביוליוס קיסר ועד לרצח רבין, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של אלימות שהכריעה גורלות. השאלה היא מה שונה היום.
עוד כתבות בנושא
בעבר נאלצנו לשמוע גם דעות שלא אהבנו. היו שניים־שלושה ערוצי טלוויזיה, עיתונים שונים, וחיכוך יומיומי עם דעות זרות. המציאות הכריחה אותנו לשאת אי־נוחות ולפתח סיבולת לחוסר הסכמה.
הכי מעניין
היום הכול מותאם אישית: מנטפליקס ורשתות הסטרימינג ועד הרשתות החברתיות, מפרסומות ועד פידים. האלגוריתמים מתוכננים לשים אותנו באזורים נוחים, להרחיק אותנו ממחלוקת. התוצאה: אנחנו מאבדים את היכולת להיחשף לדעה אחרת.
הרשתות החברתיות סוגרות אותנו בבועות המייצרות תיבות תהודה חדגוניות. ומחקרים הראו שגם כשאנשים נחשפים לדעות מנוגדות, הם לא מתמתנים – אלא לעיתים מקצינים עוד יותר. המפגש עם "הצד השני" הופך לחיכוך עוין, לא לדיאלוג.
עוד כתבות בנושא
אם פעם הגבולות עברו סביב גזע, דת או מגדר, היום הגבול הקשה ביותר הוא פוליטי. בארצות-הברית. למשל, מחקרים המראים שהורים שמקבלים בקלות יחסית זהות שונה של ילדיהם, מתקשים לקבל בן זוג מהמפלגה היריבה. הפוליטיקה הפכה למרכיב זהות מוחלט, וכל מחלוקת נתפסת כבגידה.
ההשלכות על ישראל והעולם
כאן נכנס ממד נוסף: הרצח של קירק התרחש על במה פרו־ישראלית. זהו פרט מהותי, משום שהוא מעניק לרצח משמעות כפולה. מצד אחד – ניסיון להשתיק קול חופשי. מצד שני – איתות מסוכן שעלול להצית גל אנטישמיות עולמי.
בעידן שבו הרשתות ממנפות כל אירוע פי אלף, אפשר לצפות לגל תקיפות נגד קהילות יהודיות, לפרעות ברחובות אירופה וארצות־הברית, ולדה־לגיטימציה גוברת כלפי ישראל. מה שמתחיל כהשתקה פוליטית פנימית בארה״ב עלול להתגלגל לגל שנאה עולמי כלפי העם היהודי כולו.
סטודנטים מפגינים נגד ישראל ובעד חמאס בקמפוס של אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. | צילום: AFP
אנחנו חיים בעולם שבו לא סובלים אי־נוחות, שבו תיבות התהודה סוגרות אותנו, והפוליטיקה הופכת לזהות טוטאלית. זהו מדרון חלקלק שבו חופש הביטוי עצמו הופך לסכנת חיים.
הרצח של צ’ארלי קירק איננו רק טרגדיה אישית. הוא סימן אזהרה. לא רק לאמריקה, אלא גם לישראל וליהודים בעולם כולו.
אם לא נתעורר עכשיו, אם לא נגן על הזכות לומר דעה אחרת גם כשהיא צורמת, הדמוקרטיה לא תקרוס ברעם – היא תדעך אל תוך שתיקה. ויחד איתה תדעך גם החירות לעמוד בגלוי לצד ישראל.
עוד כתבות בנושא
