"שמתי 40 אלף שקל בהשקעה מצוינת", סיפר לי לאחרונה חבר. מי המליץ לך, שאלתי. "אני משתתף בכמה פורומים. יש שם 'מומחים' שעשו הרבה כסף", הוא הסביר. עם כל הכבוד וההערכה שאני רוכש לאותו חבר, מעלותיו הרבות אינן כוללות ידע והבנה בשוק ההון, והתבססות על המלצה כזו או אחרת ברשת מעלה לא מעט תהיות.

הוא כמובן לא לבד. בשנים האחרונות עוד ועוד אנשים חסרי כל רקע והבנה בשוק ההון, נחשפים ברשתות החברתיות ובפורומים שונים לשלל המלצות השקעה והכוונה פיננסית. רבים מהם פותחים חשבון השקעות ומבצעים פעולות על בסיס ההמלצות הללו. התופעה הזו היא מזמן לא שולית; אפשר אפילו להבחין במגמות ובטרנדים כתוצאה מהמלצות שרצות ברשת.

אין ספק שעולם ההשקעות השתנה והפך נגיש יותר ומעורר הרבה יותר עניין, במיוחד בתקופות של גאות בבורסה. המציאות הזו מעוררת דילמה: האם בעידן שבו ייעוץ ההשקעות המסורתי הולך ומשתנה, גם הרגולציה צריכה להשתנות?

"בעבר הדרך שלנו לפקח הייתה דרך הפיקוח על היצרנים והמתווכים, כי הם תחנה שכל משקיע עובר בה", צוטט לפני כמה חודשים יו"ר רשות ניירות־ערך, עו"ד ספי זינגר. "היום המשקיעים מדלגים על התחנות האלה, ובמקום המתווכים המסורתיים הם משתמשים באפליקציות וברשתות החברתיות. אנחנו כרשות לא יכולים להישאר במבנה המסורתי ולחשוב שדי בזה כדי להגן על המשקיעים".

ברוח הדברים הללו פרסמה לאחרונה הרשות הצעה לתיקון בחוק הייעוץ המסדיר את העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות. "בעת חקיקתו כיוון חוק הייעוץ לייעוץ השקעות 'קלאסי', שהתנהל בעיקר בבנקים וניתן באופן אישי", מסבירים ברשות. "ואולם מאז ועד היום חלו תמורות רבות נוכח התפתחויות טכנולוגיות חדשות, ובהן התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות. רשתות אלה מאפשרות פנייה לציבור רחב בקלות וביעילות, במקום יצירת תקשורת בין־אישית בין יועץ ללקוח".

לטענת הרשות, התמורות הללו מחייבות להגדיר קטגוריה חדשה שתיקרא "ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי", ולקבוע מתווה אסדרה ייעודי ומותאם. למעשה, ברשות ניירות־ערך לא מתכוונים בהכרח להמתין להליך חקיקה, שעלול להימשך עוד זמן. ההערכה היא שכבר בקרוב היא תפרסם נייר עמדה, שיקרא לאסור על משפיעני רשת לפעול באופן אנונימי, ולחייב אותם במתן גילוי נאות. כדי להיות פטורים מרישיון ייעוץ, הם יצטרכו לעמוד בקריטריונים שיוגדרו.

האמת, יש בסיס לדרישה הזו. אף אחד לא באמת יודע מה עומד מאוחרי אותם "מומחים", מנהלי פורומים ומשפיעני רשת. חלקם אומנם גלויים בשמם, אחרים נזהרים מלחשוף את עצמם. מעבר למידת מומחיותם, לא ברור אם ואיזה אינטרס יש להם בקידום השקעה כזו או אחרת. אולי, למשל, הם מקבלים תשלום מגוף פיננסי שמוסווה כחבר בפורום כזה או אחר, וכך ניתנת במה להמלצותיו. ואולי הם עצמם מחזיקים בנייר ערך מסוים, והם מעוניינים לייצר לו ביקוש כדי שערכו יעלה.

אבל החשש הוא לא רק מניגוד עניינים ואינטרסים זרים, אלא גם ממצב שבו הזירות הללו עלולות לשמש כר פורה להונאות. "בשנה האחרונה הגיעו לשולחננו חשדות להונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים", ציין עו"ד זינגר. "מדובר בהיקפים עצומים על פני תקופה קצרה". בחלק מהמקרים, הדגיש יו"ר הרשות, נפגעו גם אנשים בעלי השכלה ואוריינות פיננסית גבוהה. למידה וכניסה לעולם ההשקעות אמורות לחדד את החושים שלנו ולסייע לנו להתמודד ולזהות מבעוד מועד דברים שאינם כשורה. הבעיה היא שאפילו אנשים עם ידע וניסיון נופלים בפח, קל וחומר כאלה שנהיו מומחים תוך שבוע כי קראו משהו ברשתות החברתיות או באיזה ספר פופולרי.

המהלך של הרשות עורר בימים האחרונים סערה לא קטנה ברשתות החברתיות. באותם פורומים שנמצאים כעת על הכוונת נשמעה ביקורת קשה ומרמור רב. במציאות שיש בה כל כך הרבה פוטנציאל לניצול ואף לנזק, נראה שאין מנוס מפיקוח. אכן כזה שיהיה מותאם, סביר, הגיוני, מאפשר חופש ביטוי ולא דורסני מדי, אבל רגולציה צריכה להיות.