שורה אחת במודעה שפרסמה בעיתונות עמותת "ישראל למען הנגב", הצליחה לקלקל לי הזדהות מלאה עם תוכן המודעה. יו"ר העמותה ד"ר אסתר לוצאטו, ראויה להוקרה על פעילותה המתמשכת למען הנגב. לוצאטו, חברת מועצת עומר, אשת עסקים ופעילה חברתית הקימה לפני כחמש שנים את העמותה עם יעד ברור: לדאוג שהמהלך להעברת בסיסי המודיעין לנגב לא יטורפד, ושהנגב ימקסם את פוטנציאל התועלת שלו. לפני כארבע שנים, כשצה"ל גרר רגליים בקידום המעבר דרומה, הגישה העמותה של לוצאטו עתירה לבג"ץ בנושא. בנובמבר 2021 העגלה יצאה מהבוץ. נחתם הסכם הזיכיון עם "שיכון ובינוי" על בניית הקריה, והדחפורים החלו בעבודתם.
משפט אחד שהרס הכל | צילום: מודעה של עמותת "ישראל למען הנגב"
גם עכשיו, כשקרית המודיעין בנגב כבר נבנית, לוצאטו נאבקת בצדק על מספר נושאים קריטיים לקידום הנגב. במודעה שפורסמה היא פרטה שלושה מהם. הראשון הוא חיזוק באר שבע שסובלת בשנים האחרונות מהגירה שלילית לישובים העירוניים שסביבה. הטבות מס בשווי עשרות אלפי שקלים בשנה, שקיימות בדימונה, ערד, אופקים, ירוחם ונתיבות, מושכות אוכלוסייה מבאר שבע, שאין בה שום הטבת מס. לוצאטו טוענת בצדק שצריכים לחזק גם את בירת הנגב באמצעות הטבות.
הנושא השני והחשוב עוד יותר הוא תחום הבריאות. המרכז הרפואי סורוקה, בית החולים הציבורי היחיד בנגב המשרת מיליון תושבים, נפגע קשות מפגיעת טיל איראני. גם עכשיו, חודשיים אחרי נפילת הטיל, סורוקה סובלת מירידה של שלושים אחוזים במספר מיטות האשפוז, ומירידה של ארבעים אחוזים במספר חדרי הניתוח הפעילים. שיקום וחיזוק 'סורוקה' וזירוז הקמת בית חולים נוסף בנגב, קריטיים לפיתוח האזור כולו.
הכי מעניין
פגיעה ישירה של טיל בליסטי בבית החולים סורוקה, 19.6.25 | צילום: מארק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט
הנושא השלישי הוא התחבורה. אוכלוסיית הנגב הולכת וגדלה ועומדת לאכלס בקרוב גם שתי קריות צבאיות ענקיות עם למעלה מ-25,000 חיילים. מעבר לצורך הדחוף בהרחבת כביש 6 לכיוון באר שבע, וקידום רכבת מהירה בין באר שבע לתל אביב, שרת התחבורה מירי רגב, הבטיחה לפני חמש שנים לסלול רכבת קלה בין באר שבע לקריית המודיעין החדשה ליד עומר. במקום לקיים את ההבטחה הישנה היא בחרה עכשיו להשקיע בהבטחה חדשה – רכבת מהירה לאילת.
וכאן הגיע המשפט המיותר והמקומם במודעה של 'עמותת ישראל למען הנגב'. אחרי ההזהרה ש"אלפי אנשי קבע בדרך לנגב והכבישים יהפכו לפקק אחד גדול", המודעה מכוונת אצבע מאשימה אל מעבר לקו הירוק במילים הבאות: "במקביל, מאות מיליוני שקלים מוזרמים לכבישים ביהודה ושומרון, אך לנגב לא".
כביש 60, באזור בנימין. | צילום: מרים צחי
במשפט הזה לוצאטו והעמותה שלה איבדו אותי. לא בגלל שאני מתכחש לכך שהממשלה משקיעה בכבישי יו"ש, אלא בגלל הניסיון המכוער לסמן את ההשקעה הזאת כדבר שלילי ולהאשים את המתנחלים בפקקים של כבישי הנגב. הכבישים ביהודה ושומרון הוזנחו במשך שנים. האוכלוסייה גדלה ברוך ה', והאזרחים הנאמנים ביו"ש זכאים כמו כל אזרחי מדינת ישראל לנסוע בכבישים נוחים ובטוחים.
יו"ר עמותת ישראל למען הנגב", ד"ר אסתר לוצאטו | צילום: יורם רשף
אני מזמין את ד"ר לוצאטו לנסוע בכביש 60 מגוש עציון לירושלים או מירושלים לבנימין, ולראות בעיניה כיצד עשרות אלפי תושבים נאלצים להצטופף בכביש שרובו עדיין נתיב אחד, צר ומסוכן. לוצאטו הייתה יכולה לחפש את תקציבי התחבורה שחסרים לנגב גם בתל אביב או באזורים אחרים בארץ, אבל היא בחרה במודע להזכיר את הכבישים ביהודה ושומרון, ולנסות להיעזר בהסתה משומשת נגד ציבור המתנחלים.
עוד כתבות בנושא
הניסיון המכוער לסכסך בין תושבי יהודה ושומרון לבין תושבי הנגב הוא המשך של ניסיונות כושלים מצד מנהיגי שמאל לשסות קהלי בוחרים זה בזה, כדי להביא להחלפת השלטון. הניסיונות הללו כשלו בעבר והם ייכשלו גם בעתיד, גם כשהם נעשים מתוך המטרה הראויה לקידום הנגב.