המרשל פרדיננד פוש שלח בזמן מלחמת העולם הראשונה דיווח מפורסם: "המרכז שלי מתמוטט, האגף הימני נסוג, המצב מצוין, אני מתקיף!". מי שבאמת מוכן להילחם – לא ימהר לוותר. מצד שני, תמיד יש כאלו שיחפשו תירוצים דווקא להימנע מלחימה.

חטיבת החשמונאים החרדית נחשבת להצלחה אדירה כמעט בכל מדד: הכשרה איכותית, נשירה מועטה, פיקוד מעולה. רק בפרמטר הכי חשוב היא עדיין מדשדשת: מספר המתגייסים. ישי אלמקייס פרסם בעיתון זה שלמחזור השני של החטיבה התגייסו רק 65 לוחמים – כמחצית מהתקן לפלוגה קרבית. העובדה הזו מפריכה תירוץ רווח להשתמטות החרדים: שהם נמנעים מלהתגייס רק משום שהצבא אינו מספק להם תנאים ראויים לחיים חרדיים. בחשמונאים הם מקבלים אוכל בכשרות מהודרת, הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים ושיעורי תורה יומיים. אז למה הם לא נוהרים לחטיבה? פשוט כי אין להם שום עניין במצוות עזרת ישראל מיד צר.

לו באמת רצו החרדים להתגייס, ורק בעיות בתנאי השירות החרדיים היו בולמות אותם, היינו רואים את הפוליטיקאים החרדים נלחמים בכל כוחם לתיקון הבעיות הללו. כאשר עלתה הצעה לאסור על יבוא פרוות לישראל נאבקו הפוליטיקאים הללו במסירות נפש ומנעו את החקיקה, כדי לא לסכן את השטריימלים מפרוות השועלים. אם על הידור קל כזה נאבקו עסקני החרדים בחרון אף, איך זה שאיננו רואים אותם לעולם נאבקים על רמת הכשרות בצבא או על הפרדה מגדרית במגורי החיילים? התשובה היא שזה פשוט לא מעניין אותם. שטריימל – אִין, "לא תעמוד על דם רעך" – אאוט.

למען האמת, החרדים עצמם כמעט לא טורחים להשתמש בתירוץ שהזכרתי. משתמשים בו רק הסנגורים של ההשתמטות החרדית בתקשורת הדתית והימנית. ב"יתד נאמן" וב"המודיע" לא מנסים למכור את הכזב הזה. הם אומרים בגלוי שאין להם שום כוונה לשרת בצבא, גם אם ראש אבות בתי הדין של העדה החרדית יפקח באופן אישי על כל פולקע שנכנסת למטבח היחידתי.

לתירוץ התועמלני שהזכרתי יש גם גרסה יותר משוכללת: החרדים לא מתגייסים רק משום שהצבא פרוגרסיבי. גם את הטענה הזו לא מעלים החרדים עצמם, אלא בעיקר דובריהם החרד"לים. כראיה הם שולפים כל מיני מסמכים שהפיקה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר; כאילו היחידה המיותרת הזו היא בור הפיקוד האמיתי של הצבא, וכל האלופים סרים לפקודתה. ברור שיש בצבא קלקולים מעצבנים, אבל כל מי שמכיר את צה"ל יודע שקשה מאוד לראות בו מדמנה פרוגרסיבית קיצונית. על כך נוסיף שהחרדים השתמטו מן הצבא הרבה לפני שמישהו החל בכלל לדמיין את הרעיונות הפרוגרסיביים של היום. הם השתמטו משירות גם לפני ארבעים שנה. האם גם צה"ל של רפול היה פרוגרסיבי?

העובדה הזו מפריכה גם תירוץ אחר: שהחרדים לא מתגייסים דווקא משום שלוחצים עליהם בכוח להתגייס. לפני ארבעים שנה לא לחצו עליהם, וגם אז הם השתמטו. עוד תירוץ שכיח גורס שהצבא מחלן, והחרדים לא מוכנים בשום אופן שילדיהם יורידו את הכיפה. אבל אצל תלמידי ישיבות ההסדר כמעט שאין חילון בצבא, וחטיבת החשמונאים מציעה לחרדים תנאים דתיים הרבה יותר הדוקים ממה שצה"ל מציע להסדרניקים. לא החילון הוא הבעיה, אלא האדישות.

במשך עשרים שנה האמנתי וכתבתי שאנו נמצאים בעיצומו של תהליך הדרגתי ואיטי, שבו יותר ויותר חרדים מתגייסים. לזכותי אציין שהאמנתי למספרים שאכ"א נהג לזייף בימים ההם, עד שנתגלתה התרמית. לחובתי אומר שרציתי להאמין להם. בפועל מתברר שאם בכלל יש תהליך כזה, הוא איטי לא כמו טפטוף המים, אלא כמו טפטוף הזכוכית. מבחינה כימית הזכוכית דומה במובן מסוים לנוזל, ואגדה אורבנית טוענת שמשום כך חלונות עתיקים עבים יותר בצידם התחתון: הזכוכית "זורמת" למטה. למעשה, החוקרים טוענים שקצב הזרימה של הזכוכית הוא בערך ננומטר לכל מיליארד שנה. לצערי לא נוכל לחכות עד אז.

אני מאמין שיום אחד החרדים יתגייסו – אבל לא בגלל ההנהגה החרדית, ולא בגלל תהליכים חברתיים שאפשר לראות בהווה, אלא בגלל כוחה הנצחי של התורה עצמה. כמה זמן אפשר ללמוד תורה ולהתעלם לגמרי מכל מה שכתוב בה? יום אחד הם יתגייסו, ויתביישו מאוד בסביהם המשתמטים. ובינתיים, עד ליום ההוא, מספיק זיעה ובוץ ודם אנחנו אוכלים; לא כדאי לבלוע גם שקרים.

motzash.navon@gmail.com