הכתבה שפורסמה בשבוע שעבר
אומר הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (ד, ה): "אבן הייתה בקדש הקדשים במערבו ועליה היה הארון מונח... ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו להיחרב בנה מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות (נפתלות), ויאשיהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה... וכל אלו לא חזרו בבית שני".
השאלה המתבקשת היא: מדוע עזרא הסופר, בבואו לבנות את הבית השני, לא חיפש אחר האוצרות הנסתרים? התשובה היא שעזרא ידע שגם הבית השני עתיד להיחרב. לכן הוא השאיר את האוצרות לדור שיבנה את בית המקדש השלישי, כלומר לדור שלנו.
ערב י"ז בתמוז, דרך אחת המשפחות החשובות ביהודה - משפחת "עשיה עבד המלך" (מלכים ב כב, יב, ולפי פירוש דעת מקרא זהו כינוי לשׂר) - נשלח אלינו מסר ברור: האוצרות הלאומיים של עם ישראל טמונים בהר הבית, והם נמסרו לנו באופן אישי מידי יאשיהו המלך. כל שנדרש מאיתנו הוא לחפור ולחשוף. כמו שחותם עשיהו נחשף לאחרונה, כך נוכל לגלות גם את אוצרות המקדש, הארון והארכיון הלאומי.
הכי מעניין
אך יש כאן מסר עמוק עוד יותר. אנחנו המשך ישיר של מלכות בית דוד. מדינת ישראל אינה ישות חדשה שהוקמה בשנת ה'תש"ח (1948), אלא שלוחה של ריבונות עתיקת יומין, שהחלה עוד בימי שאול המלך. ארץ ישראל הייתה ותמיד תהיה המדינה של העם היהודי. אף תחת כיבוש וגזירות, מעולם לא ויתרנו על ריבונותנו בארץ הזו. אויבינו פשוט שללו את זכותנו לממש את ריבונותנו. מעולם לא נטשנו את הארץ. הרמב"ם כותב בספר המצוות (מצוות עשה קנ"ג במהדורת הרב קאפח): "והנני מוסיף לך בו ביאור, אילו הנחנו למשל, שבני ארץ ישראל ייעדרו מארץ ישראל – חלילה לא־ל מלעשות זאת, לפי שכבר הבטיח שלא ימחה ולא ישרש את שארית האומה לגמרי". כלומר, לא הייתה ולא תהיה שום תקופה שבה לא יהיו יהודים בארץ. לאורך כל שנות הגלות היהודים קיימו נוכחות יהודית בה, והכריזו על מחויבות לריבונות יהודית.
הר הבית. | צילום: AFP
עלינו להסיר את הווקף מהר הבית, לחשוף את הממצאים – ולהכריז על ריבונות ברורה. החפירות אינן רק פעולה ארכיאולוגית: הן הצהרה היסטורית, מוסרית ולאומית. זה הזמן לסיפוח יהודה, שומרון ועזה, חלק בלתי נפרד מקדושת ארץ ישראל. העם היהודי הוא הבעלים החוקיים של הארץ הזאת, והרעיון של מדינה פלסטינית הוא עיוות של צדק ושל היסטוריה וניסיון להשמיד את העם היהודי.
התורה כבר הזהירה אותנו בפרשת מסעי שקראנו בראש חודש אב: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם, והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לג, נה), והתרגום: "ויהי די תשארון מנהון לסיען נטלן זין לקבליכון ולמשרין מקפנכון ויעיקון לכון". זאת אומרת, אם הם יישארו בארצנו הם יהפכו לכיתות נושאות כלי זין לנגדנו ולמחנות המקיפים אותנו. ואכן בין 1948 ל־1967 לא הוזכר הרעיון של מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון או בעזה: אז דברו על כיתור מדינת ישראל כדי לגרש אותנו ולהביא להשמדת העם היהודי.
בימי יאשיהו מצאו ספר התורה בבית ה' וקראו בו בפני המלך, "ויקרע את בגדיו" מרוב צער "על אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר הזה". היום "עשיה" שב אלינו עם מסר חשוב מהמלך יאשיהו. לשמוע לדברי התורה, שארץ ישראל שייך רק לעם היהודי מכיוון שהקב"ה נשבע לאבותינו "לזרעך אתן את הארץ הזאת".
אוצרות העם היהודי ממתינים לנו בהר הבית. יהודה ושומרון ועזה מחכים להצטרף לריבונות ישראל. זו המורשת שלנו, זו ארצנו, וזה "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
הרב חיים עוזר חייט הוא נשיא ישיבת הר הבית, שאברכיה עולים להר בכל יום ללמוד ולהתפלל בו