בעידן של BDS וחרמות, שותפות יוצאת דופן צמחה מעבר לגבולות הקונפליקט. בעולם שבו מילות המפתח הן הפרדה וחרמות, נדמה שהסיפור הבא שייך לעידן אחר. אבל האמת היא שהוא התרחש ממש כאן, במרחק חצי שעה נסיעה בלבד מירושלים. כשהשייח' פאריד אבו חאדר ג'עברי נכנס למשרדו של פרופסור ראובן פוירשטיין, חתן פרס ישראל, לא מעטים הופתעו. איך עשה זאת מנהיג פלסטיני, ראש החמולה הגדולה ביותר בדרום הר חברון, ש-45 אלף איש נתונים למרותו? התהיה שהשייח' הציג הייתה פשוטה אך מהפכנית: "איך אתה מפיץ את תורתך בעשרות מדינות ואנחנו, השכנים במרחק חצי שעה נסיעה, סובלים מחוסר חינוך מודרני ומתוחכם?".
הרשות הפלסטינית, כפי שסיפר השייח' מאוחר יותר, לא אהבה את פנייתו. אבל כמנהיג אמיץ ומרחיק ראות, הוא לא נמנע. הוא הזמין את פרופסור פוירשטיין לסיור ומפגש עם אנשיו. אפילו כשהפרופסור אושפז בבית חולים, הוא ארגן תפילה של 200 שייח'ים שהתפללו לרפואתו. התוצאה הייתה מרשימה: כ-50 אנשי חינוך וטיפול מחברון ורמאללה למדו את השיטה החינוכית הייחודית של פוירשטיין, הזוכה להכרה בינלאומית ומתורגמת לעשרות שפות, והחלו להשתמש בה.
השייח' פאריד אבו חאדר ג'עברי | צילום: מסך מיוטיוב
כשקבוצת אנשי מדע מהעולם המליצו על פרופסור פוירשטיין לקבלת פרס נובל לשלום, ראשון הממליצים היה השייח' הפלסטיני. "אני, השייח' ג'עברי, רוצה להמליץ בפני החברים הנכבדים של ועדת נובל שיעניקו את פרס השלום לשנת 2011 לפרופסור ראובן פוירשטיין", כתב השייח' במכתב המלצה מרגש. "אני שולח לכם את המלצתי הלבבית והכנה עבור פרס חשוב זה. פעילויותיו הרבות של פרופסור פוירשטיין מטעם עמים, ובמיוחד ילדים מוחלשים ונזקקים בחברה הערבית והפלסטינית, מעניקות להם תקווה ומאפשרות להם להיכלל ולתרום לטובת הקהילה. פעילויות אלה עוזרות לגשר בין חלקים שונים של החברה ולהביא אותנו כולנו קרוב יותר לשלום ולדו-קיום בין האומות שלנו".
הכי מעניין
השייח' הוסיף וכתב: "מי יכול להיות ראוי יותר לפרס הזה מאשר אדם שהקדיש את כל חייו לעזרה לחלקים החלשים והפגיעים ביותר של האוכלוסייה, כאן ובכל רחבי העולם? אני פונה אליכם, בשמי ובשם כל משפחת ג'עברי, עם בקשה אישית להעניק את הפרס הנכבד הזה לאדם הגדול הזה ובכך לחלוק כבוד לכל מקדמי השלום האמיתיים בין בני האדם".
הקשר בין השניים המשיך לאורך השנים. בחגיגות יום הולדתו ה-90 של פרופסור פוירשטיין, השייח' בירך את הפרופסור. ב-2014, בטקס האזכרה ביום ה-30 לפטירתו, השייח' היה הנואם המרכזי מול שרים, חכמים ונכבדי ציבור.
הסיפור של פוירשטיין וג'עברי מוכיח שגם בעידן הקיצוניות והקיטוב, קיימים מנהיגים שמבינים שהחינוך יכול להיות הכוח המאחד החזק ביותר. הם הוכיחו שכשאנשים מתמקדים בטובת הילדים והקהילה, הם יכולים לחצות כל גבול פוליטי או אידיאולוגי. בעולם שבו הפרדה נראית כנורמה, הסיפור הזה מזכיר לנו שישנם גם דרכים אחרות - דרכים של שיתוף, כבוד הדדי וחזון משותף לעתיד טוב יותר עבור הדור הבא.
עוד כתבות בנושא
בשבוע שעבר נחשף בטור דעה ב"וול סטריט ג'ורנל" מכתב שהעביר בנו, השייח' ואדי אל ג'עברי, ממשיכו כמנהיג החמולה, ובו קריאה לשלום ולהכרה בישראל. לפי הטור, ואדי אל ג'עברי ושייחים נוספים מחברון חתמו על המכתב, שאף מציע את הצטרפותם להסכמי אברהם. מי יודע עם כוונתו זו של בנו של השייח' לא נבטה אי שם לפני 15 שנה במשרד צנוע בירושלים.
הרב רפאל פוירשטיין הוא בנו של פרופסור ראובן פוירשטיין.