שנה חדשה, אווירה חגיגית והתרגשות. מצד אחד אנחנו כבר די מתגעגעים לשִגרה ומצד שני צריך להודות: השִגרה שמחכה לנו בזמן הקרוב היא לא באמת שִגרה. בימים אלה אנו שומעים לא מעט את ההבטחה הידועה: "אחרי החגים אתחיל דיאטה".
מהי המחשבה הראשונה שעולה בראשכם כשאתם שומעים את המשפט הזה?
התשובות הפופולריות הן בדרך כלל "בחגים אהנה בלי לחשוב יותר מדי. זה חלק מהחופש"; "את רוצה שאתווכח עם חמותי מעכשיו?"; "בחגים האוכל מושקע וטעים. בטח שלא אוותר עליו", ועוד ועוד.
אם נחפור קצת לעומק כל אחד מהמשפטים האלה, נגלה שהמסר שבין השורות הוא לא רק דחייה, אלא גם בחירה להוריד לחץ בינתיים, ולהרפות מהמשמעת העצמית בזמן הקרוב. זה יתווסף לסל הדאגות, או הנושאים הלא פתורים שלי, עוד "תיק", ואחרי החגים אתפנה לפתור הכול בבת אחת. האם זוהי עסקה ריאלית? האם כל בני המשפחה מודעים לה ויוכלו לעמוד בתנאיה?
דיאטה היא אורח חיים, כלומר התנהלות מתמשכת. לא עונתית, לא תקופתית. קשה לרכוש הרגלים כשיש תנועה קיצונית בין קצוות: תקופות שמתירים רסן ותקופות שמקפידים על תפריט מדוד ומדויק.
אז איך באמת נוכל לאפשר לעצמנו יותר היצע בחגים וגם נצליח "להחליק" ביתר קלות אל ימות החול שאחריהם?
התשובה לשאלה הזאת היא איזון והליכה בדרך האמצע: מחד, גמישות סבירה ויכולת להתאים את השינויים למצב הקיים כעת, ומאידך, גבולות סבירים שישמרו עלינו מהתפתות או היגררות לשינויים קיצוניים. שינויים קיצוניים מעוררים התנגדות, מחזיקים מעמד זמן קצר בלבד, ובדרך כלל משאירים אותנו עם טעם מר.
רצוי לקחת בחשבון מראש, שבחג יש יותר ארוחות ויותר היצע, ולהחליט שמשנים משהו באופן יחסי לחגים קודמים. כדאי למקד את השינויים בהפחתת מזונות תעשייתיים או עתירי שומנים וסוכר ולהציע להם תחליפים.
כך למשל, אם הגשנו לשולחן בחג הקודם ארבעה ליטרים של שתייה מתוקה, השנה נפחית ככל האפשר הגשת שתייה מתוקה ונשלים עם קנקן מים – רצוי עם פלחי לימון, עלי נענע או פרי חתוך. כמו כן, אם בחג קודם הזמנו במסעדה צ'יפס לכל אחד, הפעם נזמין צלחת צ'יפס בינונית לכולם ונשלים עם צלחת אורז או מג'דרה., וכמובן בבישול ביתי ננסה להפחית תדירות טיגון ונבחר צלייה בתנור במקום.
חשוב לציין, שינויים הדרגתיים שנעשים מתוך אהבה והקשבה יגרמו לילדים לשתף פעולה, ויתרמו לשיפור הרגלי האכילה של כל בני המשפחה.
רבי עקיבא אומר: יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין. לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין. יגעתי ומצאתי – תאמין.
בברכת חגים טובים ושמחים!
