הימור מסוכן: קטע מהספר "ריפוי או פיתוי"
רוב סוגיה של הרפואה האלטרנטיבית לא הוכחו, או התבררו כלא יעילים; מטופלים המהמרים על רפואה זו מסתכנים בניצול, באיבוד כספם ובנזק לבריאותם. אלו הן השורות התחתונות של הספר, המתיימר לבחון באופן אובייקטיבי את הרפואה האלטרנטיבית
לאחר שביקשנו להיות גם בעלי ראש פתוח וגם ספקנים, ולאחר שהסתמכנו על כל הראיות הטובות ביותר העומדות לרשותנו, מסקנתנו הכללית ישירה למדי: רוב צורותיה של הרפואה האלטרנטיבית, לרוב התחלואים, לא הוכחו, או התבררו כלא יעילוֹת, וכמה שיטות אלטרנטיביות עלולות להזיק למטופלים.
תמיד יהיו מחקרים חדשים שיוסיפו לידע שלנו, וייתכן שטיפולים אלטרנטיביים שכרגע נראים לא יעילים יתגלו כבעלי תועלת משמעותית. אלא שבזמן כתיבת הספר הזה, במהלך שנת 2007 , הופיעו מחקרים חדשים חשובים שרק ערערו עוד יותר את אמינותה של הרפואה האלטרנטיבית.
אחד החשובים ביותר פורסם ב-British Medical Journal תחת הכותרת ”אקופונקטורה כתוספת לפיזיותרפיה על בסיס תרגילים לאוֹסְטֶאוֹאַרְטְרִיטִיס (שינויים ניווניים בסחוס ובעצם) של הברך: ניסוי מבוקר אקראי”. החוקרים נתנו ייעוץ ותרגילים ל-352 מטופלים, ואחר כך שליש מהם לא קיבלו דבר נוסף, שליש קיבלו אקופונקטורה אמיתית, ושליש אקופונקטורה מדומה.
החוקרים סיכמו: ”הניסוי שלנו לא הצליח להוכיח שהדיקור הוא תוספת מועילה לסדרה של תרגילים פיזיותרפיים מותאמים
התוצאות האלה היו מכה רצינית לאקופונקטוריסטים, שטענו כי דיקור לאוסטאוארטריטיס
בברכיים הוא ההתערבות היעילה ביותר שלהם. הטיפול המסוים הזה אפילו זכה לאזכור מיוחד כאשר הנסיך מוויילס נאם בפני ”ארגון הבריאות העולמי” ב-2006. כעת נראה שהיהלום בכתר האקופונקטורה מזויף.
כתבנו את הספר הזה מפני שרצינו לספק לאנשים את המחקר החשוב ביותר על רפואה אלטרנטיבית, בתקווה שהקוראים יהיו בעמדה טובה יותר להגיע להחלטות מושכלות בכל הנוגע לבריאותם. אבל מה עם אותם אנשים שלא קראו את הספר? מה עם מיליוני המטופלים שנחשפו רק לרעש התקשורתי בעיתונים, לטענות המוגזמות באינטרנט, ולמודעות המטעות בחלונות הראווה? האם זה הוגן שהם יבזבזו את כספם ויסכנו את בריאותם באמצעות השימוש ברפואה האלטרנטיבית?
אחת הבעיות הגדולות ביותר היא שבעצם אין למטופלים שום הגנה כשהם נכנסים לעולם הרפואה האלטרנטיבית. תרופות הומאופתיות, למשל, ניתנות להשגה באינטרנט, בבתי מרקחת שכונתיים, ומכל
מי שטוען שהוא הומאופת - בכל אחד מן המקרים האלה נמכרים טיפולים בטענות שווא, כיוון שהתרופות ההומאופתיות הופרכו והן חסרות היגיון.
כך גם זוגות שמחפשים טיפול פוריות יכולים לבזבז סכומי כסף גדולים על טיפול בצמחי מרפא כאשר אין שום ראיות של ממש ושום סיבה לחשוב שהם יכולים להיות יעילים. בינתיים, כירופרקטורים חושפים את מטופליהם למינונים גבוהים של קרינת רנטגן, עושים מניפולציה על עצמות שבירות של תינוקות, ומפעילים כוח כבד על הצוואר של מבוגרים, אף־על־פי שהטיפולים האלה, במקרים רבים, לגמרי לא יעילים. וכך נמשך הסיפור, עם מרפאים בדיקור, הילרים בשיטת רייקי, הילרים רואי־נסתרות, מטפלים בשיאצו, ומטפלים אלטרנטיביים רבים אחרים הטוענים טענות לגמרי לא מבוססות, אבל מפתות מאוד.
יש לציין שאם רופא קונוונציונלי כלשהו היה מבטיח הבטחות מגוחכות כאלה ומציע תרופות לא מוכחות ואפילו מסוכנות, רשיונו היה נשלל, ואולי הוא היה מוצא את עצמו על דוכן הנאשמים. גם לרפואה הקונוונציונלית וגם לרפואה האלטרנטיבית יש אותה שאיפה - לרפא את החולים. אבל האחת פועלת תחת פיקוח הדוק, והאחרת פועלת במעֵין מערב פרוע רפואי. פירוש הדבר שמטופלים המהמרים על רפואה אלטרנטיבית מסתכנים בניצול, באיבוד כספם, ובנזק לבריאותם.
הפיתרון, כמובן, יהיה יצירת מגרש משחקים אחיד, שבו תצטרך הרפואה האלטרנטיבית לשמור על אותן אמות מידה גבוהות הנדרשות מן הרפואה הקונוונציונלית. פיקוח כולל יספק הגנה לכל המטופלים הפונים לכל צורות הטיפול הרפואי. זה אומר בעיקר שכל טיפול אלטרנטיבי יצטרך להיבחן, ורק אם יוכח שהוא מביא יותר תועלת מנזק הוא יאושר ויוּתר לשימוש.
רוב המטופלים אינם מודעים לכמות העצומה של ניסויים הנדרשים מן הטיפולים הקונוונציונליים, ולכן כדאי לסכם ולהסביר בקיצור איך, לדוגמה, מעריכים וחוקרים את התרופות הפַרְמָקולוגיות, כדי לראות את סוג הבדיקות הקפדניות שאנחנו מציעים להטיל גם על טיפול אלטרנטיבי, כמו טיפול בצמחי מרפא.
"ריפוי או פיתוי? רפואה אלטרנטיבית במבחן" מאת סיימון סינג ואדזארד ארנסט. מאנגלית: דפנה לוי. הוצאות ספרי עליית הגג וידיעות ספרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
