ציד מכשפות: ד"ר שי פסטרנק על הספר "ריפוי או פיתוי"
זוהי תמונת ראי לכמה מהגרועים שבספרים שנכתבו נגד הרפואה הקונבנציונלית. הספר נובע מתיאוריות קונספירציה מופרכות המבוססות על גישה משיחית של צדיקים בעיני עצמם, ומובילות למסע צלב או ציד מכשפות נגד הרפואה האלטרנטיבית
כמי שגדל והתחנך על ברכי הרפואה הקונבנציונאלית, כואב לי כאשר משמיצים באופן מוגזם, ולעתים שקרי, שיטה זו, שהצילה אנשים כה רבים ממחלה וממוות. כמה מהספרים שנכתבו נגד הרפואה הקונבנציונאלית נראים לי כנובעים מתיאוריות קונספירציה מופרכות, המובילות למעין מסע צלב או ציד מכשפות נגד הרפואה.
כשקיבלתי לידיי את הספר "ריפוי או פיתוי", התפלאתי לראות שקיימים גם ספרים שהם תמונת ראי של אלו שהזכרתי קודם. מתברר שהגישה המשיחית של הצדיקים בעיני עצמם, המתריעים מפני האויב בשער, פועלת גם נגד הרפואה האלטרנטיבית.
הספר "ריפוי או פיתוי" נכתב בידי שניים. ד"ר סיימון סינג מוזכר ראשון ברשימת הכותבים. סינג הוא פיזיקאי בריטי ממוצא הודי, שעוסק כיום יותר בתקשורת מאשר בפיזיקה. סינג הוא דמות ידועה בתקשורת הכתובה והאלקטרונית בבריטניה, ואחראי לכמה ספרים וסרטים פופולאריים בנושאי מדע, בעיקר בתחום הפיזיקה והמתמטיקה. לאחרונה התפרסם כמושא לתביעת דיבה מטעם אגודת הכירופרקטורים הבריטית, לאחר שפרסם כתבת שטנה נגדה בעיתון יומי נפוץ.
פרופסור אדזארד ארנסט, המוזכר, משום מה, כשני ברשימה, הוא רופא בריטי ממוצא גרמני, שקיבל את הכשרתו המקצועית באוסטריה. במהלך העשור האחרון הוא חוקר בכלים "מדעיים" את הרפואה המשלימה, ומשום כך זכה למינוי אקדמי ייחודי של "פרופסור לרפואה אלטרנטיבית". מאמריו המקצועיים נוטים להיות ביקורתיים מאד כלפי מושא המחקר שלו.
השניים הללו טוענים, בתחילת הספר, שהם עומדים לצאת לדרך ולחקור את הרפואה האלטרנטיבית, על ידי עיון במאמרים הקיימים בספרות המקצועית, ויקבלו כל מסקנה שתעלה מה"מחקר". באופן לא מפתיע (בהתחשב בעברם), הם מסיקים מסקנות שליליות ביותר. את הספר המתלהם והמגמתי שלהם, הם מכנים בצניעות "הבדיקה ההוגנת ביותר והמדויקת ביותר שנעשתה לרפואה האלטרנטיבית".
סינג הוא בעיניי לא יותר מקישוט, שנועד לקדם את מכירת הספר.
לדעתי, ארנסט בנה את הספר, כמו גם את כל הקריירה האקדמית שלו, על הנחות יסוד מוטעות. ההנחה המוטעית הראשונה שלו היא, שטיפול שיעילותו הוכחה מחקרית הופך לקונבנציונאלי, בעוד שטיפול שיעילותו לא הוכחה, הוא אלטרנטיבי. הספר מגדיר רפואה אלטרנטיבית כ"כל דרך טיפול שאינה מקובלת על מרבית הרופאים הקונבנציונאליים". אם נאמץ הגדרה זו, הרי שאין טעם בכתיבת הספר. הגדרה כזו מסמנת מראש את כל הטיפולים האלטרנטיביים כ"גרועים", שהרי אם היו "טובים" הם כבר היו מתקבלים על דעת הרופאים.
כדי להמחיש את הגיחוך שבדבר, הבה ניקח את הדוגמה של ה"ויוקס", משכך כאבים שהורד מהמדפים לפני שנים אחדות, לאחר שהתברר בדיעבד כי הוא מגדיל פי כמה את הסיכון להתקפי לב (למרות כל המחקרים המדעיים שצלח בטרם אושר לשימוש). לפי ההגדרה של ארנסט, ה"ויוקס" הוא כיום תרופה "אלטרנטיבית".
ההגדרה הנכונה של רפואה אלטרנטיבית צריכה להיות: כל שיטת אבחון וטיפול המתבססת על פילוסופיה שונה מזו של הרפואה הקונבנציונאלית.
ההנחה המוטעית השנייה היא, שאת הרפואה האלטרנטיבית ניתן לחקור בכלים הקונבנציונאליים. אם הבסיס הפילוסופי של רפואה אלטרנטיבית כולל מושגים חשובים ויסודיים, שאינם ניתנים כלל להגדרה, כימות או מדידה בשיטות הקונבנציונאליות, הרי שהתחרות בין השתיים, שהיא עיקר הספר, אינה נערכת בתנאים הוגנים. הדבר דומה לתחרות ריצה בין אדם לבין דג, שנערכת על היבשה. ברור מראש מי ינצח ומי יפסיד.
ההנחה המוטעית השלישית היא, שבדיקת יעילות של שיטת טיפול תהיה תמיד במונחים של ריפוי מחלה. הגדרת מצבי המחלה במחקרים עליהם מתבסס הספר, הינה הגדרה על פי שיטה מערבית, בעוד שטיפול אלטרנטיבי אינו מיועד מלכתחילה לטפל ב"מחלה". הוא מיועד לטפל ב"אנרגיית החיים", ב "איזון" ב"זרימה" וכך הלאה, ואם הוא הופך את האדם השלם (גוף נפש ורוח) ל"בריא" יותר, הרי שבכך השיג את מטרתו.
ההנחה המוטעית הרביעית היא, שמחקר רפואי קונבנציונאלי הינו כלי מדעי אמין. אני מודה ומתוודה, שגם אני מצטט לעיתים מחקרים רפואיים, אבל עלי לסייג את עצמי ולומר, שגורמים רבים יכולים להטות מחקר כזה ולהפוך את תוצאותיו (כמו גם את הפירוש שניתן להן) למוטעות. את זאת יודע כל מי שלמד קורס בשיטות מחקר, וגם כל מי שקרא מה שכתבתי לעיל על ה"ויוקס".
ההנחה המוטעית החמישית, ולדעתי החמורה מכל, היא ששיטה שאינה מבוססת על מחקר היא בהכרח הבל הבלים. האם אין משמעות לניסיון מצטבר של מיליוני מטפלים ומטופלים במשך מאות ואלפי שנים? האם אין מקום לניסיון הקליני של מטפל ותיק? האם אין חשיבות להיגיון בריא, להתבוננות פנימית ואינטואיציה? האם מחקר רפואי סטטיסטי הינו חזות הכול?
את הסקירה הזו קל לי לסכם במשפט אחד: הספר "ריפוי או פיתוי" אינו שווה את הנייר עליו הוא כתוב.
ד"ר שי פסטרנק, רופא קונבנציונאלי המטפל בשיטות רפואה משלימה, כמו איורוודה ופרחי באך ומשמש כרופא מייעץ ב"כללית רפואה משלימה" וב"מכבי טבעי".לאתר הבית
לקטע מתוך הספר "ריפוי או פיתוי - רפואה אלטרנטיבית במבחן"
נא להמתין לטעינת התגובות
