מילים מבשלות תודעה: פינת הבישול הרוחני
אני עומדת במטבח ונוזל אדום ניגר על כפות ידיי. אמנם מקור המילה מטבח בשורש טב"ח, אך עם המיני אפוקליפסה שפוקדת אותנו בימים האחרונים השוחטים יסתדרו גם בלעדיי. שחר שילוח משספת סלק לפרוסות דקיקות של תודעת קרפצ'יו טבעונאית
חיתוך סלק הוא הדבר הקרוב ביותר להרג שמתבצע במטבח שלי. קרפצ'יו סלק צילום: אלי דסה
דרוש לנו בשר! תבע ג'ק, הנער הרודן מ"בעל זבוב" שגייס את חבריו למסלול אל האבדון. עוד לא ראינו דם! חשב אדם במסכה, וירה לכל עבר במועדון הלהט"בים בתל אביב. יאללה, יוצאים לציד אדם! אומרים לעצמם מדי ערב השוטרים מיחידת עוז של מנהלת ההגירה, ויוצאים לסיבוב הטלת אימה ברחובותיה המוזנחים ביותר של תל אביב.
נוזל אדום ניגר על כפות ידיי. כבר כתבתי כאן שחיתוך סלק הוא הדבר הקרוב ביותר להרג שמתבצע במטבח שלי. עם המיני אפוקליפסה האלימה שפוקדת אותנו בימים האחרונים, השוחטים יסתדרו גם בלעדיי. את המתכון הפשוט-פשוט לקרפצ'יו משורש הצמח הארגמני שלחה לי אריאלה, הוכחה לכך שקרניבוריות אינה מילה נרדפת לאלימות, אבל אני בכל אופן דבקה בדרכי ומשספת ירקות בלבד. המילה מטבח מקורה בשורש טב"ח, לכן אני מנסה לאמץ אלטרנטיבות הולמות יותר.
אופק און-בר, ששמו – תיכף תבינו – מרמז על דרכו, הוא אחד ממניפי הדגל של התזונה העברית המתחשבת. רחל טל שיר מהארץ (ויסלחו לי קברניטי מעריב) הגדירה אותו כ"אליעזר בן יהודה של הטבעונאות", והברקותיו הלשוניות הן אכן שיעור קצר על הדרך בה שפה (ולא רק אוכל) מייצרת תודעה.
סבא שלו קרא לחדר הבישול בביתו מִצמח במקום מטבח, כראוי לחומרי הגלם הצומחים ששימשו אותו. און-בר עצמו מעדיף את השם מִטפח, כי אצלו מטפחים את האוכל ולא טובחים בו. עוד ממבשלת המילים של און-בר: טבעונאות, שהיא לא רק טבעונות אלא תזונה המבוססת על מזון נא, raw food; "תזונא", על פי אותו רעיון; חפלק, שהיא ארוחה משותפת, ועוד כמה פנינים, לחלקן פוטנציאל של ממש להיטמע בשפתנו ובין שפתותינו.
על פיליפינים ואגזוזנים
תור לאורז בפיליפינים. ככה נהפכים למילה נרדפת לדבר הזה שדוחף כיסא גלגלים אי-פי-איי
הפעם, במקום לדבר על הקשר שבין אכילת בשר לאלימות, כי הרי אני לא יכולה להתחרות בגנדהי, טולסטוי וברב קוק שהציעו את משנתם הסדורה בעניין זה, אני בוחשת במילים. כשקוראים לדבר שנח על הצלחת אנטרקוט ולא פרה, קל הרבה יותר לאכול אותו; כך גם עם שניצל, קבב ופוּאה-גרה (כבד אווז). אבל עזבו חיות. בואו נדבר על בני אדם, שגם הם זוכים מדי פעם לשמות קוד שמנתקים אותם מאנושיותם.
בוגי יעלון, אחד שאמור להיות דמות ממלכתית (או לפחות לעשות את עצמו) החליט ששמאלנים הם וירוסים, שזה די דומה לכינויים הפופולריים הוותיקים "סרטן בגוף האומה" ו"סכין בגב האומה". בין המרגליות שמנפיק הרב יוסף, אחד שלא רק ש"סניקים אלא גם ראשי ממשלה ושרים באים לנשק לו את היד, נכללת הקביעה שהמורים הם חמורים והחילוניים הם בהמות.
"פיליפיני" בעברית זה לא תיאור של בן אדם שהגיע מהאיים ההם באסיה,
אלא שם עצם: זה הדבר הזה שדוחף את כסא הגלגלים של הזקנה ברחוב. הומואים הם אגזוזנים ונושכי כריות כבר שנים. אז במי קל יותר לירות - באגזוזן או בגבר? אחרי מי קל יותר לרדוף ברחובות? פיליפני ואפריקאי או דניס וג'יימס?
ראש השנה מתקרב. חלקנו ייכנסו למסלול של היטהרות לקראת בואה של שנה חדשה. יהיו כאלה שיעשו חשבון נפש, אחרים ידקדקו בטקסים ואף יחמירו, אך ישכחו להתבונן פנימה. חלק מהכופרים (על פי הגדרותיהם של הרב יוסף ושות') ישבו על כריות המדיטציה שלהם ויתבוננו פנימה, אבל ישכחו להתרומם מהן כדי לעזור למי שזקוק להם בעולם הגשמי והקונקרטי (למה לא רואים אנשים מקהילת הדהרמה בהפגנות למען הפליטים והעובדים הזרים?). על השולחן יונחו מאכלים שסמליותם נובעת משמם, אחד מהם הוא סלק. אז עוד לפני החג, שתסתלק כבר האלימות ושאנשים בכל הצבעים יוכלו להיות פשוט, אנשים.
קרפצ'יו סלק, מתכון צבעוני
העבודה היא עניין של דקות, אבל צריך להכין את הפרודוקטים מראש כי נדרשות כמה שעות של אשפוז במקרר. מומלץ לטפטף את תחמיץ הפטרוזיליה, שהוא חיקוי למשהו שאכלתי פעם במסעדת טאפס ושידכתי למתכון של אריאלה. אפשר לחתוך את הקרפצ'יו לרצועות דקות ולשים בסושי במקום הצנון הכבוש המסורתי.
מצרכים
סלקים טריים וצעירים (שלא יהיו סיביים מדי)
מלח, רצוי גס
מיץ לימון טרי
שמן זית
סכין טוב
ההכנה
מקלפים את הסלקים ופורסים לפרוסות דקיקות, הכי קרוב לשקופות שאתם מצליחים. מסדרים על צלחת (אפשר גם בשכבות בכלי אחסון, ואז מבצעים את השלבים על כל שכבה בנפרד). זורים מלמעלה מלח ומטפטפים הרבה מיץ לימון. מכסים ושולחים ללילה במקרר. לפני ההגשה שופכים שמן זית בנדיבות.
תחמיץ פטרוזיליה
טוחנים בממחה פטרוזיליה, לימון ושמן זית לקבל משחה דלילה, שאותה מטפטפים מעל הקרפצ'יו.
נא להמתין לטעינת התגובות
