ראשי » סגנון » ניו אייג' » פינת הבישול הרוחני

הפאן של הפנקייק: פינת הבישול הרוחני

שחר שילוח תוהה על מקורות ה"אני" של האוכל: איפה נמצאות החביתיות של החביתה או הפנקייקיות של הפנקייק? ומה ניסה לרמוז הלאמה הטיבטי כשדיבר בדיוק על זה? ויש גם תשובה: פאנקייקס, בשביל הפאן והנחמה

זיכרונותיי מהשיעורים בתיכון מעורפלים במקצת. בית הספר שבו למדתי לא הרבה להציב אתגרים שכליים, ובעצם קידש את הבינוניות. כיסוח הדשא בגובה אחיד נחשב דרך יעילה להכשרת הדור הבא של חברי התנועה הקיבוצית, נוחה יותר מהתפלספויות אידיאולוגיות על משנתו של א.ד גורדון. בכל זאת, שאלה מסוימת שנשאלה בכיתה נחרתה בזיכרוני: במהלכו של שיעור שלא נבחנו עליו בבגרות, המורה היקשה: איפה נמצאת הסוסיות שבסוס?

החלק האוטיסטי שבי התעורר לחיים וחיפש בשיא הרצינות תשובות: בדנ"א? בעובדה שסוס אפשר לאכף? בצירוף של פרסות, רעמה וזנב ארוך? אבל לפני שהספקתי להציע את הפתרונות המלומדים שלי, הונחת על עדת המחוצ'קנים המהורהרת מטר של שאלות רטוריות: איפה נמצאת השולחניות של השולחן, החלוניות של החלון, הפלמח"יות של הפלמ"ח?

כעבור שנים, דווקא בכיתתו של לאמה טיבטי קירח וצנוף בגלימה אדומה, סוס אידאי צהל באוזניי רוחי והקושיה מימי בית הספר עלתה ממרתפי הזיכרון למסור ד"ש. ישבנו משוכלי רגליים ושמוטי עפעפיים על גבי כריות מדיטציה ספוגות בריחות קטורת (נגיד) וחיפשנו את ה"אני" הזה, שיכול מדי פעם להפוך את החיים לדי מעיקים. אם יכרתו לי יד, עדיין אהיה אני? אם יגלחו את מחלפותיי, יתרמו את הכליה שלי למישהו, יסירו את התוספתן, יגזזו את הציפורניים, יכרתו אונה – זאת עדיין אהיה אני?

האני הזה, האם הוא אותו "אני" מתקופת העוברות, הינקות, הילדות, ההתבגרות או הזיקנה שצפויה לי? מה שהנזיר, שמדבר אנגלית במבטא מצחיק - אני חושדת שאפילו הוא מתקשה להבין את האנגלית של עצמו - רצה לומר, זה שאנחנו נאחזים במשהו שאין טעם להיאחז בו. האני חמקמק, נזיל, משתנה תדיר. בכל רגע נתון הוא שלם, שאמנם גדול יותר מסך כל חלקיו הרגשיים והפיזיים, אבל באותה מידה גם זמני כמותם.

השבוע, כשעמדתי מול מחבת לוהטת במטבח שלי, לא הרהרתי בשיעור מהתיכון או בשיעור הבודהיסטי. הייתי עסוקה בפנקייקיותו של הפנקייק. בחביתיותה של החביתית.

הטבעונות, שלא כמו הסוס, מוגדרת על פי רוב במה שאין בה ולא במה שיש בה. בתזונה הטבעונית אין מוצרים מהחי. אין בשר, אין ביצים, אין חלב. לפעמים אפילו אני שוכחת כמה הרבה כן יש בה, ומכינה לעצמי מאכלים על דרך השלילה: ממולאים בלי בשר, עוגות בלי ביצים, קפה בלי חלב. מהסיבה הזאת אף פעם לא טרחתי לנסות להנדס מאכלים ממשפחת החביתה, כמו פריטטה, בלינצ'ס או פנקייק. אף פעם, עד שיום אחד הבליחה בי התובנה המהפכנית שהפריטטיות של הפריטטה, הבלינצ'יות של הבליצ'ס והפנקייקיות של הפנקייק אינן טמונות בביצה.

טוב, אני קצת מגזימה. לא היו שם הבלחות או תובנות, אלא רק סקרנות ונכונות להתגבר על פוביית הטיגון שלי. זה

קרה במהלך קריאה של עוד ספר אחד מספריה של הנזירה פמה צ'ודרון. צ'ודרון חוזרת ומעודדת את תלמידיה וקוראיה לחיות בשלום עם הפחד ועם הלא נודע. חשבתי, מה כבר יקרה לי – רסיסי שמן יכסו את הקיר? המחבת תישרף? האוכל לא יהיה אכיל? כמה מוצרים יתבזבזו? שויין. לאנשים בטיבט, דארפור, עזה ובת ים ישנן צרות גדולות יותר.

אז העזתי והכנתי פנקייק ללא ביצים. למרות שעד רגע זה אינני יודעת איפה מתחבאת הפנקייקיות של הפנקייק, או החביתיות של החביתית, התוצאה סיפקה את כל שרציתי מהמנה הזאת: רכות תפוחה, שוליים זהובים קלות ונכונות לספוג רוטב מתוק, לארח חתיכות פרי ולהתקשט בקינמון. אפשר לקרוא לזה פנקייק בלעז או חביתית בעברית. אני קוראת לזה funcake. למרות השם החייתי של הרכיב העיקרי, אין ב- funcakes מוצרים מהחי, אבל יש בהן בריאות, כיף וגם תכונות של אוכל מנחם.

המתכון כל כך בסיסי, עד שכמעט מביך לקרוא לו מתכון. דווקא בגלל הפשטות הקיצונית שלהן, ה-funcakes יקלטו בשמחה גיוונים ואלתורים ואולי אפילו יסכימו להפוך ללביבות מלוחות אם הסוכר יוחלף בתבלינים ועשבים. כמות הסוכר בבלילה קטנה מפני שאת המתיקות תורמות התוספות.

המרכיבים

1 כוס דחוסה שיבולת שועל, טחונה או שלמה
¼1 כוסות מים או חלב סויה לא ממותק
1 כף סוכר חום (או לפי הטעם)
שמן לטיגון

להגשה: סילאן או סירופ מייפל טבעי (בבקשה, קראו את התווית לפני שאתם קונים גרסת ג'אנק)
פירות חתוכים

ההכנה

בצנצנת או במכל של הבלנדר מניחים את שיבולת השועל והמים או חלב הסויה. משהים למספר דקות כדי לאפשר לשיבולת השועל להתרכך. מוסיפים את הסוכר וטוחנים למשך שניות ספורות. צריכה להתקבל תערובת סמיכה.

מחממים שמן במחבת ויוצקים את התערובת לעיגולים בקוטר של כ-10 ס"מ. מטגנים על אש בינונית עד שהשוליים מזהיבים, ואז הופכים. החביתית מוכנה להתהפך כאשר היא עולה בקלות על כף הטיגון. מוסיפים שמן במידת הצורך במהלך ההכנה. אם התערובת נוזלית מדי, מוסיפים לבלילה כף נוספת של שיבולת שועל ומערבבים היטב.

מגישים עם סילאן או מייפל ופירות חתוכים.

גיוונים

לקבלת חביתיות ורודות (כמו חלק מאלה שבתמונה), מוסיפים 2-1 כפות של סירופ רימונים או פטל טבעי.
לחביתיות שוקולד מוסיפים כף קקאו. אפשר להוסיף לתערובת מעט חלב קוקוס על חשבון חלק מהנוזלים.
אפשר להגיש עם קינמון, אבקת סוכר, שבבי אגוזים, קוקוס טחון, מחית פירות, ריבה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

פינת הבישול הרוחני

שחר שילוח מבשלת לשבת ומתבלת בקארמה

לכל הכתבות של פינת הבישול הרוחני