אלוהי הדיאטניות: המבורגר על עדשה
שחר שילוח תוהה על אורחות הדיאטניות שמבקשות, במפגיע, להוציא את השמן מהסופגניות ואת העסיס מהחיים וחותמת עם נסיכה ועדשים, כמקובל אצל הסקנדינבים בחג האורים
זה הולך ככה: העם היהודי חוגג את נס כד השמן שלא כלה. כדי להזכיר את הנס והשפע, מזה דורות נהוג לאכול מטעמים נוטפים שמן, ומה יותר מתאים מסופגניות ולביבות מטוגנות? עד כאן הכול טוב ויפה, אבל אז באו הדיאטניות. חמודים, הן אומרות לנו טעונות בכוונות טובות, יש יותר מדי קלוריות בחג הזה. למה שלא תאפו את הסופגניות בתנור? למה שלא תלבבו לביבות מתחת לגריל? ככה תוכלו לקיים את מצוות החג מבלי להזמין תור אצל הקרדיולוג.
הדיאטניות צודקות – תור אצל הקרדיולוג בחנוכה גרוע יותר מפסטיגל אפילו. רק מה, הן שופכות את המים עם התינוק ואת הסופגניות יחד עם השמן. כי אם לא מטגנים אותן, אז: א. הן כבר לא סופגניות, ו-ב. מנהג החג, שמה שחשוב בו הוא השמן בעוד הסופגנייה היא רק האמצעי – מתפספס.
אז אם אתם רוצים לשמור על המסורת אבל גם על העורקים, למה שלא תבצעו כמה עלים של חסה, תפזרו ביניהם פלחי אבוקדו (שאצל הדיאטניות נחשב לשמן ולא לירק) ותתבלו בשמן זית טוב מהמסיק האחרון? סלט אבוקדו וחסה, אגב, זה לא מה שהכנתי הפעם. אבל לפני האוכל, סיפור.
אגדת העם הנורדית שהסופר הדני האנס כריסטיאן אנדרסן העלה על הכתב מספרת על נסיכה נוירוטית ועל נסיך מפונק שחיפש בדיוק אחת כזאת.
היה היה נסיך שנורא רצה להתחתן. אמא שלו, שהייתה דיינישע מאמא מהסוג הקלאסי, הביאה הביתה שורה ארוכה של עלמות כדי שהנסיך יוכל להכיר בחורה נחמדה. אבל אף אחת מהן לא מצאה חן בעיניו, אף אחת מהן לא הייתה מספיק נסיכה בשבילו. לילה חורפי אחד סערה השתוללה בחוץ. המלכה המיואשת ישבה ליד האח וסרגה גרביים לנכד, שכבר הטילה ספק אם ייוולד אי פעם מהבן הבררן הזה שלה. הנסיך השתרע על הספה ובהה בכוס התה שלו. פתאום נשמעה דפיקה בדלת. בפתח עמדה נערה רועדת מקור, נוטפת מים וכמעט קפואה.
מה הביא אותך לפה באמצע לילה סוער כזה? שאל אותה הנסיך מבעד לעינית ההצצה. באתי להכיר
בארוחת הבוקר (על דיינישים ותה, כמובן) המלכה שאלה את האורחת אם ישנה טוב. הנערה פלתה את הצהוב מהעיניים, פיהקה בפה מלא מאפה שמרים, ואמרה, מה ישנתי איזה ישנתי. לא נוח אצלכם בכלל. משהו דקר אותי בצלעות כל הלילה, נראה לי שאתמול הכינו אצלכם מג'דרה. למרות חוסר הנימוס הבוטה, המלכה והנסיך ידעו מיד שהבחורה הזאת היא נסיכה. רק נסיכות מרשות לעצמן להתלונן על העניינים הכי קטנים, אפילו על עדשה אחת מתחת לערימה של מזרונים מלכותיים.
אפשר לחלץ כמה מוסרי השכל מהסיפור הזה, בחרו את זה שמתאים לכם: 1) אף אחד לא מושלם, ואפילו נסיכות מבוקשות קמות בבוקר עם צהוב בעיניים. 2) חיפוש וגישוש דקדקניים משפיעים על המחפש יותר מאשר על המציאה, לטוב או לרע. 3) רק אל תשכחו לעצור מתישהו את החיפושים, אחרת תתקעו עם משהו שמישהו אחר בחר בשבילכם. 4) אם האצילות היא באמת חלק בלתי נפרד מהווייתכם, היא תזרח גם מבעד לאלפי פיהוקים בעיניים טרוטות. 5) אם מישהו שזקוק לעזרה עומד על סף ביתכם בליל סערה, אל תהססו לפתוח לו את הדלת. מתישהו תצאו נשכרים.
בסופו של דבר יישרתי קו עם הדיאטניות והכנתי המבורגר צמחוני מעדשים, אפוי בתנור. למה דווקא עכשיו? כי התנור כבר חם מכל תחליפי הסופגניות והלביבות האפויים, כי לאורך כל השנה אני לא ממש מצטיינת בטיגון, וחוץ מזה, כשמדובר באוכל אני מוכנה לוותר על הדבר האמיתי, בעיקר אם לדבר האמיתי היו הורים. הכי לא נסיכה, אני מחליפה את הבשר בעדשים - לי עדשים לא מפריעים בכלל.
המרכיבים ל-10-8 קציצות
1 כוסות עדשים ירוקים יבשים
1 בצל קטן, קצוץ ומטוגן (לא הכרחי)
1 בטטה בינונית או תפו"א בינוני, מבושלים למחצה ומגוררים דק
2 גזרים, מבושלים למחצה ומגוררים דק
1 כוס פטרוזיליה קצוצה
¾ כוס טחינה גולמית
מלח, פלפל, כמון וקינמון (או כל תערובת תיבול אחרת)
שמן זית
ההכנה
מבשלים את העדשים עד לריכוך. אפשר להשרות אותם קודם כדי לקצר את משך הבישול, אבל זה לא הכרחי. אם יש עודפים מים, מסננים אותם ומניחים לעדשים להצטנן. מוסיפים את יתר המצרכים פרט לשמן ובודקים תיבול.
מחממים תנור במצב גריל ל-200 מעלות צ'. משמנים היטב תבנית בשמן זית. יוצרים בעזרת כפות הידיים צורה של קציצות שטוחות בקוטר 10-8 ס"מ, מניחים אותן בתבנית ומורחים בשמן זית. מכניסים לתנור ועוקבים אחר ההשחמה. כשהקציצות שחומות אפשר להכריז עליהן מוכנות, אבל מומלץ להפוך לצד השני ולהשחים גם אותו.
הרוטב הוורדרד בתמונה אינו אלף האיים, אלא טחינה מעורבת ברוטב צ'ילי חריף-מתוק ובפפריקה מתוקה.
גיוונים
אפשר להשתמש בעדשים שחורים או להחליף חלק מהכמות בעדשים כתומים. אפשר להוסיף לתערובת 4-3 כפות של אגוזים קצוצים, פטריות מטוגנות, בצל ירוק, גרעיני חמנייה או דלעת, צנוברים וכו'. במקום פטרוזיליה אפשר להשתמש בכוסברה ותמיד אפשר להוסיף שום ופלפלונים חריפים.
תודה ללירון מיכאלביץ' בת השושלת על המתכון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם