מגזינים online

שונאים

שונאים כדורגל ישראלי: הזלזול באוהדים

שילמתם עמלות מופרכות למשרד הכרטיסים? נדחסתם בכניסה למגרש? השתגעתם ממאמן בובה? מוטי דה פיצ'וטו מאמין שהטור הזה בשבילכם

מוטי דה פיצ'וטו | 14/4/2012 10:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עד היום אני לא ממש מבין למה זה לקח לי כמה שניות. חזרתי לאותו רגע ב-1983 - מתחת לבלוק של דודים שלי ברמלה - לא פעם. ניתחתי אותו מכל מיני זוויות ועדיין אין לי תשובה שלא מסתכמת בזה שאני דביל. הרי ראיתי אותו מגיע, ידעתי שאם הוא בא מפסיקים, אפילו ראיתי את כולם עוצרים ובכל זאת המשכתי לשחק.

ואז הוא פנה לשלומי, בן דוד שלי: "איך קוראים לחבר ש'ך?" ואני עניתי "מוטי". ואז
מחאת אוהדי מכבי ת
מחאת אוהדי מכבי ת"א צילום: דני מרון
הגיעה הגערה המשפיטה "אתה, שב בשקט!" ואחריה למרבה הבושה התנצלות רבתי. וזה הסיפור על בני השמן מרמלה, השנאה הראשונה שלי.

קל להשוות את הבריון השכונתי לכדורגל הישראלי. הוולגריות, רמת הכדורגל (בני השמן היה, איך נאמר בעדינות, מעט כבד), הכוח הבלתי פרופורציונלי יחסית להתפתחות השכלית, ההשפעה על ילדים, המרחק מאירופה והרצון שלך להתפוצץ ולצאת למלחמה בלי שתהיה לך היכולת. כל האלמנטים שם ועל כל אחד מהם אפשר לכתוב טור או סתם לצקצק בלשון ולדגמן פרצוף מלא שאט נפש, משל היית שמאלני שמגיב לזכייתו של קותי.

אלא שעם כל אלה דווקא אין לי בעיה. רבאק, בואו נודה על האמת - אני מת על זה. מכור לזה. מה שגורם לי לשנוא את הכדורגל הישראלי שאני כל כך אוהב זה הזלזול הבלתי מתפשר של כל מי שעוסק בכדורגל ישראלי, ללא יוצא מן הכלל, בי ובכם.

זה מתחיל מחוץ למגרש. בשקרים הבוטים בקופות כרטיסים שמשתפות פעולה עם עבריינות, ממשיך בעמלות המגוחכות והשירות המבחיל שאין דומה לו בשום עסק אחר, עובר דרך התור בכניסה למגרש והשוטרים המטומטמים, ונגמר במנהלי הקבוצות האפסים שיודעים את כל זה ולא עושים דבר ובגוף מסואב שנקרא התאחדות, שעליו באמת אין מה להרחיב.

בעבר ספגנו את כל מה שבחוץ באמתלות של לבנטיות ותהליך שצריך לעבור, וגם כי נהנינו מהמוצר על כר הדשא שכלל קבוצות עם רומנטיקה עתידנית או התרפקות על נוסטלגיה, אבל ככל שחלף הזמן מתברר שהזלזול, במקום לפנות את מקומו, השתלט על כל חלקה טובה.

על הבעלים - שהטובים בהם כמו שירצקי ושחר מורידים לזנות את מעמד המאמן, והרעים

בהם כמו טביב וגאידמק ממנים מאמני קטרגל (לא כולל אלי כהן) ומתייעצים בדמויות מפוקפקות; על המאמנים - שרובם מיישרים קו עם הבעלים והפרשנות של אוחנה ורובם גם לא מבינים כלום בכדורגל; על השחקנים, שנועלים כפכפים ומחכים לטיסה לבלגיה כדי לספר לנו משם שאין מה להשוות, למרות שאנחנו יודעים שבכדורגל, לכל הפחות, אנחנו לא פחות טובים; ועל תקשורת הספורט - האינפנטילית.

אז הילד ההוא שלמד לשנוא בגיל שבע רואה את כולם מתייחסים אליו כמו אפס ורוצה לצעוק שהפעם הוא מבין. הוא מבין שבלעדיו אין משחק, שיש מה לעשות, שאפשר לעשות טראש אבל טוב, ושכולם משקרים כל הזמן. אבל כל מה שהוא שומע זה גערה מזלזלת ומהדהדת: "אתה, שב בשקט!".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

למה אנחנו שונאים כדורגל ישראלי

צילום: דני מרון

אחרי עוד שבוע גדוש בגועל נפש, ולמרות אליפות היסטורית של ק"ש, כתבי nrg מעריב כורתים את הענף ומסבירים: למה אנחנו שונאים את הכדורגל הישראלי

לכל הכתבות של למה אנחנו שונאים כדורגל ישראלי

עוד ב''למה אנחנו שונאים כדורגל ישראלי''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים