הייתם עשר
ניו ג'רזי דוהרת, לברון מקבל הכתרה רשמית, אינדיאנה ופילדלפיה נופלות ובפורטלנד אורזים מזוודות. סיכום השבוע ב-NBA
10. ניו ג'רזי. במילותיו של לורנס פרנק, המאמן: "כשאתה באוטו שדוהר במהירות 120 קמ"ש, עדיף שתהיה הנהג, כי כנוסע, אתה מרגיש קצת פחות בנוח. תמיד עדיף להיות זה שקובע את הקצב". אין מתאימים יותר מהנטס למספר "10", המהווה את רצף הניצחונות הנוכחי שלהם והופך אותם לקבוצה מאוד מפחידה כרגע. כן, גם ה-38 הפרש על פניקס די עזר. איש המפתח ממשיך להיות ננאד קריסטיץ', שב-11 המשחקים האחרונים רושם 17.5 נקודות ו-8.6 ריבאונדים לערב, תפוקה נהדרת לתלמידו של ביל קרטרייט, סנטר העבר של שיקאגו בולס. אבל חוץ מהסנטר הסרבי המשתפר, גם השלישיה המובילה, קיד-קרטר-ג'פרסון, בכושר מצוין. "אנחנו משחקים עם המון ביטחון כרגע, ומרגישים טוב עם עצמנו", סיכם קרטר, "זו פשוט רמה אחרת".
9. לברון ג'יימס. השתחוו נא למלך, קודו קידה, והודו כי אכן מדובר במשהו מיוחד. בגיל 21 ושלושה חודשים, הילד מנפץ שיאים, שובר הגנות, מפרק קבוצות צמרת, עולה לסל כשהמרפק בגובה הטבעת ולא סופר אף אחד ממטר. מעכשיו הוא גם רשמית בפלייאוף, ואפשר להתכונן למצ'אפ של הסיבוב הראשון, כנראה נגד וושינגטון. עם כל הכבוד לגילברט ארינאס, אנחנו לא יכולים לחכות לסדרה שלו, סליחה, של קליבלנד,
8. דטרויט. השיוט אל המאזן הטוב בליגה נמשך, ובדרך נשארו להם עוד שתי מטרות: לשתף את הספסל קצת יותר, ולבנות מחדש את העוצמה ההגנתית שקצת הלכה לאיבוד פה ושם בזמן האחרון. אז הם התחילו במצווה השניה. "אנחנו מנסים לחזור למה שעשינו בתחילת העונה, כשהשגנו עצירות וסלים קלים", אמר בן וואלאס, "ככה אנחנו מנצחים. אם אנחנו מנסים לקלוע יותר מהקבוצה השניה, אנחנו מקרטעים וגוררים את עצמנו לקרבות מיותרים. עכשיו כולם לוקחים על עצמם אחריות להביא קצת יותר אנרגיות בהגנה". אכן. הפיסטונס החזיקו שלוש יריבות רצופות, כולל מיאמי, על פחות מ-80 נקודות, ואז את דאלאס על 90, ואת דירק נוביצקי על 39 אחוז מהשדה. טוב, בכל זאת, צריך להתכונן ללברון בסיבוב השני.
7. הלייקרס. למרות ההפסד לספרס הבוקר, הקבוצה של קובי בראיינט נראית על הדרך הנכונה לפלייאוף. ההתעוררות של קוואמי בראון בשבועות האחרונים היא הדבר הכי מעודד, ומפגש סיבוב ראשון עם פניקס עשוי להיות די מעניין. לימים כאלה קובי מחכה כל השנה, ימים בהם הוא באמת יכול למסור את הכדור למישהו שלא נראה כמו טבעת. ונכון שפיל ג'קסון שבר הבוקר את שיא ההפסדים שלו לעונה רגילה, אבל הוא חיפה על כך בהכנסת קטנה לברוס באוון, שבעט בגבו של ריי אלן בשעה ששניהם ישבו על הפרקט. "הרגליים והידיים שלו זזות כל הזמן", אמר הזן מאסטר, "הוא כמו המספריים של אדוארד".
6. וושינגטון. בפרספקטיבה של שנה אחרי, כשמקומם בפלייאוף כמעט מובטח, אפשר לקבוע בסבירות גבוהה: הניתוח הצליח, החולה נושם באופן עצמוני. ההשערה ממנה חששו בתחילת העונה, שלארי יוז הוא אבידה גדולה וחסרת תחליף, הוכחה סופית כשגויה עם ההבלחות של אנטוניו דניאלס, שמצטרפות לעונה נהדרת שנותן, בשקט בשקט, קארון באטלר. יש לבאטלר 17.2 נקודות לערב, מקום 37 בליגה, לפני אנשים כמו כריס פול, דווייט הווארד, אנדריי קירילנקו, בראד מילר, סטיבן ג'קסון וראשיד וואלאס. השבוע, כשארינאס ישב חולה בחוץ, באטלר הוביל את הוויזארדס לניצחון חוץ נהדר בסקרמנטו. הם במאזן 33:37 כרגע, הם ייכנסו לפלייאוף, ורק נזכיר שגארדים נוטים להצטיין נגדם. כי פשוט כבר כמה פסקאות לא הזכרנו שהם הולכים כנראה לפגוש בפלייאוף את לברון ג'יימס. ממממ, דונאטס.
5. סקרמנטו. חודשיים אחרי שקיבלו את הכוכב הגדול של אינדיאנה, ואחרי שכבר נראה שהם מתחילים להתחבר, מגיעים כמה משחקים איומים במיוחד. בעיקר של אותו כוכב, רון ארטסט, שבארבעת המשחקים האחרונים זרק 61 פעמים מהשדה ודייק ב-14. אל תנסו אפילו לחשב את האחוזים. לא נעים. חוץ מזה, ההגנה מתחת לסל די בינונית, החיסרון של קווין מרטין פוגע ביכולת ההגנתית של הקבוצה, הביטחון נופל לקנטים והתיסכול גורם לשחקנים להרחקות. יכול להיות שמישהו שם חושב שהמשימה הושלמה עם ההגעה ל-50 אחוזים? יוטה תשמח לקחת את המקום שלהם בפלייאוף, ואם הקינגס לא יחזרו לעצמם מהר, הג'אז גם יעשו את זה.
4. אינדיאנה. חודשיים אחרי ששלחו את הפרזיט הגדול לסקרמנטו, ואחרי שכבר נראה שהם מתחילים להתחבר, מגיעים כמה משחקים איומים במיוחד, כמו ההפסד להוקס אור ליום חמישי, ומביאים אותם למאזן שלילי. פג'ה סטויאקוביץ' דווקא רוב הזמן בסדר, אבל החמישיה החדשה, עם ג'רמיין אוניל, ג'מאל טינסלי ופג'ה, לא מתחברת. 12 משחקים עד הפלייאוף נותרו להם כדי להוציא מעצמם משהו יותר טוב ולסיים את העונה עם מאזן חיובי (כרגע הם 35:35), ואולי הם בכלל מכוונים למקום השביעי ולא לשישי, כדי להימנע מניו ג'רזי ולפגוש את מיאמי? העיקר שאטלנטה, שעשתה עליהם סוויפ 0:4 העונה, לא תגיע לפלייאוף. רק זה היה חסר להם.
3. פילדלפיה. "כמה פעמים אפשר להגיד את המילה 'כואב' בראיונות אחרי משחקים?", התבאס לו כריס וובר, בעקבות מאזן שכולל שני ניצחונות ב-12 המשחקים האחרונים. כמה זמן? כל עוד לסיקסרס אין סנטר ואין יכולת לקחת ריבאונד הגנה, כי סמואל דאלמברט מאבד ביטחון על הספסל וסטיבן האנטר מבזבז זמן על המגרש. כל עוד אלן אייברסון לא חוזר לכושר של לפני הפציעה, ולא עובר כבר ארבעה משחקים את רף 30 הנקודות. כל עוד ההגנה מזעזעת, הספסל לא תורם והמוטיבציה בשפל. המזל שלהם הוא שגם שיקאגו ובוסטון לא ממש יציבות מתחת, וכך הם עדיין במקום השמיני בפלייאוף. מתי מזלם ישתנה? הו, הנה, לוח המשחקים בדיוק בא לקראת הסיקסרס. הלילה יש להם יום כיף. מפגש עם...
2. ניו יורק. אין הרבה מה לחדש השבוע, לא סכסוכים ולא בלגאנים, מה שמאפשר להם להימלט לרגע מתחתית הדירוג. מה כן קרה השבוע? אז ככה. הם ירדו למקום האחרון בליגה, הם הובסו בבית ב-25 הפרש מול בוסטון, הם הפסידו במינסוטה במשחק בו 1.8 שניות לסיום, בפיגור 4, נשלח שחקן ממינסוטה לעונשין, ולארי בראון התבכיין לשופט, שענה לו: "עזוב, זה כבר לא חשוב". בראון הגיב: "אם זה לא חשוב לך, לך הביתה. לנו זה חשוב!". אולי תספר לנו למה, לארי? אה, ופול פירס מהסלטיקס סיפק את האבחנה המשעשעת הזו: "אני נהנה מהניקס. זו אחת מאופרות הסבון שאני עוקב אחריהן כל יום. זה טוב ל-NBA, בטח אחרי ששאקיל וקובי השלימו. אתה צריך משהו כזה, כדי לשמור על העניין של אנשים בליגה". הנה, מי אמר שאין בניקס גם דברים חיוביים העונה.
1. פורטלנד. אם טון קאנן היה המאמן שלהם ולא נייט מקמילן הרציני והמדוכדך להחריד, כבר היו כותרות הרבה יותר משעשעות מצד המאמן אחרי הפסדים. למשל, "זו המנטליות של השחקן הפורטלנדי, אתם לא אוהבים להתאמן", או "מה, לא ראיתם את דטרויט נגד דאלאס? אתם לא אוהבים כדורסל!". באין ברירה, הם נאלצים לשקוע עמוק בשלולית הדיכאון, עם 22 הפסדים ב-25 משחקים ומקום אחרון במערב. הציטוט הסמלי היחיד הגיע מהסנטר ג'ואל פריזבילה, שלפחות מנסה להיראות נורמלי ולסדר לעצמו חוזה טוב לשנה הבאה. "החלק הכי קשה עבורי זה לראות שחקנים שלא רוצים לבוא להתאמן ולשחק", אמר פריזבילה, "זו העבודה שלנו, אנחנו צריכים להיות מקצוענים, ואני לא יודע מי כאן מתנהג כך. אני לא אוהב להפנות אצבעות מאשימות, אבל יש כאן אנשים שמבחינתם העונה כבר נגמרה".
נא להמתין לטעינת התגובות
