נכה בתשלומים: על פרקינסון והפרעת נפש
אחת התרופות לטיפול במחלה עלולה לגרום ל-OCD. תופעות הלוואי קשות, אבל יש גם דברים שטוב לדעת
מה הקשר בין פרקינסון לבין הפרעות נפשיות? או בין פרקינסון להתנהגויות החורגות מהנורמה ובין פרקינסון לרגשנות יתר? מתברר שיש ועוד איך קשר. בין אם כתופעת לוואי של הטיפול התרופתי או כתוצאה ישירה של המחלה עצמה - כל התופעות שהוזכרו לעיל שרירות וקיימות בקרב חולי הפרקינסון.
אם לדוגמה אתה חי עם פרקינסון, אין זה אומר בהכרח שאתה עתיד לסבול מתופעות של OCD (אובססיביות כפייתית). אם אתה נוטל את אחד האגוניסטים (תרופה המחקה את הדופמין) לטיפול בפרקינסון - רבים הסיכויים שתפתח OCD. אם אתה אחד עם נטייה לאובססיביות או לכפייתיות עוד קודם למחלה, דבר לא נדיר באוכלוסיה הנורמטיבית, הסיכויים שתפתח OCD בפריחה מלאה ירקיעו שחקים.
OCD היא הפרעה נפשית על רקע חוסר איזון כימי במוח (משהו שקשור למערכת הסטרוטנינית-דופמינרגית), שגורמת לאדם להתנהגות אובססיבית-כפייתית החוזרת על עצמה בצורה בלתי נשלטת. בין חולי פרקינסון נצפתה התנהגות מסוג זה בעיקר בתחום ההימורים, המין (פורנוגרפיה) והקניות. באוסטרליה ובארה"ב, שם ההימורים מוגדרים חוקיים, הוגשו תביעות משפטיות נגד חברות המייצרות את התרופה החשודה בגרימת OCD.
את התביעות הגישו חולי פרקינסון שהפכו בעל כורחם למהמרים כבדים, הפסידו את כל חסכונות המשפחה ושקעו בחובות כבדים. לא רק שהתמכרו להימורים, הם גם איבדו שליטה מאחר שהיו חסרי שיקול דעת, יכולת למידה מטעויות ואפשרות להעריך מצבים בצורה אנליטית - סגולות המאפיינות מהמרים מקצועיים.
לטענתם, החברה לא ציינה כאזהרה על גבי העלון המצורף לתרופה את תופעת הלוואי המסוכנת הזו ולא יידעה את הציבור אודותיה. ולראייה - הדחף להמר בכל מחיר פחת וגווע ברגע שהופסקה נטילת התרופה. באופן דומה פחת גם הדחף בחולים אחרים לצרוך פורנוגרפיה, או הדחף לרכוש מוצרים שונים ללא אבחנה.
בעידן האינטרנט, כמה פשוט וקל לממש את כל האובססיות מבלי לקום מהכיסא. מחקרים בנושא זה העלו שלאחר פרק זמן מסוים במסגרתו נוטלים את התרופה במינונים גבוהים במיוחד, חולים רבים חשים שקשה להם יותר לשלוט ולרסן דחפים, לדחות סיפוקים ולנהוג כמבוגרים, מאשר לפני שהחלו בלקיחת התרופה.
הדבר גורם לתופעות משונות כמו ספירה אובססיבית של החריצים שבין המדרכות או עמודי החשמל בדרכים, סידור דברים בצורה מסוימת לפי טקס מסוים החוזר על עצמו כל העת, איסוף דברים, צריכה מוגברת של מתוקים ומאכלים שמתמכרים אליהם, גיהוץ אינטנסיבי של כרטיס האשראי בחנויות והתמכרות לפורנוגרפיה ולהימורים.
עליי לבשר לכם, שלמרות שהפסקתי עם התרופה מחוללת ה-OCD הספציפית הזו, לא פחתה תשוקתי עתירת השנים למתוקים, צורת הבילוי המועדפת עליי היא עדיין שופינג והימורים תופסים חלק גדול יותר בחיי מאשר תיכנון מוקדם וזהיר. על הקטע של לספור את החריצים במדרכה ואת עמודי החשמל ויתרתי. זה נורא משעמם לספור דברים.
בסופו של דבר, אחרי כל כך הרבה שנים של פרקינסון ותרופות מוחיות, קשה לי להבחין מה שייך לאישיות המקורית שלי וחקוק בדנ"א שלי, ומה הוא תוצאה של המחלה או הטיפול בה, או שניהם יחד. מעולם לא הצטיינתי בלקח של "כל מעשה - במחשבה תחילה" והפרקינסון העניק לי הכשר מדעי לכך. אף פעם לא הייתי אדם של תכנון זהיר, שלב אחר שלב.
גם כיום אני נוטה להיות ספונטנית ולפעול על בסיס אינטואיטיבי יותר מאשר ניתוח אנליטי ומבוקר של המצב. עם זאת, יש אנשים רציונליים, מתוכננים, בעלי כושר אנליטי שפתאום, אחרי כמה שנות ותק עם המחלה, הופכים לאימפולסיביים, רגשניים, פועלים על סמך דחפים. לאלה אני רוצה להזכיר, שאם אתם נוטלים תרופות אגוניסטיות יש מקום לברר עם הרופא שלכם אם התרופה המסוימת הזו שאתם נוטלים אחראית למהפך האישיותי שלכם.
אם כן - תשקלו להחליף אותה. אם לא, אולי תשקלו להחליף את הרופא שלכם. מה שלא יהיה, אל תרדו על עצמכם כי אתם לא אשמים. אולי יעניין אתכם לדעת שיש גם דבש בקצה העוקץ. הצד המעניין בכל המשוואה הזו, קשור להתגברות והתעצמות של הדחף היצירתי בקרב חולי פרקינסון. אנשים מוצאים לפתע בתוך עצמם כוחות יצירה רדומים ופורצים החוצה כציירים מוכשרים, צלמים, פסלים, אספנים, כותבים ועוד.
כמוהו מתגבר גם הדחף
תופעות לוואי נוספות של התרופה שהזכרתי קודם, הן ישנוניות באמצע היום והתקפי הזעה. כשלקחתי את התרופה לא יכולתי להפסיק את הפיהוקים האימתניים שתקפו אותי, לפעמים ישר בפרצוף של בן שיחי. הייתי נופלת לשינה ברגע, לרגע אחד. ככה, תוך כדי שיחה, איבדתי את ההכרה ונרדמתי לשניה.
באותה תקופה עדיין עבדתי, ואני זוכרת היטב מקרה בו העברתי סדנה לפורשי נציבות שירות הציבור. עמדתי ודיברתי אל הנוכחים והסברתי. פתאום שמעתי את עצמי אומרת דברים כלל לא שייכים, הזויים לגמרי, כמו מתוך שינה. התברר שנפלתי לאותה שנת שניה שלי, ממנה התעשתי מהר וחזרתי לעצמי. אני עדיין מקווה שאף אחד לא שם לב, אם כי ברור לי שזו תקוות שווא.
הסכנה בתופעה זו באה לידי ביטוי כמובן בנהיגה, ישמרנו האל. למזלי ולתבונתי, הפסקתי לנהוג באותה תקופה. גם בכל הקשור להתקפי ההזעות לא איכזבתי. גלי החום של המנופאוזה הם קייטנה לעומת התקפי ההזעה שחוויתי. ברגע אחד הפכתי כולי רטובה מזיעה, מכף ועד ראש.
אם יש מישהו שיכול לשמש דוגמה להתגשמות מכלול תופעות הלוואי של תרופה מסוימת, זו אני. הצורך לשקול את טובת התרופה ותרומתה כנגד תופעות הלוואי שלה קיים בכל תרופה. משום מה נדמה לי, שבתרופות המשפיעות על המוח הבחירה קשה עוד יותר, שכן תופעות הלוואי קשות. ייתכן שאני טועה. אשמח לקבל מכם תגובות בעניין זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם