הבלוף הגדול של בנק ישראל
החיוכים באוצר ובממשלה מדוח בנק ישראל מסתירים את המצב האמיתי ומבוססים על נתון אחד בלבד: התמ"ג זה לא מספיק
להלכה, קשה להבין מדוע בדיוק ראש הממשלה ושר האוצר מגלים אופטימיות כה רבה: החוב הציבורי של ישראל גבוה מאוד ותופח בעשרות מיליארדי שקלים מדי שנה בשנה; ההוצאה הציבורית גדלה במהירות רבה )5.9% בממוצע לשנה, בניכוי תשלומי הריבית( ; ותשלומי הריבית של ישראל על החוב הממשלתי, כאחוז מהתמ"ג, קרובים לאלו של פורטוגל, של איטליה ושל יוון פושטות הרגל, וכפולים מהממוצע בשאר המדינות המפותחות.
גידול בהוצאות ניתן לממן באמצעות העלאת מסים או באמצעות קיצוץ תקציבי - אך לפי בנק ישראל, הממשלה אינה עושה לא את זה ולא את זה. אחד המקורות החשובים לתקציב נוסף היה קיצוץ בתקציבי הביטחון, אך בפועל התקציב דווקא גדל. בנק ישראל סבור כי אין זה מציאותי, מבחינה פוליטית, לתלות את התקווה לשינוי במקור זה. גם שינויי המיסוי בדוח טרכטנברג לא יביאו לשיפור. הם יביאו להעלאת מס חברות ולהגדלת המיסוי על רווחי הון, אך בניכוי הטבות המס למעמד הביניים )הקטנת הבלו על דלק, נקודות זיכוי, הפחתת מס להכנסות נמוכות וכו'( חוזה הדוח כי יישום מסקנות הוועדה יביא בסיכום כללי לירידה בהכנסות המדינה.
החיוכים באוצר מבוססים על נתון אחד: העלייה בתוצר המקומי הגולמי )תמ"ג(. החוב , הריבית וההוצאות תופחים בקצב מבהיל מבחינה נומינלית, אך הגידול בתמ"ג מהיר אף יותר, מה שמאפשר לממשלה להציג שקפים שבהם החוב הציבורי בהשוואה לתמ"ג אינו גדל. בנק ישראל מציין בלשונו הזהירה: "גירעון ממשלתי גבוה בשנה שבה המשק הישראלי נמצא בקרבת שיא מחזור העסקים, לצד הפחתת פיקדונות
אך מה שעולה גם יכול לרדת. הגאות בתמ"ג מבוססת במידה רבה על בועת נדל"ן, על גיוס הון בריבית נמוכה ועל הקטנת החיסכון. ירידה חדה בתמ"ג - בדומה לזו שאירעה בשנת 2009 - עלולה להביא את ישראל במהירות רבה למצב שבו החוב הציבורי שלה מזנק כלפי מעלה שעה שתנאי התשלום שלה הופכים קשים הרבה יותר.
וכאן טמונה הסכנה הגדולה ביותר: לישראל אין מרווח ביטחון פיננסי. אין לנו חגורת שומן כספית שנצברה בשנים עברו; אין לנו איחוד אירופי שיזרים לקופות הממשלה עשרות או מאות מיליארדי יורו בשעת צרה; ובוודאי שאין לנו יכולת להדפיס את חובנו בדולרים ולמכור אותו לסינים, כפי שארה"ב עושה. בשעת צרה אנחנו לבד. הממשלה מבצעת צעדים שיש בהם סיכון רב, שעלול לערער עוד יותר את יציבותה הפיננסית של ישראל. הממשלה פנתה בשנתיים האחרונות לגיוס הון באיגרות חוב לטווח קצר, מה שהוריד את הטווח הממוצע לפדיון. לפי דוח בנק ישראל, "ממשלות שהתבססו על חובות לטווחים קצרים נקלעו לקשיי מימון" כשחלה הרעה בתנאי השוק. כשהחובות הם לטווח קצר, במלים אחרות, הרעה במצב הכללי, צניחה בתמ"ג או פדיונות בהיקף גדול עלולים להביא להידרדרות חדה ומהירה במצבה הפיננסי של הממשלה, עד כדי חוסר יכולת לגייס הון. יוון כבר אמרנו?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם