אחריות תאגידית או אקדמית
אין ספק שהנחלת האחריות התאגידית ושיבוצה בתוכניות הלימודים האקדמיות תסייע להטמעתה בארגונים, גם כשהם נתונים בלחץ ציבורי
אם שינויים אלה נכפים מלמעלה, מבורכים ככל שיהיו הם לא יופנמו ולא יוטמעו בארגון, ובאופן פרדוקסלי עלולים לגבות מחיר יקר דווקא מהציבור. טבעי שארגון הנתון ללחץ, יעבור למגננה שמשמעותה צמצום בפעילות התקשורתית והימנעות מפעולות הרחבה וצמיחה. הנפגעים הראשונים יהיו עובדי הארגון המפוטרים ואחריהם עובדים בעסקים הקטנים והבינוניים, נותני השירות ועבודות קבלנות לתאגידים.
בעבר נהגו התאגידים לקבל אחריות באמצעות מתן תרומה לקהילה - בין שכספית או ובין שבהשקעת שעות עבודה של עובדים לסיוע לחלשים בקהילה. הגם שפעולות אלה מתקבלות בברכה, הרי שבשנים האחרונות חל שינוי בגישה וארגונים החלו לפעול להתנהגות כוללת ראויה. גם האקדמיה נדרשה לסוגיות אלה, בין שבמחקרים ובין שבדרבון לפיתוח מודלים עסקיים חדשים.
ואולם, לאקדמיה תפקיד חשוב בחינוך לאחריות תאגידית. כיום ניהול האיכות הוא חלק בלתי נפרד מתרבות של כל ארגון, ומוקצים לו משאבים ובעלי תפקידים - מנהלי איכות, מהנדסי איכות, יחידות לבקרת איכות וכד'.
אין ספק שהנחלת האחריות התאגידית ושיבוצה בתוכניות הלימודים האקדמיות השונות תסייע להטמעתה המהירה בארגונים, שכן תהליך המתחיל בדרג הניהולי הגבוה יפגוש בדרך את הסוכנים כשהם בשלים לנושא. בעידן שבו התאגידים נדרשים ליצור "מוצרים אחראיים בלבד", כאלה שיוצרו בכללי ההוגנות והאחריות התאגידית - לא ייפלא אם מרכיבי האחריות התאגידית ייכללו בנוהל האיכות של כל ארגון.
הכותבת היא יו"ר כנס תעשייה אקדמיה אשר ייערך במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ביום שני הקרוב