קרב מוחות
מי מפחד מהביו-מד? התקלנו את האנליסטים המומחים מבתי ההשקעות בשאלה זהה על תחום הביו-מד ועל העתיד שהוא צופן למשקיעים. התשובות לפניכם
רק היום דיווחה חברת כן פייט כי תרופה שהיא מפתחת, אשר מיועדת לטיפול בנגיפי הפטיטיס ובסרטן הכבד, נמצאה יעילה בניסויים פרה-קליניים בשיקום רקמת הכבד לאחר כריתה חלקית. החברה הגישה פטנט על יישום חדשני זה, ותפעל לשילוב התוויה זו בהמשך הפיתוח של התרופה. למרות המגמה השלילית בבורסה, מניית כן פיט זינקה ב-2.2%.
החיפוש אחר חברות חדשות בתחום מביא את המשקיעים לקחת סיכונים בהשקעה בחברות צעירות, עם פוטנציאל לפיתוח. שאלנו ארבעה אנליסטים מה התחזיות שלהם לגבי ענף זה, עד כמה מסוכן, האם שווה להשקיע בו, וכיצד.
נעה ויסברג, אנליסטית בתחום מדעי החיים, מבית ההשקעות אי.בי.אי.: תחום הביו-מד הינו תחום המתהווה בבורסה, אך עדיין יש לו לאן לצמוח. יחסית לבורסה בלונדון - אחוז חברות הביו-מד מכלל החברות הינו דומה. אך כמותית - כמות החברות הישראליות קטן בהרבה. לדעתי בישראל יש מקום רב יותר לחברות ביו-מד בזכות צוותי המחקר והפיתוח הישראליים. הפוטנציאל לחברות הישראליות הינו נרחב.
הבורסה הפכה לכלי גיוס עבור החברות. בתחום המכשירים הרפואיים - הגיוס הוא לטווח קצר, ובתחום התרופות - הגיוס הוא לטווח ארוך. הסיכון בחברות אלו הינו גבוה, אך ללא סיכון אין סיכוי. חברה שמצליחה, מעלה את ערכה בצורה שבסך הכל ההשקעה בענף הינה כדאית. חברת קמהדע עלתה למשל בכמעט 200%, תוך שנתיים.
בשל הסיכון הרב אני ממליצה לפזר את הסיכון על גבי כמה מניות, מתוך עשר חברות יש בממוצע אחת שמצליחה, אך בסך הכל התשואה הכוללת הינה חיובית, ומשתלמת.
כאמור, לא כל החברות שנסחרות בבורסה יצליחו, וחברות רבות צפויות להימחק מהמסחר במידה ויכשלו.
הגיוסים של החברות מושפעים ממצב השוק - במידה והשוק יעלה - אז השוק גם כן יצמח. אם השוק יסחר במגמה שלילית - אז גם לא יהיה כסף לגיוסים בענף, והחברות יכנסו למצב נזילות מסוכן.
ברק זינגר, Managing Director, מימון חברות, תמיר פישמן ושות': החל משנת 2005 שוטף את הבורסה בתל אביב גל של הנפקות בתחומי הביו-מד. גל זה לווה בביקורת עזה באשר לאיכות החברות שהונפקו, בשלותן, התאמתן להיסחר כחברות ציבוריות ופוטנציאל האקזיט העתידי שלהם. העובדה שמרביתן נסחרות כיום מתחת לשווי ההנפקה רק מגבירה את חיצי הביקורת כלפי הסקטור.
היוזמה לפתיחת השוק המקומי להנפקות ביו-מד ראויה. בישראל מאות חברות רפואיות, מרכזים אקדמיים מובילים, תרופות "בלוקבסטר" וכן חברות ענק כגון טבע, גיוון אימאגינג, סינרון ועוד. לפיכך, אין סיבה שהבורסה המקומית לא תהיה נגישה גם לחברות רפואיות. אך האם אלו גם יקנו תשואה ראויה למשקיעים?
ובכן התשובה היא "כן ולא". הגל הראשוני של ההנפקות הרפואיות לווה בחסרונות רבים. חוסר ההבנה של שוק ההון, אשר בשונה מעמיתיו בארה"ב אינו כולל מספיק אנליסטים או משקיעים מוסדיים עם הבנה ספציפית בתחום, בשילוב עם חתמים שבחלק מהמכרים הנפיקו חברות שאינן בשלות, גרמו לכך שתמהיל החברות שהונפקו כולל ברובו חברות צעירות, בעלות פרופיל סיכון-סיכוי גבוה, ומספר מועט של חברות בשלות עם פוטנציאל הצלחה בטווח הבינוני-קצר.
מכאן, כי עלינו לבחון את ביצועי הסקטור במשקפי משקיעי "הון סיכון". חלק ניכר מהפורטפוליו יכשל, חלקו ידשדש, אבל דיי בשתיים שלוש חברות שיצליחו "בגדול" על מנת להצדיק את המודל. המשקיעים יצטרכו לגלות אורך נשימה תוך פיזור השקעותיהם, ולהיות מוכנים למספר רב של כישלונות (המאפיין חברות רפואיות בכל העולם) עד לאקזיט האמיתי. זאת ועוד: השוק המקומי עובר תהליך התמקצעות שבסופו יהיה סלקטיבי ויאפשר הנפקות של חברות בשלות יותר עם סיכויי הצלחה גבוהים יותר.
רענן מצביא, מנהל קרנות מנייתיות במגדל שוקי הון: חברות ביו-מד הן חברות בעלות סיכון גבוה. חברות ביו-מד הישראליות מתמקדות בפיתוח תרופות ומכשירים טכנולוגיים רפואיים מתקדמים
הצפויים לתת פיתרון חדשני ומתקדם במקומות בהם אין בנמצא פיתרון ראוי. ליזמים הישראלים קיים יתרון שמקורו ברקע מדעי נרחב ובתעשיית ההיי-טק המפותחת בישראל.
האקדמיה, הניסיון והתעשייה מקנים יתרון משמעותי בעולם ליזמים ישראלים. חשוב להבין, כי חברות אלה, כפי שאמרנו, הן חברות בעלות סיכון גבוה ולכן מומלץ לבנות סל של חברות למי שמאמין בתחום. כלומר, לבחור חברות על פי מיטב ההבנה ובכך ליצור פיזור.
דרך פשוטה נוספת להשקיע בתחום היא דרך השקעה בחברות שהן חממות טכנולוגיות המתמחות בתחום הביו-טק. חממות אלה לוקחות תחת חסותן מספר חברות סטארט-אפ ומסייעות להם להגיע לשלב בוגר בו מתבצעת מכירה של הטכנולוגיה והנפקתה כך שנוצרת הצפת ערך משמעותית לחממה.
ישנן מספר חממות שנסחרות היום בבורסה של תל-אביב. המובילות לדעתי הן הדסית, מעיין, קסניה ,ביומדיקס וקפיטל פוינט. הצורך ליצור פיזור נובע מהסיכון הרב שיש בהשקעה בחברות ביו-מד ועל אחת כמה וכמה שלמשקיע הממוצע אין היכולת להבין האם הפיתוח שבו מתמקדת חברה
זו או אחרת אכן יבשיל.
אבי אשכנזי, מנהל דסק מניות ישראליות, אילנות בטוחה: אין ספק שהשקעה בחברות ביו-מד טומנת בחובה סיכון גבוה מאחר שמדובר בחברות שבד"כ מפתחות תרופות או מוצרים שדורשים הליך ארוך מאוד של פיתוח הכולל בתוכו גם ניסויים ארוכים ויקרים כחלק מדרישות מתן היתר FDA . לכן הרבה חברות שמפתחות מוצרים או תרופות הנראות מבטיחות, לא יוכלו לעמוד בהליך ארוך זה מאחר שמדובר בהוצאות מו"פ הולכות וגדלות ועתידן תלוי במכירתן לחברות גדולות יותר.
גם אם נראה חברות שעמדו בהליך הארוך והיקר עדיין מדובר בסוג השקעה שהוא בדרך כלל חד תוצאתי. יהיו חברות שיצליחו, ויוכלו להגדיל שווין במאות אחוזים אך חברות שייכשלו יוותרו ללא שווי ולכן, יש צורך להשקיע בחברות שלהן יש יותר ממוצר אחד מבטיח כדי להגדיל סיכויים ולהקטין סיכונים.
לדעתי, חברת ביוליין היא חברה מובילה לפתוח תרופות עם מוצרים בשלבי פיתוח קליניים ופרה קליניים. לחברה משקיעים מובילים בתחום מדעי החיים – טבע, פיטנגו וגיזה כל אחת מחזיקה כ – 20% מהחברה.
ביוליין מורידה במקצת את הסיכון מכיוון שלחברה פיזור רב של תרופות בשלבים יחסית מתקדמים, שווי השוק של התרופות מוערך במאות מיליונים כך שמספיק שרק תרופה אחת תצליח בשביל להגדיל את שווי החברה. בנוסף, לחברה הנהלה עם ניסיון רב ומוכח בתעשייה ובחבר היועצים שלה פיגורות בעלות שם עולמי, והנפקה בנאסד"ק יכולה להציף משמעותית ערך למניה.
הכותבים משקיעים בניירות ערך שונים, ולכן עשוי להיות להם עניין בחברות המומלצות. אין לראות בכתבה זו משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו עקב פעולותיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
