קרב מוחות
הריבית בארצות הברית ירדה בחצי אחוז. יש מי שאומר שהמיתון בדרך, ויש כבר מי שצוהל שיצאנו מהמשבר. אז מה יהיה? אנליסטים ומנהלי השקעות משיבים
יאיר אלק מבעלי חברת אקסיומה ניהול השקעות: כדי לדעת מה יהיה פי השוק, יש לבחון את השוק בטווח הקצר ולאחריו בטווח הבינוני.
ההשפעה המיידית בטווח הקצר יוצרת את הציפייה לעלייה ברווחיות החברות, וכתוצאה מכך עלייה בשוקי המניות, ומנגד מצמצמת את פער הריביות בין השקל לדולר ל -0.75% בלבד ומחלישה את הדולר.
בטווח הבינוני, הורדת הריבית החדה יוצרת בעיה חדשה של עלייה ברמת האינפלציה בארה"ב וכתוצאה מכך עליה בתשואות אג"ח האמריקאיות. ההורדה תיצור לפד קושי בשמירה על רמת האינפלציה המושפעת מעלייה חדה במחירי סחורות, ומעליית עלויות הייצור במדינות מזרח אסיה.
המודלים המתמטיים של חברת אקסיומה ניהול השקעות מורים שלמרות העליות עדיין מוקדם להיכנס לשווקים, מכוון שאין לדעת אם העליות היום הן חלק ממגמה או אירוע חד פעמי שנוצר כתגובה של השוק להורדת הריבית על ידי הנגיד האמריקאי. כמו כן מוכח שהתערבותם של בנקים מרכזיים לא פתרה משברים לזמן ארוך.

יניב חברון – כלכלן מערך מאקרו ואסטרטגיה בפסגות אופק: המשבר הפיננסי העולמי הנוכחי רשום על שמו של אלן גרינספן, יו"ר הפד הקודם, וכמוהו גם בועת הנדל"ן האמריקאית הקורסת אל תוך עצמה כבר למעלה משנה.
בן ברננקי לא נקי מאחראיות. הוא דאג להרדמת השווקים והציבור. מאז נכנס לתפקיד, הוא מנפיק באופן עקבי, תחזיות אופטימיות שהשווקים אינם קונים. כך היה כאשר במשך חודשים שידר שהסבירות להעלאת הריבית גבוהה מהסבירות להפחתתה. כך היה כאשר במשך תקופה ארוכה, העריך שהשפעת הירידה בפעילות בענף הבניה בארצו, תהיה נקודתית ולא תתפשט לשאר ענפי המשק, שלא לדבר על התפשטות למדינות אחרות.
הבעיות בכלכלת ארה"ב משמעותיות מכדי שהפחתה בת חצי אחוז תעלימן. אפילו הפד לא חושב שזה אפשרי. מקסימום יוכלו לקצר את תקופת ההאטה הצפויה ולרדד אותה. אנחנו מעריכים שארה"ב עומדת בפני "נחיתה קשה",
מנגד, החדשות לאגרות החוב הישראליות דווקא טובות מאוד. נחיתה קשה בארה"ב פירושה המשך הפחתות הריבית בארה"ב - אל 4% עד סוף הרבעון הראשון של 2008, ואולי עוד פחות מכך בהמשך. הדולר, לפיכך, ימשיך וייחלש בעולם – גם מול השקל.
היחלשות הדולר והתחזקות השקל משליכים ישירות על האינפלציה בישראל, עקב הדולריזציה ממנה מתקשה הציבור להתנתק. הירידה באינפלציה תוביל לציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל, ולרווחי הון בתחום הסולידי.

דניאל רפופורט, יועץ לקוחות זרים בלידר שוקי הון: שני תפקידיו העיקריים של הבנק המרכזי האמריקאי הם שמירה על יציבות המחירים וצמיחה בת קיימא בארה"ב. מהלך הורדת הריבית בא להנמיך את "מחיר הכסף" ולהגביר את הנזילות בשווקים, ובכך לסייע לכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח. אין לראות בהורדת הריבית סימן כי החששות מאינפלציה גבוהה באמריקה נגוזו, שהרי מחירי האנרגיה שוברים שיאים ומחירי הסחורות מאמירים.
נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, ימשיך להתמודד עם הרצון להאיץ את הצמיחה יחד עם הכורח בריסון המחירים. שיפור הנזילות והפחתת עלויות גיוס הון עבור חברות אמריקאיות מעודדים את המשקיעים, ולכן אנו רואים את השווקים מגיבים בעליות.
אנו מאמינים כי משבר הנדל"ן באמריקה לא תם והוא צפוי להמשיך להעיב על אחד ממנועי הצמיחה העיקריים – הצריכה הפרטית. אך האם פנינו למיתון בארה"ב בכל זאת? מיתון הוא מונח מקצועי שמתאר ירידה בתוצר המשק במשך שני רבעונים רצופים. המינוח הטכני פחות חשוב מהעובדה שפניה של ארה"ב להאטה כלכלית, ולכן הורדת רבית היא מהלך נדרש; שהרי אם הקטר מאט מאטה כל הרכבת, וארה"ב היא הקטר של הכלכלה העולמית.
מה על המשקיעים לעשות כעת? אין להתעודד יתר על המידה מהורדת הרבית ואין להיות מוטרדים מדי מהאטה גלובלית. מה שכן יש לעשות הוא לעקוב. נדרש מעקב אחר האינפלציה בארה"ב שעלולה להתפרץ וחשוב לראות עד כמה מתרחבת השפעת המשבר בשוק הדיור בארה"ב על כלל המשק.
ולבסוף, לא נותר לנו אלא להמתין ששה שבועות עד להודעת הרבית הבאה של הפד כדי לדעת אם מדובר היה בזריקה לשיכוך כאבים, או תחילתו של טיפול מתמשך בחוליי השוק.

רמי תמרי, מנכ"ל מרץ השקעות: הורדת הריבית ע"י נגיד הבנק האמריקני בחצי אחוז הייתה מפתיעה בשני מישורים: המישור האחד – ההחלטה התקבלה במועדה הקבוע תוך שהנגיד מנסה לשדר "עסקים כרגיל", ולא במועד מוקדם יותר עקב משבר המשכנתאות בארה"ב.
המישור השני – שיעור ההורדה החריג של חצי אחוז, לעומת הציפיות להורדה מתונה יותר של רבע אחוז - הורדה חדה שיש בה להצביע כי מצד אחד אכן החששות ממיתון בארה"ב גברו על החששות מהתגברות האינפלציה, ומצד שני שברננקי נחוש לטפל במחנק האשראי שנוצר.
בעבר, ניתוחי מאקרו כלכליים הצביעו על כך ששינויים במחירי הדיור בארה"ב השפיעו השפעה מועטה על שיעורי הצריכה בארה"ב, ומכאן בהשפעה מועטה על שיעורי הצמיחה הצפויים. עתה נדמה שהחשש הגדול יותר הוא דווקא שירידת מחירי הנדל"ן בארה"ב, תשפיע בין השאר על אפקט העושר של המשקיעים, ומכאן שהיא עלולה לגלוש לקיטון חד יותר בצריכה, ולהאטה בשוק האמריקאי.
ההאטה במשק האמריקאי צפויה. אך מה שברננקי מנסה לעשות, זה לגרום לכך שהנחיתה תהיה רכה ככל האפשר ולא קשה.
יצויין כי אין בהורדה אחת של הריבית כדי לפתור את הבעיה, אך יש בה כדי להצביע על הנכונות בנקיטת צעדים כלכליים מתאימים לפתרונה.
אנו צפויים לתקופה של עצבנות בשווקים, כאשר נתוני מאקרו חדשים לגבי האינפלציה, צריכה, צמיחה וכו', ישפיעו מיידית על השוק המוביל בארה"ב ומכאן גם על מרבית שוקי ההון בעולם.

ערן כהן, מנהל דסק חו"ל במגדל שוקי הון: בן ברננקי הוריד את ריבית הפד ב-0.5% לרמה של 4.75% ובכך מילא את אחד מתפקידיו העיקריים של כל בנק מרכזי, והוא שמירה על יציבותה של המערכת הפיננסית.
החלטתו נבעה בעיקרה ממשבר האמון שהתהווה בשווקים הפיננסיים בשבועות האחרונים. אותו משבר אמון הוביל לכך שהריבית הבין-בנקאית נעשתה גבוהה בהרבה מריבית הפד - דבר שאינו סביר ולאורך זמן אף מסוכן. לכן, הפדרל רזרב התערב.
כמו כן, לפעולת הפד, אפקט פסיכולוגי רב משמעות שכן הוא משדר לעולם הפיננסי שהוא אכן ידאג ליציבותו. פתיחת החגיגות של סיום המשבר החלה כאשר הבנק המרכזי האירופי הזרים סכומים עצומים לבנקים המסחריים, ואתמול ניתנה רשמית האות לסיום המשבר עם הורדת ריבית הפד ב-0.5%.
אין בכך בכדי לפתור את תחלואיה של כלכלת ארה"ב, שנושאת על גבה השקעות יתר ומינוף יתר בנדל"ן למגורים. אך להערכתנו המשבר בשווקים, שהיה במהותו פיננסי, הסתיים עם הורדת הריבית. כעת ישפרו הבנקים את המרווח הפיננסי שלהם, ויתרה מכך, הבנקים מבינים שהפד יסייע ככל שיידרש בייצובה של המערכת הפיננסית.
להערכתנו, ימשיך הפד להוריד את הריבית עד סוף השנה לרמה של 4.5%, והורדות ריבית נוספות יהיו רק במקרה ויתקבלו נתונים רעים במיוחד משוק העבודה או משוק הדיור.
בכל מקרה, לגבי השאלה כמה הריבית תרד, נאמר כי היא תרד ככל שיידרש ועל פי הנתונים הכלכליים שיתפרסמו בעתיד הקרוב. לפי הנתונים הנוכחיים אנו חוזרים על תחזית הצמיחה שלנו מתחילת השנה לכלכלת ארה"ב שעמדה על 1.5%-2%, ובשנת 2008 אנו סבורים כי כלכלת ארה"ב תצמח בטווח שבין 2.25%-2.75%.
