דוח מיוחד
עיריית ר"ג רשמה לאזרח דוח חנייה על רכב שכבר שנים לא ברשותו. כל הניסיונות להסביר לפקידי העירייה כי מדובר בטעות לא הועילו. משטרת הצרכנות התערבה וכעת בעירייה בוחנים את המקרה
וורזוב עבד בחברה ירושלמית אשר סיפקה לו רכב מחברת השכרה. ב-2001 עזב את החברה, החזיר את מפתחות הרכב, אך באופן מפתיע לא חדל לקבל דוחות חניה על אותו מספר רכב, מרשויות מקומיות שונות ברחבי הארץ. רוב הרשויות, כאשר הבינו את טעותן, ביטלו את הדוחות והפנו אותן אל מחזיק הרכב הנוכחי, ורק עירית רמת גן מתעקשת לנהל מולו מאבק עיקש עבור דוח חניה בודד.
בינואר 2006 קיבל וורזוב לביתו דרישת תשלום מעורך הדין של עיריית רמת גן, עבור דוח חניה שכביכול קיבל ב-15 באוגוסט 2004 (כמעט שנה וחצי אחרי ביצוע העבירה). וורזוב, שלדבריו מעולם לא קיבל את הדוח, פנה אל העירייה והסביר כי החל משנת 2001 כבר אינו מחזיק ברכב, ואף הציג מסמכים המעידים על מקום עבודתו החדש, כולל דו"ח שעות המעיד כי ביום בו נרשם הדוח ברמת גן, הוא היה במשרדו שבירושלים. במקביל ניסה לפנות אל החברה בה עבד בעבר, ומצא כי בינתיים החברה נסגרה ואינה קיימת עוד.
את עורך הדין של העירייה
זה לא ממש עניין. לטענתו, מכיוון שלא הגיב על הדוח תוך 90 יום מקבלתו, חייב וורזוב לשלם את הדוח שיחד עם קנס האיחור בתשלום עמד על 257 שקלים. וורזוב ואשתו ניסו שוב ושוב ליצור קשר עם עורך הדין, אך מזכירתו סירבה להעביר אותם אליו בטענה כי הוא אינו עונה לשיחות טלפון. וורזוב ואשתו חיפשו גורם אחר בעירית רמת גן שיוכל לסייע להם להסדיר את אי ההבנה, אך ללא הואיל.
בעירית רמת גן מעדיפים להתעלם מטענתו של ולדימיר כי הרכב לא היה ברשותו בזמן רישום הדוח. "הדו"ח הוגש כנגד רכב החברה באוגוסט 2004. החברה ביצעה הסבת שם ע"ש מי שנהג ברכב, במקרה זה מר וורזב וולדימיר, ולכן הודעת התשלום בדואר רשום נשלחה אליו", מוסרים בעירייה בתגובה.
"עפ"י בדיקתנו עם רשות הדואר, הודעת הקנס שנשלחה עפ"י חוק בדואר רשום, נמשכה. קרי-הגיעה לידי הנמען. למן המועד בו נמשכה הודעת הקנס - מר וולדימיר אחראי לכל ההליכים. טענתו בעניין הכתובת אינה רלוונטית וזאת משום שמשך כאמור את הודעת התשלום מהדואר". "עם זאת", מוסיפים בעירייה, "מנהל מח' החנייה ביקש שיובא אליו תצהיר החברה לעניין הסבת השם, ובהתאם ייבדק אם ניתן להעביר את החיוב אל החברה".
נא להמתין לטעינת התגובות
