החיוב שאינו נגמר
לקוחת ישראכרט מחכה כבר ארבעה חודשים לזיכוי על חיוב של תחנת דלק, בה לא ביקרה מעולם. החתימה על גבי הקבלה, טוענת הלקוחה, איננה שלה. בעקבות התערבות nrg, הסכימה ישראכרט לבטל את החיוב
באוגוסט 2006 גילתה מאיה כי קיבלה בכרטיסה חיוב בסך 333 שקלים על עסקה בתחנת דלק בחולון, בה לא ביקרה מעולם. מאיה, תושבת ראשון לציון, הופתעה מאוד מהחיוב, שכן היא נוהגת ברכב חברה אותו היא מתדלקת בדלקן, ואיננה משלמת על דלק באמצעות כרטיס האשראי שלה.
מאיה פנתה לשירות הלקוחות של ישראכרט, שם הוסבר לה כי למרות שהיא מתכחשת לעסקה, יש פרוצדורה שלמה בדרך לביטול החיוב. על פי הנהלים, הוסבר לה, לבית העסק יש 30 יום להציג לחברת האשראי את הקבלה החתומה על העסקה. באם העסק לא ישלח את הקבלה, היא תזוכה על הסכום. הזמנת הקבלה מבית העסק, נאמר לה, היא על חשבונה.
לאחר כחודש זוכתה מאיה בסכום העסקה, וחשבה שבכך תם הסיפור, אך כעבור מספר שבועות, באמצע אוקטובר, גילתה לתדהמתה כי חשבונה חויב שוב ב-333 שקלים. בישראכרט הודיעו למאיה כי תחנת הדלק שלחה את הקבלה, וביקשו ממנה לאשר כי החתימה המופיעה על הקבלה, אכן שלה. מבט מהיר על הקבלה הספיק למאיה כדי לראות כי לא מדובר בחתימה שלה, והיא הודיעה על כך לחברת ישראכרט.
מאז ועד היום, במשך כחודש וחצי, מצלצלת מאיה שוב ושוב לחברת האשראי בציפייה לקבלת הזיכוי המיוחל, ונענית שוב ושוב כי "הנושא בטיפול". גם לאחר ששלחה שני מכתבים לשירות הלקוחות, נותרה ללא מענה לפנייתה. מאיה המתוסכלת אינה מבינה מדוע, ארבעה חודשים לאחר שהתריעה על כך שלא היא זאת שביצעה את העסקה, עודנה רודפת אחרי חברת האשראי וממתינה לזיכוי.
חב' האשראי אחראית להשוות בין החתימות
במועצה לצרכנות מסבירים כי האחריות לבדיקת החתימה המזויפת היא של חברת האשראי ושל בית העסק, במקרה זה תחנת הדלק. לדברי עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה, ההסכמים עם חברות האשראי מורכבים יחסית, שכן לחברת האשראי אחריות גם לגבי בית העסק, והיא אינה יכולה לבטל את התשלום מבלי סיבה מוצדקת.
"יחד עם זאת", מסביר עו"ד פרידמן, "כאשר לקוח טוען כי לא הוא ביצע את העסקה, מוטלת על חברת האשראי האחריות להשוות בין חתימת הלקוח לחתימה על הקבלה, ולבדוק אם מדובר בזיוף". לדברי פרידמן, הבעיה היא שחברות האשראי מתכחשות לעובדה שניתן לזייף את כרטיסי האשראי שלהן, ולכן לא מקבלות את טענת הלקוחות, שלא הם אלו שביצעו את העסקה.
בעבר כבר דווח על
מקרים של זיוף כרטיסים (ידוע שהטכנולוגיה לזיוף קיימת), לכן סבורים במועצה לצרכנות, שמן הראוי שחברות האשראי ייזכו את הלקוחות על החיובים השגויים, או לפחות ינהגו כאילו היה מדובר בכרטיס שנגנב, וייזכו את הלקוח בחלק מהסכום.
בעקבות התערבות nrg מעריב, החליטה חברת האשראי להחזיר סוף סוף למאיה את הסכום שנגבה ממנה. מחברת ישראכרט נמסר בתגובה כי "בחברה נערכה בדיקה יסודית ביותר של פרטי המקרה. מהבדיקה עולה כי כרטיס האשראי של הלקוחה עבר פיזית באותה תחנת דלק ובכרטיס זה נעשה גם החיוב. יחד עם זאת, לאחר בדיקה יסודית של הרגלי הצריכה של הלקוחה, באופן חריג ביותר ולפנים משורת הדין - הוחלט לזכות את חשבונה של הלקוחה בגובה הסכום שחויב".
נא להמתין לטעינת התגובות
