מוסר עבודה
העובדים הזרים בישראל הם רק חלק מצבא של עשרות מיליונים, היוצאים לעולם כדי לשלוח כסף הביתה
לפי ההערכות, בישראל יש כ-300 אלף עובדים זרים. רק כ-160 אלף מהם הם עובדים חוקיים, שעל מספרם יש מידע מוסמך. מספר העובדים הבלתי חוקיים אינו ידוע ומדובר בהערכות, המעידות בעיקר על הקושי העצום לסגור את המדינה מפני המהגרים. מבחינתם, האפשרות להסיג את הגבול היא שאלה של חיים או מוות - לא רק עבורם, אלא בעיקר עבור המשפחות שהשאירו מאחור. הזרים בישראל מעבירים כ-3 מיליארד דולר בשנה לארצות מוצאם כעזרה למשפחות.
והם לא לבד: בעידן הגלובליזציה הפכו גם הפועלים לסחורה בינלאומית, משאב שמייצא העולם השלישי למדינות המפותחות - עד שדומה שכלכלת העולם אינה יכולה בלעדיו. לכן העובדים הזרים בישראל הם רק חלק מצבא של עשרות מיליוני מהגרי עבודה, היוצאים למדינות עשירות כדי להעביר את מרבית שכרם לארצותיהם העניות המרודות. יש מדינות עניות
שכלכלתן הפכה לתלויה בהכנסות שמזרימים אזרחיהן העובדים במדינות העשירות, אשר מעבירים את מרבית הכנסתם מהעבודה למשפחותיהם שבמולדת.
אחת מהן היא ירדן, שמקבלת כרבע מהתוצר שלה מאזרחיה העובדים בעיקר בערב הסעודית ובמדינות המפרץ. גם מדינות אפריקאיות כמו חוף השנהב וחלק ממדינות חבר העמים, כמו מולדובה וטג'יקיסטן, תלויות בעיקר בהכנסות של מהגרי העבודה.
דילמת הגר עתיקה כדברי ימי האדם. שנאת הזרים צרובה בנו, וככל העמים אנו נוטים לדחות זרים המבקשים להסתפח אלינו מכל סיבה שהיא. אבל חברה אנושית שתסתגר לא תשרוד לאורך זמן, וככל שחברה מצליחה יותר - רבים הזרים שהיא סופחת.
בארבעת העשורים הראשונים של המדינה כמעט לא היו כאן מהגרי עבודה, ומערכות החינוך והמשפט לא היו צריכות להתמודד עם הסוגיה. מערכת החקיקה מיהרה להתעדכן - אבל החמדנות ואטימות הלב של רבים מהמעסיקים והמשעבדים משתקפות מסיפורי העוול והעושק כלפי העובדים הזרים, שלמרבה הצער הפכו כמעט לשגרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
