קוסמופוליטן: הבגדים של העובדים הזרים
העובדים הזרים שולחים כסף למשפחותיהם הרחוקות, ואלו שולחים בחזרה פריטי לבוש אל קרוביהם בישראל. כך מוצפת הארץ אופנה ססגונית
חלקם הסבירו כי בישראל הבגדים יקרים בהרבה, ולכן הם מקבלים מדי תקופה מסוימת "משלוחי לבוש" שארזו הוריהם. אחרים השיבו כי האופנה המקומית אינה הולמת את טעמם. היתר ענו כי הם נוהגים לשלב בין המלתחה מארצות המוצא לבין פריטים שרכשו בארץ - לרוב בתחנה המרכזית בתל אביב או במדרחוב של נווה שאנן הסמוך.
כך, למשל, חנויות ספורות המייבאות בגדים ובדים, לרוב מאפריקה, משמשות את יוצאי היבשת. אחת מהן, השוכנת ברחוב נווה שאנן ,53 מייבאת מוצרי שיער ובדים אפריקאיים במחירים שווים לכל נפש.
התוצאה: בעוד שמדי קיץ הן מעצבי העל והן רשתות הקונפקציה מכריזות קבל עם ועדה כי השיק האפריקאי חזר לאופנה - ניתן למצוא (ובזול) את הבדים המקוריים, בעלי ההדפסים הצבעוניים הגדולים, בחנות הקטנה הממוקמת בפתחו של המדרחוב.
בהצצה ראשונית במדרחוב נווה שאנן שוקק החיים, נדמה שמדובר בערב רב צבעוני במיוחד של כל אותו המון אדם מכל קצות תבל - הנתפס בעיני הישראלי הממוצע כקבוצה הומוגנית אחת, העונה על ההגדרה של "עובדים זרים;" בפועל, כל קהילה וקהילה מתאפיינת בצורת לבוש שונה, המושפעת מארץ המוצא וממשך השהות בישראל.
למשל, מהגרי עבודה מסין שהתגוררו בערים הגדולות מתלבשים באופן מוקפד בהרבה מאלה שהגיעו מהכפרים. אך הן לבושם של הכפריים והן זה של העירוניים יהיה לעד מרושל לעומת הלבוש של אנשי המאפייה הסינית המקומית - שמקפידים להצטייד במותגים בעלי שם כטומי הילפיגר וראלף לורן.
השפעת האופנה הישראלית על לבושם של מהגרי העבודה מורגשת בדרך כלל עם חלוף הזמן. מתי מעט דבקים בלבוש המסורתי (בעיקר בימי שבת וראשון,( אך רובם מנסים לשלב - בדרכם שלהם - בין התרבויות. את חולצת הרקמה ירכשו באמצעות המשפחה שנותרה בהודו, אך את הג'ינס ירכשו בתחנה המרכזית. או לחלופין, סארי בצבעים והדפסים נועזים לצד כובע מצחייה ונעלי פלטפורמה.
-
צילום: יעל סלומה
1 / 5רוזמרי לינסגיין .
רוזמרי ופלורנס היגרו לארץ מהפיליפינים, לפני שנתיים ו־3 שנים בהתאמה, וכיום שתיהן עובדות בסיעוד. פלורנס עבדה בעבר כמטפלת גם בהונג קונג ובסינגפור. רוזמרי עבדה במולדתה במשרד רואי חשבון. לישראל, מספרות השתיים, הגיעו בשל השכר הגבוה: "אנחנו תומכות בעזרתו במשפחה"
-
צילום: יעל סלומה
2 / 5דיאנה דיסוזה (30).
דיאנה, שהיגרה לארץ מהודו לפני 7 ימים, היתה קוסמטיקאית ומעצבת שיער במולדתה. "באתי לעבוד ולעשות כסף טוב", היא מסבירה ומספרת שהחלה לעבוד בסיעוד. את הבגדים שלגופה רכשה בהודו.
-
צילום: יעל סלומה
3 / 5פסי מודיש (25) ובנה ג'דרו (5).
לפני כשנתיים היגרה פסי ממולדתה קונגו, שם היתה סטודנטית בבית הספר הצרפתי, בשל העימותים במדינה. בישראל עבדה באולם אירועים, אך כיום היא מובטלת. את שמלתה, היא אומרת, תפרו לבקשתה. "אני מעבירה כסף לקונגו וגם את המידות שלי - ושם הם מכינים שמלה ושולחים אותה לישראל".
-
צילום: יעל סלומה
4 / 5סמרה טסג'רי (25) .
סמרה היגר לישראל מאריתריאה לפני כ־10 חודשים. לדבריו, טרם מצא עבודה בארץ. "הייתי חייל", הוא מספר, "אבל הצבא לא טוב בגלל הממשלה, אז באתי לכאן". באריתריאה לא יכול היה לבחור את בגדיו, כי היה חייל - וכעת הוא אוהב את סגנון לבושו. "זה טוב", הוא אומר ומצביע על חולצתו.
-
צילום: יעל סלומה
5 / 5רחוואה קפלה (29) ועדן דתלסמכט (29).
רחוואה ועדן היגרו יחדיו מאריתריאה לארץ זבת החלב והדבש לפני כשנה, והן עובדות כיום בניקיון ברמת השרון. בעודן ממהרות לכנסייה, מספרות השתיים כי את הבגדים שלגופן רכשו באריתריאה. לדברי עדן, הן נוהגות לקנות בגדים גם בישראל, לרוב במדרחוב נווה שאנן.
נא להמתין לטעינת התגובות
