רות לא היתה שורדת בימינו
אשרת תייר מוגבלת, משטרת ההגירה ומדיניות נישואים נוקשה היו עומדות בדרכה של רות המואבייה מודל 2009
בועז, לעומת זאת, מייצג את הקבלה המושלמת של ה"זרה." מיד לאחר שהוא פוגש את רות, הוא מזמין אותה להצטרף למלקטות השעורים בשדה שלו, ומפגיע בה לא ללכת לשדה אחר. בהמשך הוא מתאהב בה, נושא אותה לאישה ומוליד איתה בן - שהוא אבי אבותיו של דוד המלך. לא פחות.
בימינו אנו, לעומת זאת, היו ממררים את חייה של רות מכל כיוון. היא לא היתה יכולה להישאר בארץ ("אשרת תייר מוגבלת"), היא
לא היתה יכולה לעבוד (אלא אם כן באה על תקן עובדת זרה לתקופה מוגבלת, ואז היו מגרשים אותה), היא לא היתה יכולה להתחתן ("נישואים בין יהודים בלבד"), ובעיקר - החברה והסביבה היו מתנכרות אליה, משפילות אותה ומקפחות אותה, כפי שנהוג אצלנו ביחס ל"זרים".
התנ"ך עצמו מלא בשבחי עבודת הנוכרים. די לזכור שבית המקדש עצמו נבנה ברובו על ידי פועלים מיומנים מצור ומצידון; או את נבואת הנחמה של ישעיהו: "ובנו בני נכר חומותייך," המייצגת ברכה עצומה.
לכן צריכה מגילת רות לשמש לנו בימים אלה מדריך נאור ומואר מאין כמוהו לאהבת כל מי שבא אלינו מאהבה, ולשנאת כל מי שדוחק את ה"זרים" החוצה, מתוך צרות עין אנטי יהודית במהותה. מי שמגרש ילדי עובדים זרים כאילו גירש את מגילת רות מן התנ"ך.
נא להמתין לטעינת התגובות
