משקל נוצה
גדולות, קטנות, צבעוניות, לתקשורת, להגנה, לתעופה וגם לחימום בימים קרירים אלה - תפקידים רבים כל כך, אחריות רבה כל כך, והכול במשקל נוצה
היצור הקדום שנמצאו בו נוצות תעופה קיבל את השם 'ארכיאופטריקס', שכנראה היה זוחל בעל יכולת תעופה ברמה נמוכה. פירוש שם זה מיוונית הוא 'ארכי' – עתיק, ו'טריקס' – נוצות או כנף. בגרמנית הוא נקרא 'Urvogel', והמשמעות 'הציפור המקורית', 'הציפור הקדמונית' או 'הציפור הראשונה'.
יצור קדמון זה חי בתקופת היורה, לפני כ- 145 מיליון שנים, ורק בשנת 1861 נמצא לוח אבן הגיר בבוואריה שבגרמניה עם הדפס של שלו.
כמו כל דבר בצה"ל, גם הנוצה מתחלקת לשלושה חלקים. החלק שקצהו נמצא בתוך גוף העוף ונקרא 'קולמוס' (אותו חלק שכתבו בו בעבר), והחלק החיצוני לגוף העוף, המורכב בדרך כלל משני חלקים. הציר המרכזי נקרא 'ניצב', ומשני צדי הניצב קיים הדגל הבנוי מסעיפים, סעיפי משנה וקרסים, המקנים לו את צורתו השלמה.
למרות משקלה המועט של הנוצה היחידה, סך משקלן של הנוצות יכול להגיע לכדי שיעור כפול ממשקל שלד העוף. עיטם לבן הראש לדוגמה עטוף בכ- 700 גרם נוצות, ומשקל עצמותיו כ- 300 גרם בלבד.
ישנם כמה סוגי נוצות, לכל סוג תפקידים שונים, ובכללם בידוד, חימום, הגנה ותצוגה, ובעיקר - תעופה נוצות התעופה, או נוצות המתאר, הן נוצות חזקות וגמישות המקנות לעוף את המבנה האווירודינמי, ומשמשות לתעופה.
מספרם משתנה בין המינים השונים - לקוליברי לדוגמה יש כ- 940 נוצות תעופה בלבד, ואילו לברבור הטונדה יש יותר מ- 25 אלף נוצות תעופה.
בשנות המחקר נמצאו יצורים קדומים יותר מהארכיאופטריקס, בעלי תכונות המקרבות אותם למחלקת הזוחלים וגם בעלי נוצות. נוצותיהם, או המבנים דמויי הנוצות, חסרו את המבנה המיוחד של נוצות התעופה - מבנה אסימטרי שכה חיוני לתעופה ונמצא גם אצל הארכיאופטריקס.
אז למה שימשו אותן נוצות ביצורים הקדומים אם לא לתעופה? ככל הנראה, וכך לדברי מדענים, עיקר התפקיד של הנוצות הראשוניות היה חימום ובידוד גוף היצור מסביבתו. יתרונם האבולוציוני של יצורים אלו בעלי נוצות הדומות לפלומה היה באפשרות לבודד את גופם מהסביבה - דבר אשר כנראה אפשר התאמה טובה יותר לסביבה ויכולת הישרדות טובה יותר.
ישנם מבנים שונים ומיוחדים של נוצות, ואלה משמשים בעלי כנף במצבים שונים. לדוגמה ל'סוכני החרש' - דורסי הלילה, מבנה נוצות מיוחד בקצה הכנף, המאפשר תעופה שקטה. בקצה הכף יש לדורסי הלילה נוצה הנקראת 'נוצת מסרק'.
נוצה זו היא למעשה נוצת מתאר שהתפתח עליה מבנה מיוחד דמוי מסרק, המאפשר את זרימת האוויר בצורה שקטה יותר לאורך הכנף. הפחתת רעש המעוף בזכות נוכחות נוצות מסרק אלו מאפשרות לדורסי הלילה להגיע בשקט ליעדם ולצוד מזון בשעות הלילה.
סוג מיוחד נוסף של נוצות הוא נוצות האיבוק, הרלוונטיות
ייחודן של נוצות אלו הוא ביכולת התפוררותן לאבק דק מאוד. גרגירי האבק הדקים מתפזרים על גבי הנוצות ומאפשרים אטימה שלהן מפני חדירת מים. לנוצות האיבוק חשיבות רבה בעיקר במינים שאין להם בלוטות שומן הממלאות בדיוק את אותו התפקיד של נוצות האיבוק.
למגוון רחב של מינים יש זיפים, שהם למעשה גלגול של נוצה. לזיפים תפקידים רבים, חשובים ומשתנים בין המינים השונים. אצל כמה מהם, כדוגמת החטפיות והתחמסים, הזיפים משמשים מלכודת חרקים. בעזרת הזיפים, הממוקמים סמוך למקור, מינים אלה מצליחים להגדיל את סיכויי הצלחתם ללכוד מזון.
במינים אחרים, כדוגמת העפרונים, הזיפים משמשים מסנני אבק סביב הנחיריים, ואצל היענים למשל הזיפים ממוקמים סביב העיניים ויוצרים אשליה של עפעפיים.
מלבד נוצות האיבוק, שאר הנוצות מתחלפות בימי חייהם של העופות. נוצה שנשרה מעודדת את צמיחתה של נוצה חדשה, ומועד ההחלפה ומספר ההחלפות של נוצות בשנה משתנה.
עם זאת, אצל הבוגרים קיים חילוף נוצות בעיקר בסוף עונת הקינון, ואצל מינים שיש להם מופע בין עונת הקינון לתקופת החריפה (מחוץ לעונת הקינון) קיים חילוף נוסף לפני עונת החיזור. בחילוף זה מתחלפות רוב נוצות הגוף, למעט נוצות המתאר, והדבר מאפשר הגעה לעונת הקינון עם 'סט בגדים' חדש ומרשים, השונה מהסט העממי שהעופות מתהדרים בו מחוץ לעונת הקינון.
צבען של הנוצות מורכב מפיגמנטים (צבענים) שהעופות מפרישים לנוצות ומצבע פיסיקלי המבוסס על מבנה הנוצה. הפיגמנטים אחראים לגוונים השחורים, החומים, הצהובים, הכתומים והאדומים, והצבעים הפיסיקליים מקנים את הצבעים המתכתיים, ובהם הכחול, הירוק והסגול, כדוגמת נוצות הצופית.
ישנם עופות שמנצלים את ססגוניות הנוצות למשוך נקבות בעונת החיזור. הטווס לדוגמה נוהג לפרוס את נוצותיו בעונת הרבייה כדי למשוך את עיני הנקבות וכדי להרתיע זכרים אחרים. חשיבות נוספת שיש לצבע הנוצה הוא בהסוואה – לדורסי הלילה למשל צבעי הסוואה של נוצותיהם, המונעים את אויביהם מלזהות אותם בשעות פעילותם בלילה.
מובן שגם פה לא יכול האדם להישאר אדיש אל מול היופי והיתרון של יצורים אחרים בטבע. לפיכך גם במקרה זה הוא ניצל, ועדיין מנצל, את אחת מיצירות המופת של הטבע – הנוצה.
אחד השימושים הפופולריים ביותר שנעשה בנוצות בא לידי ביטוי בעיקר בימי החורף - שמיכת הפוך, המורכבת מנוצות פלומה אמיתיות, בדרך כלל של אווזים. במנגנון חימום טבעי זה משתמשים גם טיילים המעדיפים שקי שינה מפוך אמיתי, גם בשל משקלם הנמוך, והוא משמש גם בבגדים שונים.
לשמחתנו, אפשרה לנו התפתחות הטכנולוגיה להעתיק את תכונותיה של נוצת הפלומה ולייצר את שמיכת הפוך הסינתטי, העשויה ממילוי הולופייבר (סיבי פוליאסטר חלולים) המצופים סיליקון החלל בתוך הסיבים, כמו החלל בין נוצות הפלומה, מאפשר את בידוד חום הגוף ואת כליאתו בתוך הסיב עצמו, חוץ מהחום הנכלא בין הסיבים, כמו הנוצות. ציפוי הסיליקון על הסיבים מאפשר את רכות השמיכה, או את גמישות הנוצות, ואת עמידות הנפח במשך שנים.
התפתחות משנית נוספת של הנוצות היא שימושן למטרות תקשורת ופרסום. יופיין של הנוצות גרם לא מעט סבל ומוות של מינים שונים שניצודו וניצודים גם כיום למטרות סחר בנוצות.
עוד ב-1889 הוקמה בבריטניה החברה הממלכתית לשמירה על עופות, ששמה לה למטרה להפסיק את ציד העופות למטרות סחר בנוצות קישוט ולהוריד את לונדון מגדולתה כמרכז העולמי לסחר בנוצות.
כעשור לאחר הקמת האגודה היא נחלה הצלחה ראשונה משמעותית עת הוציאה המלכה ויקטוריה צו האוסר על שימוש בנוצות בצבא. למרות מגבלות הסחר והחוקים הבינלאומיים המנסים להפסיק את ציד העופות לשם לקיחת נוצות בכלל ונוצות קישוט בפרט.
עד היום שבטים שונים ברחבי העולם צדים עופות ומשתמשים בנוצותיהם לקישוט או לטיפול באמנות טפלות וטיפולי אלילים להגברת כוח הגברא למשל. עם זאת, כל ניסיונות האדם החושב להמציא המצאות ולפגוע בדרך ביצורים כמו העופות לא יאפשרו לו להתהדר בנוצות לא לו.
באדיבות ''עיתון חי''.
נא להמתין לטעינת התגובות
