כוכב כל הזמנים
הקולי האהוב, שידוע בעיקר בזכות לאסי המפורסמת, עבר לא מעט תלאות עד שהגיע למעמדו
הקולי משתייך למשפחת כלבי הרועים- קבוצה 1 לפי ה- F.C.I (הפדרציה העולמית לכלבנות) ואכן, שימש שנים רבות בתפקיד זה. מקור שמו אינו ברור לחלוטין וקיימות בנוגע אליו כמה סברות: אחת מהן היא שמקורו משמה של סקוטלנד הקדומהCol - או-Coal , אחרת טוענת שהגזע קרוי על שם זן קדום של כבשים בעלי ראש שחור וסברה נוספת טוענת, ששמו נקרא על שם הפרווה הלבנה שעל צווארו, היוצרת קולר (Collar) מרשים.
מקורו של הקולי הוא מהאזורים ההרריים שבגבול סקוטלנד ואנגליה של המאה ה-18 ולכן הוא נקרא כלב רועים סקוטי. אבותיו הראשונים של הקולי היו כלבים רומיים, שהגיעו לסקוטלנד במסעות הכיבוש של רומא בשנת 50 לפני הספירה והתערבבו עם כלבים סקוטים מקומיים.
שנים רבות לאחר מכן התרבו כלבים אלה עם כלבי קולי קצרי זנב ועם כלבי קולי ארוכי זנב וכך התקבלו כלבים עם החזות האריסטוקרטית המרשימה שאנו מכירים כיום. הגזע התפתח באזורים שתנאי המחיה בהם היו קשים מאוד, ותפקידו העיקרי היה ככלב רועים לכבשים. מלבד זאת, היו לו תפקידי משנה שהוא בהם סייע במשק החקלאי.
בעת ביקורה של המלכה ויקטוריה בסקוטלנד בשנת 1860 היא התאהבה בכלבים שנוצרו והביאה עמה כמה כלבים לארמונה באנגליה. בעקבותיה החלו באנגליה לגדל את הגזע הסקוטי החשוב יותר עבור הגזע שאנו מכירים כיום. בסוף שנות השישים של המאה הקודמת פורסם הבול המלכותי באנגליה ובו תמונת הקולי - בול זה תרם רבות לפופולאריות הגזע, והוא נודע גם מחוץ לאנגליה.
בשנת 1879 הגיעו הקולים הראשונים לארצות הברית, שם הוא התפרסם ונודע לעולם כולו בעקבות כמה סיפורים יוצאי דופן. באוגוסט 1924 התפרסם סיפור אמיתי בעיתון 'Ripley's' על בובי, כלב מגזע קולי (כנראה היה מעורב עם גזע רועים אנגלי) כבן שנתיים, אשר אבד לבעליו במדינת אינדיאנה, במרחק של כ- 450 קילומטרים מביתם. לאחר חיפושים רבים שבו בעליו, הזוג בראזייר, לביתם שבמדינת אורגון ללא בובי וללא תקווה
בשנת 1938 החלה דמותה של לאסי לככב כדמות טלוויזיה, ובזכותה הגיע הגזע לרמת פופולאריות גבוהה מאוד בזמן קצר ביותר. בשנת 1954 זכה הקולי לחשיפה נוספת כאשר הוא כיכב כסמל של חברת מזון לכלבים 'Ken-L Ration', בבעלותה של חברת Quaker Oats, שארגנה תחרויות פופולאריות בשם 'הכלב הגיבור', בהן התחרו כלבים ובעליהם בסיפורים על הקשר האמיץ שביניהם.
קיימים שני גזעי קולי: קולי ארוך שיער וקולי קצר שיער. הקולי קצר השיער פופולארי פחות מהקולי ארוך השיער, שכן פרוותו של הקולי היא זו שהקנתה לו את המראה המרשים והאלגנטי שייחודי לגזע.
פרוותו של הקולי ארוך השיער ארוכה, מלאה ומרשימה ביותר, בעיקר בעת תנועה ודורשת טיפול וטיפוח על בסיס שבועי. ראשו של הקולי ארוך ובעל סף מצח לא מודגש כלל, זרבוביתו ארוכה ואוזניו זקופות עם קצוות שמוטות. גופו בגודל בינוני וארוך מעט מגובהו, צווארו רחב וחזהו עמוק. גובהו של הקולי מגיע ל-56 ס"מ ומשקלו ל-25 ק"ג.
הקולי הוא כלב חכם מאוד ונאמן מאוד לבעליו. מדובר בכלב אנרגטי, מאחר שהוא כלב רועים ולכן, הוא זקוק לפעילות יום-יומית. הקולי קל לאילוף, מצוין ככלב משפחה ומסתדר היטב עם ילדים ועם בעלי חיים אחרים. הוא אוהב לשחק ולהשתובב עם חבריו בני האדם ועם הכלבים. הקולי הוא כלב ליווי עליז ומוצלח ביותר ואופיו הוא עדין. בחינוכו ובאילופו רצוי להיעזר בהכוונה מקצועית של מאלף שמכיר את הגזע. הוא אינו אגרסיבי ונמנע מעימותים עם זרים ולכן, אינו מתאים לשמש כלב שמירה. ניתן לגדל את הקולי בדירה בעיר, אבל לבטח הוא יעדיף בית עם חצר גדולה ומקום למשחקים. הקולי יכול שותף מוצלח לספורט האג'יליטי (מכשולים).
הקולים הראשונים הגיעו לארץ בשנות השישים של המאה העשרים והגיעו לשיא הפופולאריות שלהם בשנות השבעים. כיום רשומים בארץ קרוב ל-700 כלבים שאיכותם טובה לעומת שאר העולם. בית הגידול המוביל בארץ הוא "נתיב העיט" בהנהלת מירנה שיבולת, רכזת הגזע של המועדון לקולי. הבסיס לבית גידול זה הם כלבים מאנגליה ומארצות הברית, כמו גם מספר כלבים שהגיעו ממדינות מזרח אירופה בעלי טיפוסיות שונה, קטנים וקלים יותר. הקולי משתייך בהי"ל (ההתאחדות הישראלית לכלבנות) לחוג הישראלי לכלבי הרועים, שבראשו עומד היו"ר יוסי גיא.
אי אפשר לכתוב על הקולי בלי להזכיר את אחד הכלבים המפורסמים ביותר בהיסטוריה: על פי המגזין Variety, לאסיהיא בעל החיים היחיד שנכנס לרשימת 100 הדמויות המשפיעות ביותר בעולם, ולא בכדי. הכלבה לאסי החלה בעצם את הקריירה שלה בסיפור קצר בעיתון בשנת 1938; עם הזמן פורסם הסיפור בספרים, בתכניות טלוויזיה, בתסכיתי רדיו ובסרטי קולנוע והיה ידוע בעולם כולו.
לאסי הייתה פרי המצאתו של הסופר האמריקני-בריטי אריק נייט, שגידל כלבה מגזע זה. נייט פרסם תחילה את הסיפור הקצר לאסי שובי הביתה במגזין האמריקני The Saturday Evening Post ומאוחר יותר, בשנת1940, יצא לאור הספר עם עלילותיה של לאסי בשובה הביתה ובו מסופר על משפחה קשת יום שנאלצת למכור את כלבת הקולי שלה כדי לחסוך בהוצאות הבית. הסרט מגולל את קורותיה של הכלבה עד שהיא שבה הביתה לחיק משפחתה.
הייתה זו הילדה אליזבט טיילור אשר בשנת 1943, בהיותה בת תשע, שיחקה לצדו של הקולי שנקרא פאל. היה זה הסרט הראשון לשניהם אך מאז נסקה הקריירה של שניהם והם נעשו כוכבים. בשנת 1945 יצא סרט נוסף - בנו של לאסי וגם שם שיחק הכוכב המקורי- פאל מהסרט הראשון. בשנת 1946 יצא סרט נוסף בשם האומץ של לאסי, שם שוב שיחקה אליזבט טיילור.
הכלב פאל היה שייך לאחים המאלפים פרנק ורוד וודרוואקס. הוא נפטר בקליפורניה בשנת 1958, בגיל 18 המופלג. בשנת 2005 יצא הסרט האחרון (לעת עתה) של לאסי שובי הביתה, על פי התסריט המקורי משנת 1943. את תפקיד לאסי בסרט זה מילאו שלושה כלבים שונים. בסך הכול עשרה כלבים שונים שיחקו את תפקיד לאסי בסרטים וכולם היו זכרים, הן משום שבמשך השנה נקבת קולי מאבדת משערה יותר מהזכר והן משום שנוכחותו של הזכר חזקה יותר מול המצלמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
