חבר של אמת
הלברדור רטריבר הוא אחד הגזעים הפופולאריים ביותר בעולם. מדובר בכלב רב-פעלים, שאופיו הלבבי ואהבתו לבני אדם עושים אותו גם חבר אידיאלי ללא תנאי וסייג.
במשך שנים רבות שטו דייגים אירופים במסעות דיג לחופי ניופאונלנד ובמסעותיהם פגשו את הכלבים המקומיים. אלה הוכיחו את יכולתם המיוחדת בביצוע משימות שונות ולפיכך, הדייגים אימצו אותם לסירותיהם. הכלבים סייעו במשיית רשתות מן הים, החזרת דגים שקפצו מן הסירה, שמירה על הסירות ועל שלל הדגים בסוף משימת הדיג ויותר מכול- בהצלת דייגים שנפלו מהסירות.
על יצירת הגזע שאנו מכירים כיום השפיעו הרבעות של הכלבים המקומיים יחד עם הכלבים שהגיעו עם הדייגים מאירופה ולהתפשטותו אחראיים דייגים, שנזקקו לכלבים המקומיים ולקחו אותם עמם בחזרה לביתם. דייגים קנדים שהגיעו לבריטניה עם כלביהם, איבדו אותם לעתים בנמלים וכך הגיעו בראשית המאה ה- 19 הכלבים הראשונים לבריטניה.
החדשות על הגזע בעל יכולות ההבאה הנפלאות התפשטו במהרה ובעלי אדמות עשירים החליטו לבדוק את יכולותיו ואת התאמתו למשימות ציד. בתוך זמן קצר הוכיח הגזע את יכולתו ככלב הבאה מעולה בים וביבשה. אופיו היציב והצורך שלו לרצות את בעליו הוסיפו לשלמות יכולותיו והעלו את רמת הפופולאריות שלו פלאים. למזלנו, רוב האצולה הבריטית שהתאהבה בכלב, שמרה על הקו הכללי ויצרה יסודות חזקים לגידול, שנמשכים עד היום.
לא ברור אם הלברדור את קיבל שמו מאזור לברדור שבקנדה או מעיוות שמו של כלב העבודה הפורטוגליCane di Castro Laboreiro. מה שברור הוא, שהחלק השני של שמו, רטריבר (מהמילה Retrieve, כלומר הבאה באנגלית), ניתן לו עקב יכולת מעולה זו.
הגידול העקבי של הכלבים בידי האצולה הבריטית והרישום המדויק של ההרבעות זכו לחשיבות רבה, כאשר ב-1885 נחקקו שני חוקים חשובים: בניופאונלנד חוקק חוק לקידום גידול הכבשים, שהורה על השמדת רוב הכלבים המשוטטים. זמן קצר לאחר מכן נחקק באנגליה חוק
אף שמקור הלברדור הוא באזור ניופאונלנד, הוא עוצב, שופר וזכה להכרה בזכות מגדלים בריטים במאה ה-19 ולפיכך, תקן הגזע הרשמי של ה- FCI (הפדרציה הבינלאומית לכלבנות) הוא התקן האנגלי. בשנת 1903 החל להתנהל רישום בספר הגידול של התאחדות הכלבים הבריטית (KC) ותקן הגזע הראשון של הלברדור רטריבר נרשם כגזע נפרד משאר כלבי הרטריבר.
ב-1916 הקימה לורנה קונטס האו, מגדלת הגזע, את המועדון הראשון ללברדור רטריבר בבריטניה. מטרתה הייתה "לעודד ולשמר את הגזע, שהוכח כמוצלח ביותר למטרות עבודה". ב-1917 הוכר הלברדור כגזע בארצות הברית ונקבע לו תקן גזע, ששונה מעט מהתקן האנגלי. כיום הלברדור רטריבר הוא כלב רב-פעלים: כלב נחייה לעיוורים, כלב סיוע לנכים, כלב ציד, כלב משטרה, מאתר סמים וחומרי נפץ ויותר מכול- הוא כלב משפחה אוהב ואהוב.
הלברדור מוצק, ריבועי, בעל גולגולת רחבה, סף מצח מודגש, חזה רחב ועמוק וגב ישר ויציב. פרוותו קצרה, כפולה (פרווה תחתית ועליונה), סמיכה ואינה גלית. פרווה זו מאפשרת לו לעבוד בכל מזג אוויר ואף במים קפואים. זנבו, שמשמש מעין משוט בשעת שחייה, עבה בבסיס ונעשה צר לקראת הקצה (כזנב הלוטרה), וכן עטוף פרווה קצרה, אך ללא ניצוי.
פרוות הלברדור צהובה - מצבע קרם עד צהוב כהה, שחור או צבע שוקולד. עליה להיות בצבע אחיד. התקן מאפשר אמנם כתם לבן קטן על החזה, אך מכיוון שהמגדלים לא אהבו את הכתם, הוא הוצא מהגידול וכיום כמעט לא ניתן לראות כלבים שחורים עם כתם לבן.
צבע עיניו של הלברדור חום או ענבר, על פי התקן. עיניים כהות או בהירות יפגעו בהבעה הרכה, המבינה והאינטליגנטית של הכלב, שמאפיינת אותו ומבדילה אותו מגזעים אחרים, יחד עם פרוותו הכפולה וזנב הלוטרה.
הלברדור קל לגידול ודורש טיפול מועט. חשוב להברישו אחת לשבוע בשגרה ובעונת הנשירה מדי יום, כדי למנוע נשירת פרווה בבית. ללברדור אוזניים שמוטות וכדי למנוע דלקות אוזניים חשוב לנקות אותן אחת לשבוע, או בהתאם להמלצת הווטרינר.
ללברדור יש אופי כובש. אהבתו העזה לבני אדם בכלל ולילדים בפרט, כמו גם רצונו הכביר לרצות את בעליו, הם כמה מתכונותיו היפות, אך ככזה הוא אינו יעיל בשמירה. הלברדור ינבח ויתריע על אורחים, אבל גם ילקק אותם מרוב שמחה על ביקורם.
הלברדור הוא כלב פעיל ושמח, שאינו מגלה אגרסיביות כלפי בני אדם ושאופיו יציב. הוא בעל יכולת הסתגלות לכל תנאי מחיה ומתאים לגידול גם בדירה עירונית. על אף שהוא אוהב חברה, הוא יכול גם להישאר לבדו. הלברדור אוהב שמפעילים אותו ורצוי בעזרת המשחק האהוב עליו- להביא את מה שזורקים לו. מלבד זאת הוא משוגע על מים ולא יחמיץ שום הזדמנות לקפיצה ולמשחק בתוך מים.
הלברדור צייתן, נאמן ונחוש במילוי משימות, ולכן קל לאלפו. כאשר מכירים את אופיו, ברור כיצד הוא יכול למלא משימות כה רבות ולהיות גם כלב משפחה. לכן אין זה מפליא שבני אצולה וראשי מדינות מגדלים כלבי לברדור, בניהם המלכה אליזבט השנייה, שמסתייעת בכלביה בציד וכבני לוויה, הנסיך הבלגי פיליפ, שמגדל לברדור צהוב, ביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר, שהלברדור אותו הוא מגדל אף התגורר בבית הלבן וולדימיר פוטין, נשיא הפדרציה הרוסית, שמגדל כלבת לברדור שחורה. הרשימה עוד ארוכה.
בעשר השנים האחרונות, הלברדור רטריבר הוא אחד משלושת הגזעים הפופולאריים ביותר בישראל. למעמד זה הוא הגיע לאחר שעבר דרך ארוכה מעת הגעתו ארצה ועד היום.
הלברדורים הראשונים הובאו לישראל מאוסטרליה בשנות ה-60 על ידי פרופ' רודולפינה מנצ'ל, במטרה לגדל כלבי נחייה לעיוורים. לכלביה של מנצ'ל נולדו כמה כלבים, שחלקם נרשמו בספר הגידול הישראלי בשנת 1973, שנת הקמתה של ההתאחדות הישראלית לכלבנות (הי"ל). באותה שנה נרשם השגר הראשון בישראל והוקם המועדון הישראלי לכלבי רטריבר ודלמטי, לאחר שנפרדו גזעים אלו ממועדון כלבי הציד.
בית הגידול הרציני הראשון בארץ, שפעל משנות ה-70 עד אמצע שנות ה-80, נקרא 'המכבים' והיה בבעלותו של מיקי ורנאי ממושב מזור, מי ששימש כיו"ר הראשון של המועדון. בית גידול נוסף ללברדורים, שהיה של משפחת הכטר מקיבוץ צרעה, נקרא 'אוף צרעה' והתבסס על כלבים מדרום אפריקה.
אלוף ישראל, Follytower banner of balstame, שהובא לארץ באמצע שנות ה-80 על ידי לימור פלדי, היווה את הבסיס לבית הגידול שלה, 'מורהד', שפעיל גם היום. מבית גידול זה, אליו הובאו כמה כלבים, בעיקר מבריטניה, יצאו אלופי ישראל וכלבים מנצחים רבים.
בסוף שנות ה-80 ייבאה יעל וייס לארץ את אלוף ישראל Newinn Rodney crowel, ומשפחת קזין ייבאה את אלוף ישראל, Lanwood bedog snazyman. כלבים אלו תרמו רבות להתפתחות הלברדור בארץ.
בית הגידול ב'בית אפיקים', בו החל יניב אוסם לגדל כלבי לברדור באמצע שנות ה-80, הביא לישראל כמה כלבים מאירופה וכן, יצאו ממנו אלופי ישראל רבים. כיום זהו בית הגידול הגדול ביותר בישראל וכמחצית הלברדורים שנולדו בשנים האחרונות, הם תוצר גידולו.
בשנת 1998 עלה לישראל אלוף ישראל, קפריסין, לוקסמבורג ואלוף אירופה 2003 Poolstead Pigskin, שבבעלות לימור פלדי. כיום כלב זה הוא הלברדור הישראלי בעל הניצחונות והתארים הרבים ביותר ואף אביהם של כמה אלופי ישראל. קבוצת הצאצאים שלו זכתה פעמיים במקום הראשון בתערוכות בינלאומיות במעיין חרוד.
הלברדור הוא גזע פעיל מאוד, מתפתח ובעל השפעה ברורה על עולם הכלבנות. משנת 2000 הובאו לישראל כלבים רבים, שתורמים לגידול הענף של גזע מקסים זה. את מידת השפעתם וחותמם נוכל ללמוד רק בעתיד. כיום בראש המועדון לכלבי רטריבר עומד עמיר נאור. מידע על המלטות ניתן לקבל במועדון הישראלי לכלבי רטריבר 08-9263434.
התפקיד שללא ספק מזכה את הלברדור בהכרה הגבוהה ביותר, הוא תפקיד כלב הנחייה. כמעט כל גזע, שעונה על התנאים הבסיסיים של כלב הנחייה, נוסה כדי לבדוק את התאמתו לתפקיד מאתגר זה. במקרים נדירים כמה מהם משמשים כלבי נחייה, אולם כיום הלברדור הוא הנושא בנטל העיקרי של הולכת אנשים עיוורים. ולא, זה בהחלט לא משום שהוא הכלב החכם ביותר.
הלברדור מגיע לגדלים שונים שמאפשרים התאמה לגודלו של האדם אותו הוא אמור לשרת. פרוותו נוחה לטיפוח, הוא אוהב לרצות והוא נבון מספיק כדי להתמודד עם האתגרים שעבודת הנחייה מציבה בפניו, אולם שתי התכונות שעושות אותו מוצלח ביותר הן סתגלנות וסלחנות. הסתגלנות חיונית מסיבות רבות: כגור, כלב הנחייה גדל אצל משפחה אומנת. כבר בגיל שנה הוא נפרד ממנה כדי להתחיל אילוף ולאחר חצי שנה נוספת הוא נפרד מהמאלף ועובר לידי העיוור.
בחייו ככלב נחייה הוא יצטרך לעבור ולעבוד בסביבות עבודה מגוונות ולהיות נעים ונינוח במצבים רבים, ובזה הלברדור אלוף. גם הסלחנות חשובה, כיוון שזו עושה אותו כלב ידידותי, שמתעלם מילד קטן שמשתמש בו בתור משחק ומאפשרת לו להבליג כאשר עליו להידחק באוטובוס. הלברדור סולח גם לטעויות של האדם הנעזר בו, הוא אינו נותר טינה וממשיך לשאת בעול. באופנים אלה משתלב הכלב בחייו של העיוור ובסביבתו.
עם כל זאת, ללברדור גם חסרונות ואסור ליצור רושם שהוא מלאך. חשוב להבין שבידיים של מגדל לא מנוסה, הלברדור עשוי להיות כלב לא קל לחלוטין.
רפי טגליכט הוא מדריך ניידות בעזרת כלבי נחייה במרכז ישראלי לכלבי נחייה לעיוורים, בית עובד.
נא להמתין לטעינת התגובות
