חיות בסרט
טפלו בהאנגאובר של אחרי הסילבסטר, הכינו פופקורן (אפילו במיקרו) וקחו לכם סרט טבע. נועם ורדי עם דירוג סרטי הטבע של 2007
למרות שנראה כי כמעט ונגמרו כל הנושאים, אנשים עדיין אוהבים סרטים עם בעלי חיים, ונוהרים בכל הזדמנות לצפות בהם. אם נקטלג את שנת 2006 בתור שנת הבידור בכל הקשור לסרטים עם בעלי חיים, הרי שבשנה שחלפה המגמה הייתה יותר בכיוון של מודעות אקולוגית ובכלל מודעות לכדור עליו אנו חיים.
ניתן לומר ששנת 2006 הייתה מעין הכנה לשנה שאחריה - אם אז הורגלנו והזדהינו עם ג'וק או נמלה שהיו לא יותר מחרקים מגעילים, השנה הורגלנו לראות דבורים או חזירים, ונראה כי בשלנו להבין מה באמת עובר עליהם. אמנם זה לא אבסולוטי, שכן מרבית חיות המשק עדיין נראות מרוצות מחייהן, אך אם להיות יצירתיים לרגע ומבלי להגזים ניתן לומר שנראה כאילו כל הטבעונים בעולם חדרו לעולם הקולנוע.
מי היה מאמין שייצור מתוק כחזיר יוצג בסרט ילדים כמנה שמוגשת לשולחנינו, ושפרות יתכוננו למאבק משפטי על כך שהאדם גונב להם את החלב. לדעתי יש כאן סוג של פריצת דרך.
תפוס את הגלים
סרט אנימציה לכל המשפחה שמאמץ את הז'אנר הדוקומנטארי, וזאת בעקבות הגילוי המרעיש כי גלישת גלים הומצאה למעשה על ידי הפינגווינים. הסרט עוקב אחר חבורת פינגווינים גולשים בזמן אליפות הגלישה העולמית ולוקח את הצופים אל מאחורי הקלעים של האירוע התחרותי והמסוכן.
העלילה עוסקת בקודי מאבריק, שכל חלומו הוא לגלוש באופן מקצועי ולהוכיח למשפחתו ולחבריו שהוא מזן של אלופים. קודי יוצא להתחרות כמחווה לזכרו של 'ביג זי', גולש מיתולוגי, בעזרתו הוא לומד את רזי הגלישה, מתאהב בתחום ומתאמן לתחרות. במילים אחרות – עוד סרט שלא משאיר אחריו טעם של כלום. או של עוד.
יצאת כריש
סרט אנימציה קוריאני במרכזו שפאי - דג רגיל מבוסטון שמגיע לריף אקזוטי כדי לגור עם דודתו פרל, שם הוא פוגש בקורדיליה הדגיגה מהחלומות ומתאהב. הבעיה היא שטרוי, הכריש הכי רשע באוקיינוס, לא רק שמטיל אימה על כל תושבי הריף, אלא שגם הוא שם עינו על קורדיליה, ואינו מעוניין בתחרות. מה שפאי צריך לעשות זה להתאגד עם חבריו החדשים כדי להערים על טרוי ותומכיו, להציל את הריף ולזכות בלבה של קורדיליה. סוג של נמו, בווריאציה שונה.
רטטוי
כאן מדובר ברמי העכבר שאינו מוכן להיכנע לתרבות האכילה מהזבל ולשתף פעולה עם הטעם העכברי שנחשב לבלתי אנין באופן קיצוני. רמי בורך בחוש ריח מפותח ובחלום בלתי רגיל (לעכבר) לבשל במסעדת גורמה. הבעיה היא שהוא לא תמיד זוכר את העובדה שהוא עכבר לכל דבר, ומגלה שנוכחותו במטבח אינה רצויה ומהווה סכנת נפשות עבורו.
למזלו, רגע לפני שחלומו מתפוגג, הוא פוגש את לינגוויני - נער ניקיון
זהו סרט לכל המשפחה, משעשע וחמוד, אך למרות שמיליונים צפו בו והוא היה ללהיט השנתי, לדעתי הוא סרט מרושל, שלא משאיר אותך עם שום דבר אחרי זה. לקחו עכבר, אוכל ואת פריז, ועשו סרט שנראה כאילו היו חייבים להוציא אותו.
כוורת בסרט
סרט אנימציה שהסעיר את העולם בעיקר מכיוון שמדובר במה שהחזיר את ג'רי סיינפלד ליצירה. כמו כולם גם אנחנו אוהבים את סיינפלד אבל מתרגשים מהסרט בגלל הנושא בו הוא עוסק - דבורים.
עלילת הסרט מספרת על בארי ב.בנסון (ג'רי סיינפלד), דבורה לכל דבר שזה עתה סיים את לימודי הקולג' אבל רוצה להיות יותר מעוד פועל במפעל הדבש, סביבו רוחשת כל הכוורת.
בארי מגלה את העולם הפרוע שקיים מעבר לדפנות הכוורת שממוקמת כמובן בניו יורק, שובר את הכללים ופוצח בשיחה עם ונסה, עובדת בחנות פרחים, וגם נעשה לחברה הטוב ביותר. לתדהמתו מגלה בארי שהדבש עליו עמלים כל כך קשה אחיו הדבורים נגנב ונמכר בכל סופרמרקט. הוא מזדעזע ומחליט שתכלית חייו היא להביא לצדק ולתבוע את המין האנושי על עשיית קופה על חשבון כל דבורי העולם.
הסרט פונה לילדים אבל כמובן שסיינפלד דאג שכל אחד יוכל ליהנות ממנו. הוא אולי אינו מקורי, שכן ראינו כבר הרבה סרטים על חרקים ניו-יורקרים מדברים, אבל כאן מדובר בסרט שהוא גם מצחיק וגם נושא מסר.
סרט מבדר ומהנה בו סיינפלד, שידוע כצמחוני הדוק, לא שוכח להעביר בשנינות והומור את העניינים הלא פתורים שביחסי אדם וחיה, ומוכיח שהוא יודע לבדר גם כשהוא עוסק ביותר מ'כלום'.
חוות הקסמים
הסרט מסופר על ילדה בשם פרן, אותה מגלמת דקוטה פנינג, (שבשנים האחרונות משחקת כמעט בכל סרט בו מככבת ילדה), שמצילה את חייו של חזרזיר וקוראת לו וילבור. וילבור פוגש את שאר חיות החווה והן מספרות לו קצת על עובדות החיים בענייני תפקידן של חיות המשק.
בתור אחד שעד אותו רגע היה כמעט היחיד מבין חיות המשק שידע לעשות חיים משוגעים, מבין כי הצלתו ממוות הייתה זמנית בלבד. הוא נעצב ושוקע ברחמים עצמיים עד הרגע בו הוא פוגש את שרלוט העכבישה, בזכותה הוא יבין כי חברות היא הכוח החזק ביותר בעולם.
הסרט מבוסס על הספר הנהדר של א.ב וויט, שכתב גם את סטיוארט ליטל שאף הוא הספיק להפוך לסרט (שהפך לסדרת סרטים). בלא מעט מדינות הספר נחשב כספר חובה וכקלאסיקת ילדות בעלת מעמד, אך בארץ הסיפור מתחיל לתפוס את מקומו רק כעת לאחר שהספר תורגם ולאחר שהסרט הוקרן.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העובדה כי הספר הוא מאוד לא ישראלי בסיגננו, ובנוסף הוא עוסק בסוגיות לא פשוטות ובדרך שנראית להרבה מבוגרים מדכאת מעט וישירה מדי. זהו סרט ילדים, מקסים וקצת מוזר, אך בסופו בכל זאת זלגה דמעה.
לעומת מרבית סרטי האנימציה כאן יש מוסר השכל מרגש - לא לאכול בעלי חיים. מלבד זאת זהו סרט שמלמד על עוצמת החברות, ועל כך שגם אם אתה קטן וחלש אין זה אומר שאין עבורך תקווה בעולמינו.
פאסט פוד ניישן
הסרט עוסק בתעשיית המזון המהיר והתרבות הנלוות לה ועושה זאת מכל הזויות האפשריות: הלקוחות, העובדים, בעלי החיים והתאגידים השונים. הסרט, שבויים על ידי ריצ'ארד לינקליטר (לפני הזריחה ולפני השקיעה), הוא הוליוודי לכל דבר ותכניו הרציניים אינם עושים אותו לפחות מהנה.
התסריט מבוסס על ספרו רב המכר של העיתונאי אריק שלוסר שחקר את מאחורי הקלעים של תעשיית המזון המהיר וחשף עובדות קשות. עלילת הסרט נעה סביב עובד חברת מזון גדולה ובדיונית שנשלח על ידי ראשי החברה לעיירה בגבול מקסיקו בה מיוצר הבשר של החברה.
תפקידו - לטשטש את העובדה שמוצרי הבשר של החברה מכילים צואה ועל הדרך גם לבחון למה זה קורה. אותו עובד פוגש בעוני, בניצול עובדים, וטיוחים אינספור, שיגרמו לכל מי שיצפה בסרט לוותר קליל על אכילת מזון מהיר. הצילומים נעשו תחת מעטה סודיות בשל איומים בלתי פוסקים מצד רשתות המזון המהיר האמריקניות על ההפקה.
זהו סרט חובה שעושה את העבודה למרות הבעייתיות שבו – עומס בדמויות וניסיון לעסוק בכל הזוויות כולל הזווית של בעלי החיים. בסופו של דבר ניתן להזדהות על כל הצדדים בסרט – דבר מתיש כשלעצמו, אבל שווה.
השועלה הקטנה
סרט יפני שנקרא במקור ''הלן גורת השועלים'' ויכול להיות מוכתר בקלות כאחד הסרטים המתוקים והמרגשים ביותר שצולמו אי פעם. הסרט מספר את סיפורו של טיקי שבדרכו חזרה מבית הספר מוצא בצד הדרך גורת שועלים ולוקח אותה לביתו. השועלה מתגלה כעיוורת, חרשת ואילמת (או לפחות שקטה מאוד) וטיקי קורא לה הלן - על שמה של הלן קלר העיוורת-חרשת-אילמת המוכרת ביותר בעולם.
אמו של טיקי היא צלמת המטיילת בעולם וטיקי מרגיש נטוש ומזדהה עם השועלה שננטשה. על אף שהלן השועלה אינה רואה או שומעת היא פותחת בפני טיקי ובפנינו דלת להבנה שהיא הרבה מעבר לכל מה שניתן לראות ולהבין בחיי היום יום.
ישנם המון סרטים לכל המשפחה העוסקים ביחסים בין אנשים ובין בעל חיים, אבל הסרט הזה מתעלה מעל כולם ולא רק בגלל השועלה המדהימה שמשחקת בו אלא בשל הדרמה שמתחוללת על המסך ומעלה סיטואציות בלתי אפשריות, שאין אדם שלא התמודד איתן או צפוי להתמודד איתן בחייו.
הסרט גם אינו מייפה את המציאות ולכן הוא כל כך מרגש, ועליו בדיוק נאמר שמי שלא בוכה במהלכו (כמעט לכול אורכו) כדאי שיבדק. זהו סרט מקסים ומרגש על עובדות החיים, שישאיר את חותמו לפחות לעוד כמה שנים.
עולם מופלא
הסרט עולם מופלא של ה-BBC היה במקור סדרת טלוויזיה שנעשתה לסרט קולנוע ואפילו לספר. מדובר בפרוייקט רחב היקף אשר הסיפור שמאחוריו מדהים לא פחות מאשר היצירה הסופית. להפקת הסדרה (והסרט) נדרשו חמש שנים, ויותר מ-2,000 ימי צילום בשטח.
צוותי הצילום התפרסו על פני 200 אתרים ובעזרת שילוב של אזורי הפרא יפהפיים שעוד נותרו על כדור הארץ עם טכנולוגיות קולנועניות שפותחו רק בשנים האחרונות הם מציגים מראות שמעולם לא נראו וכנראה שגם לא צפויות לשרוד בצורתן הטבעית עוד זמן רב.
עולם מופלא מבטל כל מה שידענו על סרטי טבע ובהחלט לא מדובר על עוד אחד מהסרטים שראינו שוב ושוב. גדולתה של הסדרה נעוצה בעובדה שהיא מתעדת את האזורים הקיצוניים ביותר בכדור הארץ - כאלה שאפילו לאדם קשה להרוס, והיא מחולקת ל-11 פרקים שכל אחד מהם עוסק באזור אחר.
לאורך כל הסדרה אין זכר לאדם ורק מדי פעם הוא מופיע במרומז בצורת רעש של מסור חשמלי או צילום של עץ שנופל. העובדה שהאדם נמצא מחוץ לסדרה מדגישה את התחושה שכדור הארץ אינו שייך לנו והמראות הצילומים המדהימים בהחלט עושים חשק לוותר קצת על כל התרבות שיצרנו ולחזור כמה אלפי שנים לאחור.
שלושת הפרקים האחרונים בסדרה עוסקים בעתידו של כדור הארץ ומנתחים וחוזים את עתידם של אזורי הפרא שעוד נותרו. הסרט הוא הגרסה הדחוסה של הסדרה ובפועל עדיף לצפות בסדרה ואחר כך לצפות בה עוד כמה פעמים. כמו כן אסור לפספס את התוספות שמתלוות לכל פרק ומתעדות את מאחורי הקלעים שכן הן גורמות לצופה להעריך עוד יותר כל שנייה ושנייה בסדרה עצמה.
בפועל אף תיאור לא יכול באמת לשקף את חווית הצפייה בסדרה והלוואי ומארז הדי.וי.די יוכנס בשנים הקרובות לתוכנית לימודי החובה בבתי הספר.
באדיבות ''עיתון חי''
נא להמתין לטעינת התגובות
