מי מממן את מומחי האו"ם הבוחנים את מצב זכויות האדם בעולם, ועד כמה שקופים קשריהם הכספיים עם ממשלות וקרנות פרטיות? בדיקה שהציג ארגון UN Watch בפרלמנט הבריטי מבקשת לחשוף מי עומד מאחורי מימון פעילותם. הארגון, שמושבו בז'נבה, הוא גוף לא ממשלתי העוקב אחר פעילות האו"ם ומתריע זה שנים על מה שהוא מתאר כמוסר כפול והטיה בהתנהלותו.
במפגש, שנערך בראשות חברת הפרלמנט ושרת הפנים הבריטית לשעבר פריטי פאטל, הציג מנכ"ל הארגון הלל נוייר את ממצאי הבדיקה על מימון חיצוני שקיבלו מומחי מועצת זכויות האדם של האו"ם והמחקר "מכלבי שמירה לאידאולוגים", הבוחן את תפקידם של הדווחים המיוחדים. גם דניאל רדומסקי, האחראי על האסטרטגיה והדיפלומטיה בארגון, והחוקר לואיס פלאס, השתתפו באירוע.
בלב היוזמה עומד מאגר מידע הפתוח לציבור, המצליב את ההצהרות הכספיות השנתיות של מומחי האו"ם עם רישומי מס אמריקניים, מסמכים על מענקים מקרנות ומקורות ציבוריים נוספים. לטענת UN Watch, מנגנון הדיווח הקיים אינו מאפשר תמיד להתחקות אחר מקורות המימון של פעילות הדווחים, הגורמים המתווכים בהעברתו והמטרות שלשמן ניתן.
הכי מעניין
הלל נוייר | צילום: EPA
תמיכה ב־88 מיליון דולר: מי מממן את מומחי האו"ם?
המאגר מתעד תמיכה כספית ובשווה כסף בהיקף של כ־88.2 מיליון דולר, שניתנה בשנים 2016-2025 בידי 366 תורמים חיצוניים לפעילותם של 140 מומחים ובעלי מנדט. לפי ניתוח הארגון, כ־32.3 מיליון דולר הגיעו ישירות מממשלות. תמיכה בהיקף של 11.87 מיליון דולר לא דווחה במסמכים הרשמיים או דווחה באופן חלקי בלבד, ובתרומות בהיקף של כ־1.42 מיליון דולר לא צוינה זהות המממן.
בסך הכול, לטענת הארגון, בתמיכה בהיקף של יותר מ־42 מיליון דולר נמצאה לפחות בעיית שקיפות אחת: מידע חלקי, מקור מימון שלא תועד כראוי או הפרה לכאורה של חובות הדיווח. עם זאת, הסכום הכולל של 88.2 מיליון דולר אינו משקף כספים שהועברו אישית לדווחים. הוא כולל גם את השווי המוערך של עבודת עוזרי מחקר, נסיעות, שימוש במתקנים אוניברסיטאיים, שירותים לוגיסטיים והשתתפות בכנסים, שמומנו לעיתים בידי גורמים אחרים.
במקרים שבהם לא נמסר שווי כספי לתמיכה, המאגר מסתמך על אומדנים. לכן, הסכומים המוצגים בו אינם משקפים בהכרח כספים שהועברו בפועל למומחים, ואינם מעידים כשלעצמם על ניגוד עניינים. השאלה העולה מהבדיקה היא אם המידע הזמין לציבור מספיק כדי להעריך את עצמאות המומחים ואת קשריהם עם הגורמים התומכים בעבודתם.
מטבע חוץ. | צילום: AFP
כשהמדינות שבמוקד הביקורת מממנות את המפקחים
אחת הסוגיות הרגישות שעולות מהבדיקה היא מימון מצד ממשלות הנתונות בעצמן לביקורת בינלאומית על הפרות זכויות אדם. לפי המאגר, תמיכה בהיקף של יותר מ־2.4 מיליון דולר מקורה בסין ובגופים הקשורים אליה, 2.1 מיליון דולר ברוסיה ו־174 אלף דולר בקטאר ובסעודיה יחד.
חלק מהתמיכה יועד לפעילותם של מומחים המופקדים על תחומים מסוימים, ובהם המאבק בטרור, בגזענות ובאלימות נגד נשים. אחד המקרים שמציג הארגון נוגע לבן סול, הדווח המיוחד למאבק בטרור. לטענת UN Watch, סין העניקה תמיכה בסך 150 אלף דולר לפעילותו במסגרת התפקיד.
הארגון מאשים את סול כי לא גינה במידה מספקת את רדיפת האויגורים, שבייג'ינג מצדיקה כחלק ממאבקה בטרור. מקרה נוסף נוגע ליורגוס קטרונגלוס, יו"ר ועדת התיאום של המנגנונים המיוחדים של האו"ם. לפי UN Watch, פעילותו זכתה למימון סיני בסך 100 אלף דולר בשנת 2025.
הארגון קושר בין המימון לבין התבטאויותיו האוהדות של קטרונגלוס בנוגע להגותו ולחזונו המדיני של נשיא סין שי ג'ינפינג. עצם התמיכה הממשלתית בפעילותם לא מוכיחה שהשפיעה על מסקנותיהם, אך מעוררת שאלות בדבר מניעת ניגודי עניינים, במיוחד כשהמדינה המממנת עשויה לעמוד בעצמה לבחינתם.
האו"ם - העצרת הכללית של האומות המאוחדות | צילום: Fabrice COFFRINI / AFP
אלבנזה: תמיכה מוערכת ב-2.56 מיליון דולר
פרק מרכזי בבדיקה מוקדש לפרנצ'סקה אלבנזה, הדווחת המיוחדת של האו"ם לשטחים הפלסטיניים, שדוחותיה ועמדותיה בנוגע לישראל מעוררים מחלוקת בינלאומית חריפה. לטענת UN Watch, אלבנזה לא ציינה את שווייה הכספי של התמיכה החיצונית בפעילותה. לפי הערכת הארגון, שווי התמיכה הכולל עומד על 2,563,753 דולר, וכולל סיוע במחקר, נסיעות, חסויות, תמיכה לוגיסטית ושירותים נוספים.
בהודעה שפרסם לאחר הצגת הממצאים בלונדון, טען הארגון כי חלק מהתמיכה קשור לאל-ג'זירה, רשת השידור הממומנת בידי קטאר, ולארגונים המקדמים עמדות בסוגיה הפלסטינית. בעלון שפרסם הצביע גם על תמיכה בהיקף של כ־600 אלף דולר ממקורות שלטענתו לא זוהו כראוי, ועל תרומות המיוחסות לארגונים שהוא מתאר כמקורבים לחמאס.
גם במקרה זה, הסכום המוערך אינו משקף שכר אישי שקיבלה אלבנזה ואינו מעיד שהכסף הועבר אליה ישירות. מדובר באומדן של כלל התמיכה בפעילותה, לפי שיטת החישוב של UN Watch. הבדיקה מתמקדת אפוא באפשרות להתחקות אחר מקורות התמיכה הכספית והארגונית בעבודתה, ולבחון אותם על סמך מידע גלוי שניתן לאמת.
הדווחת המיוחדת של האו"ם לשטחים הפלסטיניים, פרנצ'סקה אלבנזה | צילום: AFP
המימון הפרטי והדרך שעובר הכסף
הבדיקה בוחנת גם את תפקידן של קרנות פילנתרופיות גדולות המממנות פרויקטים אקדמיים, ארגונים לא ממשלתיים ותוכניות בתחום זכויות האדם. לפי UN Watch, המימון לפעילות הדווחים עשוי לעבור דרך אוניברסיטאות, עמותות וגורמי ביניים נוספים, באופן המקשה להתחקות אחר מקורו.
אחת הדוגמאות נוגעת לטללנג מופוקנג, לשעבר הדווחית המיוחדת לזכות לבריאות. לטענת UN Watch, בהצהרות שהוגשו לאו"ם לא דווח על מענק בסך 200 אלף דולר שהעניקו קרנות החברה הפתוחה ל־OurEquity NPC, ארגון שהקימה מופוקנג.
מקרה נוסף נוגע לפיליפ אלסטון, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ניו יורק ולשעבר הדווח המיוחד לעוני קיצוני. לטענת UN Watch, לא דווח על מענקים בסך 600 אלף דולר שהעניקו קרנות החברה הפתוחה לאוניברסיטה לצורך פעילות הקשורה לתפקידו כדווח.
בשני המקרים, לפי הטענות, המענקים ניתנו רשמית למוסד או לארגון, ולא בהכרח לדווח עצמו. ההבחנה בין מימון אישי, מימון מוסדי ותמיכה עקיפה חיונית לבירור חובות הדיווח ולהערכת מידת עצמאותם של המומחים ביחס לגורמים המממנים את פעילותם.
קופסאות סיוע לעזה | צילום: AFP
מה מותר ומה חייבים לדווח?
הדווחים המיוחדים אינם עובדי או"ם מן המניין, אלא מומחים עצמאיים המתמנים במסגרת המנגנונים המיוחדים של מועצת זכויות האדם. הם עוסקים במעקב, בתיעוד, בייעוץ ובהתרעה על הפרות של זכויות יסוד. עבודתם עשויה להשפיע על השיח הציבורי, על החלטות ממשלות ועל פעילותם של גופים בינלאומיים. לכן, עצמאות, חוסר פניות וחופש מלחצים פסולים הם תנאים בסיסיים למילוי תפקידם.
האו"ם מאפשר לקבל תרומות ומשאבים נוספים לפעילות המנגנונים המיוחדים, אך מדגיש את הצורך בשקיפות מרבית ומעדיף מימון שאינו מיועד למנדט מסוים. קבלת תמיכה חיצונית לא כשלעצמה הפרה של הכללים: השאלות המרכזיות הן מי העניק את התמיכה, אילו תנאים הציב והאם השפיעה על עבודת המומחה. לטענת הארגון, מנגנוני הפיקוח הקיימים לא מאפשרים לבחון את הקשרים האלה במלואם.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש. | צילום: AFP
דרישה להגברת הפיקוח ולביקורת עצמאית
לצד הממצאים הציג נוייר שורת הצעות לשינוי המערכת. הארגון קורא לקואליציה של מדינות דמוקרטיות לבחון באופן תקופתי את עבודת הדווחים, לפרסם הערכות על תפקודם ולחזק את המנגנונים להטלת אחריות אישית. הוא מציע לאסור מימון חיצוני המיועד למנדטים מסוימים, להקים מנגנון עצמאי לביקורת חשבונאית ולאפשר בדיקות והטלת סנקציות במקרה של אי-סדרים.
עוד דורש הארגון בדיקה חיצונית של המועמדים לתפקידים והחמרה בדרישות לביסוס הראייתי של הדוחות, ומותח ביקורת על השימוש במקורות אנונימיים או במקורות שלא ניתן לאמת במידה מספקת. ההצעות מעוררות גם שאלה בדבר האיזון בין פיקוח לעצמאות: כיצד לחזק את השקיפות ואת האחריות האישית, בלי להכפיף את המומחים ללחץ פוליטי מצד הממשלות שאת התנהלותן הם אמורים לבחון.
מדד ה-KOSPI | צילום: מתוך אתר המסחר TradingView
מי יפקח על המפקחים?
הבדיקה לא מוכיחה שמערכת הדווחים המיוחדים כולה נתונה להשפעת מממניה, או שכל אי הסדרים הנטענים אכן התרחשו. היא מעמידה לרשות הציבור מאגר מידע ושורה של טענות ממוקדות, שבירורן מחייב הצגת מידע ומסמכים. במרכזה ניצב הפער האפשרי בין עצמאותם הרשמית של המומחים לבין תלותם במשאבים הנחוצים לעבודתם.
היוזמה של UN Watch נשענת על עיקרון ברור: מי שדורשים שקיפות ממדינות צריכים לנהוג בשקיפות גם בנוגע למקורות התמיכה בפעילותם. תשובותיהם של מוסדות האו"ם, הדווחים והמממנים, והמידע שיציגו לביסוסן, יקבעו אם המאגר יוביל לדיון ממשי בעצמאות המומחים ובפיקוח עליהם, או יהפוך לזירה נוספת של עימות פוליטי. כעת נותר לראות אם החשיפה תוביל לשינוי.
עוד כתבות בנושא
