מנאפולי לסן־דני, מהמשט לעזה למחאה בשערי התיכונים: הזירה מתחלפת, הנושאים מתרבים, אבל במרכז הבמה ניצבת הכוכבת הבלתי מעורערת של הפרוגרס הבינלאומי. גרטה טונברג ממשיכה בסיבוב המחאות האירופי הפרטי שלה: בשבת צעדה בבירת מחוז קמפניה שבאיטליה, הבוקר (ג') כבר התייצבה לצד התלמידים המוחים בצרפת. אקלים, פלסטין, חינוך - הרפרטואר הולך ומתרחב.
טונברג, בת 23, הגיעה לתיכון סמוך לפריז במסגרת מה שמכונה "המערכה החמישית" של מחאות התלמידים. מבחינת החשיפה התקשורתית, קשה לחשוב על תפאורה מתאימה יותר: בית הספר הוא אחד ממוקדי המחאה שהחלה באמצע ספטמבר, וגם אחד ממוסדות החינוך שזכו לסיקור הנרחב ביותר. עוד לפני בואה של גרטה, המקום כבר עמד במוקד תשומת הלב.
מחאת הסטודנטים בצרפת | צילום: AP
כשכאפייה מונחת על כתפיה, הסבירה טונברג לעיתונאים מה הביא אותה לשערי התיכון: "הצעירים אינם שותפים לדיונים. גונבים לנו את העתיד, וכפי שיכולנו לראות כאן, בתי הספר אינם מקבלים את ההשקעות שהם זקוקים להן", אמרה. בדבריה קשרה בין הדרישה להשקיע בבתי הספר לבין המסר הרחב המלווה את פעילותה: הצעירים משלמים את המחיר, אך קולם אינו נשמע בדיונים על עתידם.
הכי מעניין
משם קראה להמשיך במאבק. "אז מה אנחנו אמורים לעשות? להיכנע? ודאי שלא. זה בדיוק מה המסר של המפגינים כאן: לא ניכנע, וניאבק למען העתיד הזה, שנגנב מאיתנו לנגד עינינו". לצד האזהרה מפני גזילת העתיד וההבטחה שלא להרים ידיים, הביעה טונברג גם תמיכה במוחים ואמרה שהיא "גאה מאוד בתלמידים הצרפתים".
"לחשיפה התקשורתית שמור מקום בשורה הראשונה": גרטה טונברג בהפגנות בצרפת | צילום: AP
העתיד שנגנב, המבוגרים שאינם מקשיבים, הצעירים שמסרבים לוותר - אלה מרכיביו של תסריט מוכר, שאפשר להעביר מזירת מחאה אחת לאחרת בלי לשנות בו הרבה. בפסגות האקלים ובשערי תיכון צרפתי, טונברג מביאה עימה את אותה דמות ציבורית ואת אותה יכולת למשוך תשומת לב. די בנוכחותה כדי להפוך את המתרחש מחוץ לבית ספר בסן־דני לידיעה החורגת מגבולות צרפת.
למפגינים, כמובן, יש רק מה להרוויח: דרישותיהם זוכות לחשיפה רחבה הרבה יותר כשהידוענית מתייצבת במרכז הבמה שלהם. בה בעת, זהו גם מנגנון יעיל לשימור מעמדה של גרטה טונברג, שכבר מזמן אינה ילדה. המחאה מעניקה לה זירה חדשה, והיא מעניקה למחאה פנים מוכרות. ככל שמתרבים התחומים שבהם היא מתייצבת לצד המוחים, כך מתרחב גם סיבוב ההופעות שלה.
אחת מהפגנות ה"תלמידים" בצרפת. ברקע נראה דגל פלסטין | צילום: AFP
טונברג לא הייתה האורחת היחידה בשערי תיכון פול אלואר. למקום הגיעו גם כעשרים עורכי דין, שביקשו ליצור "שרשרת בגלימות כדי להגן על תלמידי התיכון". מטרתם, לדבריהם, הייתה לחצוץ בין השוטרים לתלמידים אם תתפתח מתיחות. עורך הדין רומן רואיז הסביר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי הוא מבקש "למנוע אסון שאין ממנו חזרה".
עורכת הדין פריסקה אנסיון טענה כי נעשו ניסיונות להכשיל את המחאה וכי הוחרמו שלטים שמתחו ביקורת על המשטרה. "אי אפשר להכחיש את אלימות המשטרה", אמרה. את ההאשמות הללו השמיעו המפגינים ותומכיהם, וברקע סיפקה תזמורת כלי נשיפה ליווי מוזיקלי למחאה, לצד הקריאה "הלאה מדינת המשטרה". הגלימות, השלטים וכלי הנשיפה השלימו את התמונה בשערי התיכון.
גם ביחס למשטרה השמיעה טונברג עמדה נחרצת. היא תיארה אותה כ"אלימה ביותר" והאשימה אותה בכך שאינה מגינה על הצעירים. "זה אומר הכול על המשטרה ועל מי היא באמת מגינה. כוחות אכיפת החוק אמורים להגן על הצעירים", אמרה והוסיפה לביקורת על ההשקעה בחינוך ועל הדרת הצעירים מהדיונים גם את דעתה על התנהלות כוחות אכיפת החוק.
בתוך כל אלה ניצבות דרישות התלמידים עצמם, ובראשן הצורך בהשקעה בבתי הספר. הסוגיות שהם מעלים ראויות לדיון ולמענה ענייני. אלא שכניסתה של ידוענית המחאות לתמונה משנה את מרכז הכובד של הסיקור: לצד השאלה מה מבקשים התלמידים, ניצבת כעת השאלה מה אמרה גרטה. כן, משום מה, עמדותיה ומילותיה עדיין מצליחות לעורר עניין.
עוד כתבות בנושא
היעדים משתנים, אך מקומה של טונברג בתמונה נשאר ברור. השאלה היא כמה מן הקשב יישאר לדרישות התלמידים אחרי שתמשיך ליעד הבא, ואם בתי הספר יזכו לאותה התעניינות גם כשבשעריהם יעמדו רק מי שלומדים בהם. עבורם, זו מציאות יומיומית שתימשך גם אחרי שהמצלמות יכבו. עבור גרטה, זו עוד תחנה בסדר יום עמוס, שבו לחשיפה התקשורתית תמיד שמור מקום בשורה הראשונה.