הבחירה בנוואנטם "נאווי" פילאי לפרס נובל לשלום לשנת 2026 ממשיכה לעורר סערה, ולפתוח תיבת פנדורה של מחלוקות מעברה. המשפטנית הדרום־אפריקנית, שכיהנה כנציבת זכויות האדם של האו"ם, ניצבת כעת במוקד ביקורת על התבטאויותיה לאחר טבח 7 באוקטובר, על קשרים שקיימה במסגרת תפקידה עם ארגונים פלסטיניים שעליהם הוטלו בהמשך סנקציות אמריקניות, ובעיקר על התנהלותה בתפקידיה באו"ם.
ובכן, במוקד הביקורת עומד ריאיון שהעניקה פילאי לאל־ג'זירה שבועות ספורים לאחר טבח שמחת תורה. בהתייחסה למצבם של הפלסטינים אמרה כי אוכלוסייה הסובלת מדיכוי ממושך, ללא מענה או הקלה, עלולה להיות "נאלצת לפנות למאבק מזוין". הדברים, שכזכור נאמרו שנייה לאחר רציחתם של כ־1,200 ישראלים, שבו לכותרות בעקבות ההכרזה על זכייתה. לצד ההתבטאות, מתעוררת מחדש גם הביקורת על מפגשיה עם נציגי ארגונים פלסטיניים.
בפברואר 2013 דיווח "המרכז הפלסטיני לזכויות האדם" על פגישה בין פילאי לג'אבר וישאח, מבכירי הארגון באותה עת, שמילא בעבר תפקידים צבאיים בחזית העממית לשחרור פלסטין - ארגון המוגדר בארצות הברית ארגון טרור. וזה לא הכול: בספטמבר אותה שנה קיימו המרכז ומשרד נציב זכויות האדם של האו"ם סמינר משותף בח'אן יונס שברצועת עזה. לפי התיעוד שפרסם המרכז, וישאח השתתף בפתיחת הסמינר לצד נציג האו"ם.
הכי מעניין
מדליות פרסי נובל. | צילום: AFP
בספטמבר 2025, כ־12 שנים לאחר אותם מפגשים, הטילה וושינגטון סנקציות על המרכז בשל מעורבותו בהליכים שניהל בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד אזרחים ישראלים. הסנקציות הוטלו במסגרת הצעדים האמריקניים נגד בית הדין. גם נציגי אדמיר, ארגון העוסק בהגנה על זכויות אסירים פלסטינים, נפגשו עם פילאי ברמאללה בפברואר 2011. ביוני 2025 הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על הארגון, בטענה שהוא פועל מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין.
גם במקרה זה, המפגש התקיים שנים רבות לפני הטלת הסנקציות. פרשה נוספת נוגעת להתנהלות האו"ם מול סין: אמה ריילי, עובדת הארגון לשעבר, טענה כי שמותיהם של מתנגדי משטר שהתכוונו לשאת דברים בישיבות מועצת זכויות האדם נמסרו לרשויות בבייג'ינג. לדבריה, הנוהג, שתועד בתקופת כהונתה של פילאי, עלול היה לחשוף את הפעילים ואת משפחותיהם לפעולות נקם. באו"ם טענו מנגד כי השתתפותם כבר הייתה פומבית וכי ננקטו אמצעי זהירות כדי להגן עליהם.
לאחר ההכרזה על זכייתה של פילאי בנובל חזרה ריילי על האשמותיה. במקביל, שבה לכותרות פרשה מ־2022: מילון קותארי, חבר בוועדת החקירה של האו"ם בנושא השטחים הפלסטיניים שבראשה עמדה פילאי, טען אז כי לובי יהודי שולט ברשתות החברתיות והטיל ספק בחברותה של ישראל באו"ם. פילאי הגנה בתחילה על עמיתה, ועוררה בכך מחאה מצד ארגון UN Watch, המבקר זה שנים את יחסם של גופים בינלאומיים לישראל ואת מידת impartialיותם כלפיה.
נאווי פילאי | צילום: AFP
והרשימה עוד ארוכה. גם עמדותיה של זוכת פרס נובל לשלום הטרייה בנוגע לחופש הביטוי מעוררות ביקורת מחודשת. בספטמבר 2012 תקפה פילאי את השבועון הסאטירי הצרפתי "שרלי הבדו" בעקבות פרסום קריקטורות של מוחמד, וכינתה אותן פרובוקטיביות וחסרות אחריות. היא הכירה בזכות להפגין בדרכי שלום, אך מבקריה ציפו ממנה להגן בנחישות דומה גם על חופש העיתונות. חופש שחשוב, כך נראה, רק כשהוא מתיישב עם האג'נדה הפוליטית שלה.
ועדת נובל הנורווגית נימקה את הבחירה בפילאי בתרומתה לצדק הבינלאומי, ממאבקה באפרטהייד ועד לפעילותה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה, שם הייתה שותפה לקידום תקדימים משפטיים חשובים בהעמדה לדין בגין פשעים נגד האנושות. הוועדה ציינה גם את מחויבותה לחיזוק המשפט הבינלאומי בתקופה שבה גובר הלחץ על מוסדות המשפט. אלא שההוקרה על פועלה החזירה לאור הזרקורים גם את ההתבטאויות וההחלטות שבגינן ספגה ביקורת לאורך השנים.
עם זאת, אין לכרוך את כל הפרשות יחד: מפגשים רשמיים עם ארגונים שעליהם הוטלו סנקציות שנים לאחר מכן, התבטאויות על מאבק מזוין וטענות להתנהלות פסולה במשרד האו"ם מחייבים בחינה נפרדת של העובדות ושל מידת אחריותה של פילאי. המחלוקת סביב הפרס מעמידה למבחן גם את אמות המידה לבחינת עצמאותם וחוסר הפניות של בכירים במערכת הבינלאומית להגנה על זכויות האדם. עבור מוסד שאכזב פעמים רבות כל כך, זו אולי הזדמנות אחרונה לשקם את האמון בו.
עוד כתבות בנושא
