סטודנטים צעירים שהגיעו לראשונה בחייהם לאירוע פוליטי, תומכים ותיקים שפוקדים את עצרותיו של דונלד טראמפ מאז 2015 וסתם סקרנים שבאו לצפות במופע של נשיא ארה"ב מסכימים על דבר אחד: כשטראמפ יסיים את מערכת הבחירות האחרונה שלו, איש לא יוכל לשחזר את העצרות שלו.
"יש כאן משהו אמריקני מאוד. המון אנשים שמחים", מספר בארט, מתומכי טראמפ, שהגיע ביום שלישי לעצרת בחירות שנערכה תחת כיפת השמיים בעיר גרינוויל שבקרוליינה הצפונית.
לקראת בחירות האמצע ב־3 בנובמבר חורש טראמפ את ארה"ב ומשתתף בעצרות, בזמן שמפלגתו ניצבת בפני סכנה ממשית לאבד את הרוב שלה בשני בתי הקונגרס. "בפינה הכפרית הזאת של מזרח ארה"ב לא קורים דברים כאלה לעיתים קרובות", אומר בארט, שהגיע לאירוע עם אשתו קורטני ושני ילדיהם, שגילם 10 ו־12.
הכי מעניין
בארט חלף על פני דוכן מזכרות של תנועת MAGA ("הפכו שוב את אמריקה לגדולה") ועל פני שורות של קישוטים בצבעי הדגל האמריקני – אדום, לבן וכחול – עד שמצא את מקומו ברחבת העצרת בשדה התעופה.
בשבילו זאת חוויה מוכרת: הוא השתתף לראשונה בעצרת בחירות של טראמפ בשנת 2015. מאז מיליוני אמריקנים חוו מקרוב את הטקס הפוליטי המיוחד, שכולל שילוב יוצא דופן של השתלחויות פרובוקטיביות ביריבים, כישרון בימתי מרשים והתלהבות בלתי נדלית - והכול בניצוחו של נשיא שכבר הגיע לגיל 80.
ג'ייסי בולארד, בת 18, הגיעה לעצרת כשהיא לבושה באדום רפובליקני. "כששמעתי שהוא מגיע לגרינוויל, ידעתי שאני חייבת לבוא", מספרת הסטודנטית לסיעוד, הלומדת באוניברסיטה סמוכה. לדבריה, "זו שמחה טהורה. אני מרגישה כמו ילדה קטנה בחג המולד".
לאחר שעות של המתנה חג מטוס בגובה נמוך מעל ראשי המשתתפים. טראמפ הגיע. הנשיא עולה לבמה בצעדים נמרצים, לצלילי השיר God Bless the USA ("יברך הא־ל את ארה"ב"), שהפך לחלק בלתי נפרד מהעצרות הפוליטיות שלו.
בנאום טראמפ השתלח בחריפות ביריביו. הוא חזר על טענתו שניצח בבחירות לנשיאות בשנת 2020, וסיפר בדיחות שהשמיע כבר פעמים רבות בעבר. בתום 111 דקות של חזרות וסטיות מהנושא הוא פינה את הבמה למועמד הרפובליקני במרוץ המקומי לסנאט. כהרגלו, טראמפ ירד מהבמה לצלילי השיר Y.M.C.A של להקת וילג' פיפל.
תומכיו הנאמנים של טראמפ ותנועת MAGA חוגגים בהתלהבות את הרגעים האחרונים של מופע פוליטי נודד ההולך ודועך – מופע שרק טראמפ הצליח ליצור. מספר המשתתפים בעצרות הולך וקטן, וכך גם גודל המקומות המארחים אותן.
החוקה האמריקנית אוסרת על טראמפ להתמודד לכהונה שלישית, והוא ייאלץ לסיים את תפקידו בינואר 2029. "אני חוששת מהעתיד", מודה פאטי לרונד, גמלאית שהגיעה בפעם הראשונה לעצרת של טראמפ, "מי יתפוס את מקומו? אני תולה תקוות בג'יי־די ואנס".
גם אם בעתיד יופיע בפוליטיקה האמריקנית מישהו בעל יכולת דומה להלהיב את הקהל, דיוויד, עצמאי בן 51, מבטא את מה שרבים ממשתתפי העצרת בוודאי חושבים: "החיקוי אף פעם לא טוב כמו המקור". "הוא תופעה יוצאת דופן", מעיר טרוי, מנהל בן 59. "מעולם לא היה נשיא כמוהו, ואני לא יודע אם אי פעם יהיה עוד אחד כזה".
"כשהוא הופך עצרות פוליטיות למופעי בידור, טראמפ לוקח רגשות שליליים, כמו מרמור, תחושת קיפוח ואכזבה, והופך אותם להתרגשות, לגאווה ולציפייה חיובית לעתיד", מסבירה פרופ' יאמור קראקאיה, סוציולוגית באוניברסיטת ייל.
לדבריה, טראמפ משלב בנאומיו הומור מאולתר, עקיצות הקשורות למאבקי התרבות בארה"ב, דימויים מעולם הספורט, פילוסופיית ה"ניצחון" התמידית שלו ומונחים מעולם העסקים. מכל אלה הוא יוצר סגנון ייחודי משלו. "האם אחרים יכולים לעשות את זה? אני לא כל כך בטוחה", היא אומרת.
פרופ' ג'ייקוב ג'סטיס, מרצה לתקשורת ולרטוריקה באוניברסיטת מיסיסיפי, סבור שזו שאלת מיליון הדולר. הוא השווה את האווירה בעצרות טראמפ להופעה של להקת הרוק גרייטפול דד או מפגש אוהדים במגרש החניה רגע לפני משחק פוטבול בליגת המכללות.
אם יימצא אדם שיוכל לעורר התלהבות דומה, מעריך ג'סטיס, הוא עשוי להגיע דווקא מעולם המשפיענים ברשתות החברתיות או הפודקאסטים. האם האדם הזה יהיה סגן הנשיא ג'יי־די ואנס? בארט, שהגיע לעצרת עם משפחתו, אינו משוכנע שוואנס יכול לשחזר את הצלחתו של טראמפ: "הוא יצליח להביא רק חצי מהאנשים שנמצאים כאן".
עוד כתבות בנושא
