המחלוקת על זכות קיומה של ישראל מאיימת לטרפד את הקמת הממשלה בברלין. ממש כך: מפלגת השמאל הרדיקלי די לינקה, שזכתה ביותר מרבע מהקולות בבחירות שנערכו בספטמבר בבירת גרמניה, עלולה לאבד את ההזדמנות להנהיג את העיר בשל עמדותיה של אחת מנציגותיה, ונסה אמדה. העימות סביב דבריה הפך למשבר פוליטי שמעמיד במבחן את זהותה של המפלגה ואת דרכה.
כדי להרכיב ממשלה, זקוקה די לינקה לתמיכת הסוציאל־דמוקרטים והירוקים. שתי המפלגות הציבו תנאים מוקדמים לשותפות: התנערות מארגוני פשיעה, התחייבות מפורשת למאבק באנטישמיות, הכרה בטבח 7 באוקטובר, גינוי חמאס והכרה בזכותה של ישראל להתקיים. אלא שעקרונות אלה, שאמורים להיות מובנים מאליהם בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, הפכו לסלע מחלוקת בקרב השמאל בברלין.
תומכים וחברים במפלגת השמאל מגיבים לתחזיות תוצאות הבחירות לפרלמנט של ברלין, באירוע הבחירות של המפלגה בעיר | צילום: AP
במרכז הסערה, שכבר חצתה את גבולות המדינה האירופית, ניצבת אמדה, פעילה קווירית ופמיניסטית שנבחרה בבחירה ישירה במחוז נויקלן עם כמעט מחצית מהקולות. זהו הישג מרשים למי שעד לפני שבועות ספורים כמעט שלא הייתה מוכרת מחוץ לחוגי הפעילים. כעת היא ניצבת באור הזרקורים, ועמדותיה עשויות להכריע מי ינהיג את בירת גרמניה.
הכי מעניין
אמדה משתייכת לאגף הרדיקלי ביותר בתנועה הפרו־פלסטינית ומקורבת לקבוצת "סולידריות עם פלסטין", שכזכור כמה מפעיליה טענו כי המאבק הפלסטיני יסתיים רק כשתל אביב תהיה בידיים פלסטיניות. במהלך חגיגות הבחירות הצטלמה עם איברהים איברהים, המתואר כתומך בחזית העממית לשחרור פלסטין - ארגון המוגדר ארגון טרור בידי האיחוד האירופי.
הפגנה פרו פלסטינית בגרמניה | צילום: שאטרסטוק
דמותה הפוליטית מצטיירת כפרובוקציה פרוגרסיבית לפי הספר, אך את הסערה הציתה בעיקר התבטאותה בשאלת זכות קיומה של ישראל. "למדינות אין זכות קיום. לבני אדם יש זכות קיום", אמרה אמדה. לצד זאת הגנה על רעיון המדינה הדמוקרטית האחת כפתרון פוליטי לגיטימי, שבו ייהנו כל התושבים מזכויות שוות, ללא הבדל מוצא אתני או דת.
העמדה הזאת מוצגת כעיקרון אוניברסלי, אך בהקשר הישראלי־פלסטיני יש לה משמעות ברורה: המודל שאמדה תומכת בו עשוי לשים קץ לקיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הסוציאל־דמוקרטים והירוקים דרשו שלא לצרפה לסיעה בפרלמנט של ברלין, אך די לינקה בחרה לקבלה לשורותיה. במקביל חתמה המפלגה על מסמך המכיר במפורש בזכותה של ישראל להתקיים.
שלט סולידריות מחוץ לבית כנסת בגרמניה | צילום: AP
הפשרה החזיקה מעמד זמן קצר בלבד. אמדה פרסמה סרטון שבו חזרה על עמדותיה והתנערה מההתחייבויות שקיבלה על עצמה מפלגתה. את הפיכת עניינה לנושא במשא ומתן הפוליטי תיארה כ"שערורייה דמוקרטית". התגובה לא איחרה לבוא: הסוציאל־דמוקרטים והירוקים ביטלו את השיחות והאשימו את די לינקה בהעברת מסרים סותרים לשותפות האפשריות לממשלה ולבוחריה.
הנהגת המפלגה הסתייגה מאמדה והודיעה כי תקיים דיון פנימי בעניינה. אלא שהדילמה חורגת מעתידה הפוליטי של נציגה אחת: נויקלן, רובע שבו אוכלוסיית מהגרים גדולה, הוא אחד ממעוזי השמאל הרדיקלי בברלין. מאז טבח שמחת תורה גבר בו כוחה של התנועה הפרו־פלסטינית, ואובדן תמיכת הבוחרים המזוהים עמה עלול להחליש בסיס כוח חשוב של די לינקה.
משטרת גרמניה מול הפגנה פרו פלסטינית | צילום: שאטרסטוק
המפלגה ניצבת בפני בחירה: לקבל את תנאי השותפות ולהסתכן בעימות עם האגף הרדיקלי בשורותיה, או להגן על אמדה ולהסתכן באובדן ההזדמנות להרכיב ממשלה. המחלוקת נוגעת גם בעצב חשוף בפוליטיקה הגרמנית: המחויבות לביטחון היהודים והאחריות ההיסטורית כלפי ישראל הן מעקרונות היסוד של התרבות הפוליטית והממסדית במדינה.
כעת מערערים על העקרונות הללו גם חוגים הרואים עצמם שותפים למאבק בפשיזם ובגזענות. זהו הפרדוקס שבפניו ניצבת ברלין: מפלגת שמאל שרשמה הישג בבחירות עלולה להישאר מחוץ לשלטון משום שאחת מנציגותיה מסרבת להכיר בזכות קיומה של המדינה היהודית. האפשרות שדווקא עמדה זו תחזק את כוחה בקרב חלק מהבוחרים ממחישה עד כמה השתנה השיח הפוליטי בגרמניה.
עוד כתבות בנושא
