בין מרחבי הקרח של האזור הארקטי מסתמנת דרך משי חדשה. מה שנחשב במשך דורות למחסום קפוא וקשה לחצייה, הופך בימים אלה לנתיב ימי המקצר את הדרך בין אסיה לאירופה. אם בעבר הובילו שיירות סוחרים תבלינים וסחורות בדרכים המאובקות של מרכז אסיה, כיום מפלסות אוניות מכולות את דרכן בין גושי הקרח בצפון העולם.
אוניית המכולות הדרום־קוריאנית "פאן סטאר אקרו" השלימה אתמול (א') מסע ראשון מסוגו עבור המדינה: הפלגה לאירופה ובחזרה דרך האזור הארקטי. האונייה יצאה לדרך ב־22 באוגוסט, חצתה את המים הארקטיים והגיעה לנמל פליקסטו שבבריטניה בתוך 21 ימים בלבד. לאחר שעגנה גם ברוטרדם ובגדנסק, שבה לקוריאה הדרומית. המסע כולו נמשך 50 ימים.
דוב קוטב שוכב על גוש קרח ימי בים בופור | צילום: אנתוני פגאנו/USGS דרך AP
הבשורה הגדולה של "דרך המשי של הקרח" היא החיסכון בזמן ובמרחק. הפלגה של אוניות מכולות מבוסאן לרוטרדם דרך תעלת סואץ עשויה להימשך עד 40 ימים לכיוון אחד. הנתיב הארקטי מקצר את הדרך מכ־20 אלף קילומטרים לכ־13 אלף: חיסכון של כשליש ממרחק ההפלגה. חוקרים מאוניברסיטת נורד בבודו שבנורווגיה עקבו אחר המסע ופרסמו נתונים הממחישים את יתרונותיו של הנתיב הצפוני.
הכי מעניין
לפי הנתונים, "פאן סטאר אקרו" גמאה את המקטע שבין קצהו המזרחי של הנתיב לכף ז'לאניה - כ־2,320 מיילים ימיים, שהם כמעט 4,300 קילומטרים - בשישה ימים ועשר שעות. בדרך חזרה התקצר זמן ההפלגה לחמישה ימים בלבד. לאורך המסלול שמרה האונייה על מהירות של כ־15 קשר, ללא האטה בשל התנאים הארקטיים וללא ליווי של שוברת קרח.
אוניית המכולות הדרום־קוריאנית "פאן סטאר אקרו" | צילום: YONHAP / AFP
המסע הוא צעד לקראת מימוש חזונה של ממשלת קוריאה הדרומית בראשות לי ג'אה־מיונג, שהציבה את פיתוח הנתיב הארקטי בראש סדר העדיפויות. הממשלה שואפת להפעיל עד 2030 קו ספנות סדיר לאירופה ולהפוך את בוסאן למרכז אסטרטגי לסחר הימי דרך האזור הארקטי. אלא שהדרך להגשמת החזון רצופה אתגרים, מתנאי הטבע הקשים ועד למכשולים מדיניים.
נתיב הים הצפוני עובר במרחב הארקטי הרוסי, וההפלגה בו מחייבת אישור מהרשויות ברוסיה. הנתיב מחולק ל־28 מקטעים בניהול רוסאטום, תאגיד האנרגיה האטומית הממשלתי של רוסיה, האחראי למתן היתרים ולשירותי שבירת הקרח. תלות זו מעניקה למוסקבה השפעה ניכרת על התעבורה הימית בנתיב, שגם סין כבר מנצלת את הפוטנציאל המסחרי שלו.
עוד כתבות בנושא
שיתוף הפעולה עם רוסיה עלול להציב את קוריאה הדרומית במחלוקת עם בעלות בריתה במערב, הפועלות לבודד את מוסקבה בעקבות המלחמה באוקראינה. לכן, לצד בחינת הנתיב הרוסי, מקדמת סיאול שיתוף פעולה בינלאומי לפיתוח נתיב חלופי: המעבר הצפון־מערבי, העובר במים הקנדיים. אלא שגם אם יימצא פתרון למכשולים המדיניים, ההפלגה במרחבי הקרח מציבה אתגרים משלה.
תנאי הניווט באזור קשים, קליטת ה־GPS עלולה להיות מוגבלת והאוניות עלולות להילכד בקרח או לסבול מתקלות. בעשור האחרון תועדו במרחב הארקטי יותר מ־500 תאונות ימיות, שכמעט מחציתן נגרמו מתקלות. המסע של "פאן סטאר אקרו" ממחיש את ההבטחה הטמונה בקיצור הדרך הצפוני בין אסיה לאירופה. כעת נותר לראות אם הנתיב יוכל להפוך מהישג של הפלגה אחת לציר סחר סדיר.
עוד כתבות בנושא
