במשך חודשים דרשו בעלי מניות של הניו־יורק טיימס מהעיתון לחשוף מסמכים פנימיים הנוגעים לפיקוח על הסיקור החדשותי במערכת ולדרך תיקון הטעויות בו. לטענתם, פרסומים רבים על ישראל והמלחמה בעזה מעוררים חשש שהעיתון אינו מקפיד על אמות המידה העיתונאיות שהתחייב להם. לאחר שהחברה סירבה להעביר את המסמכים, הגישו השבוע בעלי המניות עתירה תקדימית לבית המשפט בניו־יורק, בדרישה שתחויב לעשות זאת.
העתירה, מטעם קרנות הפנסיה של פלורידה והתובע הראשי של פלורידה, נשענת בין השאר על עדותה של עובדת לשעבר בעיתון, שלטענת התביעה התריעה לפחות 15 פעמים על אנטישמיות ועל הטיה נגד ישראל במערכת. העיתון דוחה את טענות התביעה, ומאשים אותה בניסיון להפעיל לחץ על גוף תקשורת עצמאי באמצעות טענות שווא על הטיה.
אחת מעורכות הדין בצוות העותרים היא המשפטנית הישראלית פרופ' ענת בק־אלון, מומחית לדיני תאגידים וחברה במרכז הלאומי לייצוג יהודי בראשות הרב ד"ר מארק גולדפדר. בריאיון למקור ראשון היא מסבירה כי הם לא תובעים דיבה או מנסים לפגוע בחופש הביטוי אלא דורשים לברר אם הפיקוח, האמינות ואמות המידה של העיתון נפגעו. "התביעה שלנו מטלטלת את מערכות התקשורת ודורשת דבר פשוט: שקיפות, אחריות ופיקוח אמיתי על האופן שבו גוף תקשורת מגן על הנכס היקר ביותר שלו - אמון הציבור", היא אומרת.
הכי מעניין
לדבריה, הרעיון נולד מתוך התמחותה בתביעות בעלי מניות. תביעות דיבה נגד עיתונים בארצות הברית ניצבות מול הגנות חוקתיות נרחבות על חופש הביטוי, אך לבעלי מניות קיימות זכויות נפרדות לבחון את אופן התנהלות החברות שהשקיעו בהן. הבסיס לעתירה מופיע בדיווחי הטיימס עצמו לרשות האמריקנית לניירות ערך: "הם כתבו שם מפורשות, שחור על גבי לבן, שאחד מהנכסים היקרים ביותר שלהם הוא המוניטין של עיתונות אמינה ועצמאית. אנחנו לא מדברים פה על חופש הביטוי, אלא על משפט תאגידי. גוף תקשורת לא יכול להתחבא מאחורי התיקון הראשון לחוקה ולהגיד: 'דיני תאגידים לא חלים עלינו'. הם חלים על כל חברה".
מכאן נובעת הדרישה למסמכים: "תפתחו את הספרים שלכם, תראו לנו את המנגנונים שלכם, איך אתם מפקחים, האם העיתונאים של החברה שלכם והעורכים באמת מקיימים את אמות המידה והבקרות האלה". היא מבהירה כי בשלב זה לא נקבע שהחברה הפרה את חובותיה: "אנחנו בעצם חוקרים עדיין".
ענת אלון-בק | צילום: באדיבות המצולמת
אחד המקרים שבק־אלון מביאה כדוגמה לסיקור מוטה הוא סיקור הפיצוץ בבית החולים אל־אהלי בעזה באוקטובר 2023. הטיימס הסתמך בתחילה על טענות שייחסו את הפיצוץ לישראל, ובהמשך פרסם הערת עורכים שהכירה בכך שהסתמך יותר מדי על טענות חמאס. "במשך שבועות פמפמו שזו אשמת ישראל", היא אומרת. "בעקבות הפרסום היה זעם בארצות הברית ובעולם נגד ישראל, ונגד יהודים בארה"ב. נגרם נזק פיזי, פרצו לשגרירויות ישראל, והטיימס סירב במשך זמן רב לשנות את הסיקור, אף שאנשים פנו אליו שוב ושוב. בחיים לא אשכח את זה".
במחקר המצוטט בעתירה נטען כי העיתון הכיר ב־72 טעויות בסיקור המלחמה בתוך שמונה חודשים בלבד. "יש שורה של כתבות שאנחנו יודעים שהם הפרו בהן את הכללים, ובחלק מהמקרים אפילו לא עשו תיקון ולא התנצלו", אומרת בק־אלון. "לא הגיע הזמן שנורות אדומות יהבהבו בדירקטוריון, ויבדקו רגע מה קורה? על אילו מקורות אנחנו מסתמכים כשאנחנו כותבים את הכתבות האלה?"
עוד כתבות בנושא
בעתירה נכללת גם עדותה של עובדת לשעבר בדסק הווידאו, שטענה כי תלונותיה על התנהלות המערכת לא טופלו כנדרש. לפי התביעה, נציגת משאבי אנוש אמרה לה: "אם הערכים שלנו כאן אינם מוצאים חן בעינייך, אולי כדאי שתמצאי מקום שהערכים שלו תואמים את שלך".
בק־אלון מזכירה גם את טורו של ניקולס קריסטוף, שטען כי ישראל השתמשה בכלבים כדי לפגוע מינית בעצורים פלסטינים. "אפילו ארגוני בעלי החיים נעלבו מזה שמאשימים כלבים באונס", היא אומרת. "אנשים שעובדים בעיתון אמרו לנו שהטור עורר מחלוקת, הרבה מהעובדים של העיתון הסתייגו ממנו – ובכל זאת הם פרסמו אותו".
מבחינתה, השאלה החשובה אינה רק אילו טעויות פורסמו, אלא מה נעשה כדי למנוע את הישנותן: "מדובר פה במנגנונים שלא פועלים. מנגנונים שאמורים לאתר ולתקן כשלים של עיתונאים. זה מה שחשוב בתביעה הזאת: אנחנו מדגימים כשלים בעריכה, כשלים באימות של המקורות וכשלים בפיקוח".
לדעתה של בק־אלון, העתירה היא מהלך היסטורי. "מאז שנות השישים אף אחד לא הצליח לתבוע את הניו־יורק טיימס", היא אומרת. "הם חשבו שיש להם חסינות בגלל התיקון הראשון לחוקה, וזה הקלף שהם שולפים כל הזמן. עכשיו ההגנה המשפטית שהם חשבו שיש להם מתחילה להתפורר".
בק־אלון מקווה שההליך ישפיע גם על גופי תקשורת אחרים: "זה מסר לכל גופי התקשורת בארצות הברית ובעולם, שהם לא חסינים, והם צריכים לוודא שהמערכות שלהם פועלות". מבחינתה, השאלה שתעמוד כעת בפני בית המשפט פשוטה: האם חברה ציבורית שמציגה את אמינותה כנכס מרכזי רשאית למנוע מבעלי מניותיה לבדוק כיצד היא מגינה עליו.
עוד כתבות בנושא
