החל מיום שישי, ג'ורג'ה מלוני כבר לא תהיה רק האישה הראשונה שעומדת בראש ממשלת איטליה, אלא גם ראש הממשלה שממשלתה היא המכהנת זמן רב יותר מכל ממשלה אחרת בתולדות הרפובליקה האיטלקית. עם השלמת 1,413 ימים בתפקיד, מלוני תעקוף את סילביו ברלוסקוני ואת ממשלתו השנייה, שכיהנה מ־11 ביוני 2001 ועד 23 באפריל 2005.
כן, במונחים פוליטיים עולמיים זה אולי הישג מעט מביך (לפי חישוב מהיר, ממשלות איטליה לדורותיהן כמעט שלא הצליחו להשלים קדנציה מלאה), אבל בהקשר המקומי מדובר בהישג יוצא דופן. ובכל זאת, הדרך לשם הייתה רחוקה מלהיות שקטה: כמעט ארבע שנים של רכבת הרים פוליטית, שכללה עימותים עם האופוזיציה ועם מערכת המשפט, חיכוכים עם דונלד טראמפ, טלטלות בתוך הקואליציה ומשברים בינלאומיים.
מטס באיטליה | צילום: EPA/FABIO FRUSTACI
מלוני הציגה את עצמה בתחילת דרכה כ"אנדרדוג", וכיום היא מתגאה בכך ש"הפכה את כל התחזיות". בין הישגי ממשלתה היא מונה את היציבות הפוליטית ואת השיפור במצב הכלכלי: מרווח התשואה של איטליה ירד מ־220 לכ־80 נקודות, והיחס בין הגירעון לתוצר הצטמצם מ־8% לקצת יותר מ־3%. כעת נמצאת איטליה במרחק נגיעה מסגירת הליך ההפרה שפתח נגדה האיחוד האירופי.
הכי מעניין
צו החירום הראשון של ממשלת מלוני פורסם תשעה ימים בלבד לאחר השבעתה, ב־22 באוקטובר 2022, ועסק בין היתר במסיבות רייב ובמאסרי עולם ללא אפשרות להקלה. הוא סימן את הכיוון לשורה של צעדים נוספים בתחום הביטחון והסדר הציבורי, שעוררו ביקורת חריפה מצד מפלגות המרכז־שמאל, וכך גם ביטול העבירה של ניצול לרעה של סמכות ציבורית.
ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני (מימין) וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ משתתפים בפסגה בין-ממשלתית בין איטליה לגרמניה בוילה דוריה פמפילג' ברומא, איטליה, 23 בינואר 2026 | צילום: EPA/GIUSEPPE LAMI
ג'ורג'ה מלוני ודונלד טראמפ | צילום: Evan Vucci / POOL / AFP
ג'ורג'יה מלוני עם וולדימיר זלנסקי בוועידת ה-G7. | צילום: AFP
ג'ורג'יה מלוני ורישי סונאק בפתח ועידת ה-G7 באיטליה. | צילום: EPA
בין המהלכים שקידמה הממשלה היו גם צעדים שנועדו לשקם שכונות ואזורי פריפריה מוחלשים. במקביל, מלוני צמצמה במהירות את תוכנית ה"סופרבונוס" וביטלה את קצבת האזרחות. בתחום הכלכלי המשיכה הממשלה את ההפחתה ההדרגתית בנטל המס על העבודה. לדברי מלוני, איטליה נהנית כיום מ"שיעור התעסוקה הגבוה ביותר מאז שגריבלדי איחד את המדינה".
בתחום ההגירה, לעומת זאת, הדרך הייתה מורכבת יותר. הרבה יותר. מסיבת העיתונאים שערכה בעקבות טביעת סירת מהגרים, שבה נספו 94 בני אדם, נחשבה לאחד הרגעים הפחות מוצלחים של כהונתה. בנובמבר 2023 הימרה מלוני על ההסכם עם אלבניה להעברת מהגרים. האופוזיציה תקפה את המהלך, אך התוכנית זכתה לתמיכה באירופה.
צבא איטליה | צילום: EPA
בזירה הדיפלומטית, למרות העימותים הראשונים עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, והמחלוקות האחרונות עם ספרד וגרמניה סביב החזרת מבקשי מקלט לפי תקנות דבלין, מלוני טוענת כי הצליחה לחולל "שינוי פרדיגמה" בהגנה על גבולותיו החיצוניים של האיחוד האירופי. כחלק מהקו הזה היא הביאה את נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, לביקור בגבול, ומצביעה גם על "ירידה במספר המגיעים דרך הים".
אלא שכדי להפעיל את מרכזי המהגרים באלבניה נדרשו כמה תיקוני חקיקה, בין היתר בעקבות פסיקות בית המשפט העליון. למעשה, המתיחות בין ממשלת איטליה למערכת המשפט באה לידי ביטוי גם במאבק סביב משאל העם על הרפורמה המשפטית, שבו הפסידה הממשלה במרץ 2026. הכישלון באחת משלוש הרפורמות הגדולות שהבטיח מחנה הימין־מרכז הוביל לשבוע הדרמטי ביותר בכהונתה של מלוני.
ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני. | צילום: EPA/ETTORE FERRARI
במקביל, רפורמת חיזוק מעמד ראש הממשלה נתקעה, בעוד הרפורמה להרחבת האוטונומיה האזורית ממשיכה להתקדם. באותה תקופה, על רקע ספקות והתלבטויות בתוך הממשלה, אף הסתמן לרגע משבר קואליציוני, ועלתה האפשרות ששר הכלכלה ג'נקרלו ג'ורג'טי ימונה לראש ממשלת מעבר. לבסוף החליטה מלוני להמשיך בתפקידה.
כך נפתח "השלב השני" של ממשלת מלוני, דווקא בשעה שיחסיה עם דונלד טראמפ החלו להישחק. זה היה אחד המבחנים המורכבים ביותר של מדיניות החוץ שלה, שהתבססה מראשיתה על תמיכה עקבית באוקראינה. הקו הזה עורר לא פעם מתיחות בין השותפות, אך לא הוביל לקרעים עמוקים כמו אלה שנרשמו בסוגיות אחרות, ובהן מנגנון היציבות האירופי ושיטת ההצבעה למועמדים בחוק הבחירות.
חברי האופוזיציה, הפרלמנט האיטקלי | צילום: Andreas SOLARO / AFP
בשלוש שנותיה הראשונות בתפקיד הרבתה מלוני בביקורים ובשליחויות מדיניות ברחבי העולם. איטליה פרשה מיוזמת "החגורה והדרך" הסינית, מלוני חיזקה את הקשרים עם מדינות הדרום הגלובלי והעמיקה את היחסים עם מדינות המפרץ ועם הודו. נקודת השיא הייתה פסגת ה־G7 בפוליה, שבה השתתף לראשונה אפיפיור דאז, פרנציסקוס, שהוזמן לדון בבינה מלאכותית.
למלוני היו גם יחסים טובים עם ג'ו ביידן, ובתחילת כהונתו של טראמפ - תואר הקשר ביניהם כ"מיוחד". היא הייתה המנהיגה האירופית היחידה שהשתתפה בטקס השבעתו, ובעימות סביב המכסים ביקשה למצב את עצמה כ"גשר" בין אירופה לארצות הברית. אלא שהיחסים עם טראמפ החלו להיסדק לאחר שמלוני סירבה לתמוך בתקיפה באיראן.
נתניהו ומלוני בעת ביקורו באיטליה. | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
נתניהו ומלוני בעת הגעתו לאיטליה. | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת איטליה גורגה מלוני, בקריה בתל אביב. | צילום: אבי אוחיון לע"מ
במקביל, ככל שהמשבר בעזה החריף, העמיק גם העימות עם ממשלת ישראל, בעוד שבאיטליה גברו ההפגנות הפרו־פלסטיניות. דווקא אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל באיחוד האירופי, אותה ג'ורג'ה מלוני, שמיד לאחר טבחשמחת תורה עלתה על מטוס והגיעה לישראל כדי להביע תמיכה במאבקה בטרור, שינתה בשלב מסוים את גישתה כלפי המדינה היהודית. ואולי זה לא במקרה.
בעולם הגלובלי של היום, כל משבר ביטחוני או כלכלי חוצה במהירות גבולות ומשפיע הרחק מזירת ההתרחשות, וכמובן שגם המציאות המורכבת במזרח התיכון מורגשת היטב בארץ המגף. עוד לפני המשבר במצרי הורמוז, נאלצה מלוני להתמודד עם שורה של אתגרים שנבעו מהטלטלות ברחבי העולם. "כל מה שחסר עכשיו זו מכת ארבה", נהגה להתבדח לנוכח רצף המשברים. ומי יודע - אולי גם זה עוד יגיע.
עוד כתבות בנושא
