הסקרים החרונים מצביעים על התחזקות המפלגה הדמוקרטית ועל אפשרות שהרפובליקנים יספגו מפלה בבחירות אמצע הכהונה שייערכו ב־3 בנובמבר. אלא שמתחת לנתונים המעודדים מסתתרת בעיה: משהו במחנה הדמוקרטי עדיין לא עובד, ובמיוחד באחת המדינות שהיו בעבר מעוז מובהק של "החומה הכחולה" - גוש מדינות מעמד הפועלים במערב התיכון. מישיגן.
ב־4 באוגוסט ניצח עבדול אל־סייד בפריימריז הדמוקרטיים. הרופא המוסלמי בן ה־41, ממוצא מצרי, גרסה מוקצנת אף יותר של זוהרן ממדאני: איש האגף הפרוגרסיבי, המזוהה עם עמדות אנטי־ישראליות חריפות. הניצחון הפך אותו לאחת הדמויות הבולטות במחנה הדמוקרטי, ולשם שעשוי ללוות את המפלגה עוד שנים קדימה. אלא שהדרך שלו לניצחון רחוקה מלהיות סלולה. להפך.
אל־סייד, שנהנה מתמיכה נלהבת של דמויות כמו ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו־קורטז, בנה את ניצחונו בעיקר על מצביעים צעירים ואמידים. אלא שבנובמבר הקואליציה הזאת עלולה להתגלות כצרה מדי מול יריבו הרפובליקני, מייק רוג'רס. כדי לנצח, הוא יצטרך לפרוץ מעבר לבסיס הטבעי שלו ולכבוש קהלים נוספים באזור דטרויט ובפרברים המקיפים אותה. ושם בדיוק מתחילות הבעיות.
הכי מעניין
עבדול אל-סייד | צילום: AP
די להביט בתוצאות הפריימריז ב־4 באוגוסט כדי להבין את גודל האתגר. שלושה מחוזות מספרים כמעט את כל הסיפור: ויין, אוקלנד ומקומב. אלה מאגרי קולות חיוניים, שבלעדיהם קשה מאוד לנצח במישיגן. חשיבותם חורגת גם מעבר למרוץ הנוכחי: הילרי קלינטון וקמלה האריס למדו זאת היטב, לאחר שאיבדו שם תמיכה משמעותית מול דונלד טראמפ בבחירות 2016 ו־2024.
שלושת המחוזות האלה הם במידה רבה מיקרוקוסמוס של מישיגן, ובמידה מסוימת גם של ארצות הברית כולה. חיים בהם אפרו־אמריקנים רבים, בני הקהילה הערבית־מוסלמית, מצביעים אמידים מהפרברים וגם ציבור גדול ממעמד הפועלים. מי שמצליח בהם מחזיק למעשה במפתח לניצחון במדינה. אלא שבפריימריז אל־סייד הפסיד בכל שלושתם ליריבתו היילי סטיבנס, בפערים של 6 עד 7 נקודות.
האתגר הראשון של אל־סייד הוא הבוחרים המבוגרים והמתונים יותר. במחוז אוקלנד, למשל, הוא הסתפק ב־45% מהקולות. האזור, שהיה בעבר מעוז רפובליקני וכיום נוטה יותר לדמוקרטים, מאופיין בפרברים מתונים יחסית ובאוכלוסייה מבוגרת, אמידה ומשכילה מהממוצע. זהו בדיוק סוג הקהל שנוטה להעדיף מועמדים ממסדיים ופרגמטיים יותר.
דונלד טראמפ | צילום: SAUL LOEB / AFP
לאחר ההצבעה טען אל־סייד כי תוצאותיו נבעו בין היתר ממסע פרסום שלילי נרחב שמומן בידי איפא"ק, הארגון הפרו־ישראלי רב ההשפעה בפוליטיקה האמריקנית. הטענה כמובן שקרית ולא מבוססת, אבל גם אם היא הייתה נכונה, הבעיה האלקטורלית נותרת בעינה: כדי לנצח בנובמבר הוא חייב להרחיב את בסיס התמיכה שלו ולפנות גם למרכז.
ייתכן שכבר עכשיו הוא מנסה לעשות זאת. כפי שציינה CNN, אל־סייד ערך מחדש כמה מסרטוני הקמפיין שלו והסיר מהם אזכורים לברני סנדרס, בצעד שעשוי להעיד על ניסיון לטשטש את הזיהוי עם האגף הסוציאליסטי. אתגר משמעותי נוסף הוא מעמד הפועלים, ציבור שבמשך עשרות שנים היה מזוהה באופן טבעי עם הדמוקרטים, אך בעשור האחרון הקשר בינו לבין המפלגה הולך ונשחק.
כבר ב־2016, כשטראמפ ניצח במישיגן בהפתעה, היה ברור שמשהו בדפוסי ההצבעה במדינה מתחיל להשתנות. כבר בקמפיין הראשון הצליח הטייקון להכות בנקודת תורפה של השמאל האמריקני: היחסים עם מעמד הפועלים. בעצרותיו הוא דיבר שוב ושוב על אובדן מקומות עבודה ועל העברת מפעלים אל מחוץ לארצות הברית, והפנה אצבע מאשימה כלפי ממשלות ביל קלינטון וברק אובמה.
הפגנה פרו פלסטינית בניו יורק | צילום: ANGELA WEISS / AFP
גם אם טראמפ לא כבש לחלוטין את הקול העובד, הוא הצליח לשחוק במידה ניכרת את האמון של הפועלים במפלגה הדמוקרטית. בחירות 2024 חיזקו את המגמה: במחוז מקומב לבדו הוא גבר על קמלה האריס בפער של 68 אלף קולות. גם בפריימריז האחרונים ניכר שחלק ניכר מהעובדים אינו משתכנע מאל־סייד, ורבים מהם העדיפו את סטיבנס.
אבל הקרב על דטרויט וסביבתה אינו רק קרב על מעמד הפועלים. חזית חשובה לא פחות היא הקול האפרו־אמריקני. במחוז ויין, שבו מתגוררים מצביעים שחורים רבים המזוהים מסורתית עם הדמוקרטים, גברה סטיבנס על אל־סייד בפער של 6 נקודות. לפי הערכה של The Hill, באזורים ברחבי מישיגן שבהם השחורים מהווים יותר מ־15% מהאוכלוסייה, היא ניצחה בפער של יותר משמונה נקודות אחוז.
כתבת שטח של Fox News ברחובות דטרויט המחישה עד כמה הבעיה עמוקה. רבים מהמצביעים האפרו־אמריקנים שרואיינו מתחו ביקורת על המפלגה הדמוקרטית וטענו כי היא מתייחסת לתמיכתם כמובנת מאליה, אך אינה עוסקת מספיק בבעיות שמטרידות את הקהילות שלהם. כבר בבחירות 2024 ניכרה זליגה של קולות שחורים לעבר טראמפ.
מועמד דמוקרטי אפרו־אמריקני תומך בעבדול אל סעיד | צילום: Getty Images via AFP
לפי ה־CNN, טראמפ זכה ב־2024 ב־32% מקולות הבוחרים השחורים במישיגן, לעומת כ־20% ב־2020. לכך מצטרפת מגמה רחבה יותר: לפי סקר של מרכז המחקר Pew, שיעור הבוחרים האפרו־אמריקנים המזדהים עם המפלגה הדמוקרטית ירד בעשר נקודות בין 2020 ל־2025. אלא שמעבר למגמה הכללית, חלק מהבוחרים מצביעים גם על בעיה ממוקדת יותר מבחינתו של אל־סייד: המצע שלו.
לטענתם, אל־סייד אינו עוסק מספיק בצרכים היומיומיים של הקהילה האפרו־אמריקנית. בתגובות לכתבת Fox News אף נטען כי הוא והפעילים הליברלים הצעירים שסביבו משקיעים תשומת לב רבה מדי בסוגיות חוץ, ובהן ישראל ועזה, ופחות מדי בבעיות המקומיות שמטרידות את הבוחרים. אלא שהקושי של אל־סייד אינו מסתכם במצע. הוא נוגע גם למערכת היחסים המורכבת בין הקהילות באזור.
בין האוכלוסייה האפרו־אמריקנית לבין הקהילה הערבית־מוסלמית באזור דטרויט קיימת היסטוריה ארוכה של מתחים וחוסר אמון. לדברי אורלנדו ביילי, מנהל Outlier Media, "עסקים רבים שבהם מבקרים תושבים אפרו־אמריקנים נמצאים בבעלות ערבים־אמריקנים, והמתחים עלולים להגיע לשיא כאשר אנשים מרגישים שעוקבים אחריהם, מרמים אותם או מתייחסים אליהם בצורה פוגענית".
מפגינים אנטי-ישראלים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. | צילום: TIMOTHY A. CLARY / AFP
ביילי עוד הוסיף כי במקרים מסוימים "המתחים גלשו לאלימות, כולל תקריות בתחנות דלק". אפילו במרחב העירוני עצמו אפשר לזהות את קו השבר. לאורך שדרות טיירמן עובר מעין גבול בין אזורים המזוהים עם הקהילה הערבית בדירבורן לבין שכונות שחורות בדטרויט. בקרב חלק מהאפרו־אמריקנים קיימת תחושת אפליה מצד בני הקהילה הערבית, והם מאשימים אותם לעיתים גם בשימוש בשפה גזענית.
אחת הדוגמאות לכך היא המילה הערבית "עביד", שפירושה "עבדים" או "משרתים", ומשמשת לעיתים ככינוי גנאי כלפי שחורים. מבחינתו של אל־סייד, המשמעות הפוליטית ברורה: הדרך אל הקול האפרו־אמריקני רחוקה מלהיות פשוטה. הוא אינו צריך רק לשכנע בוחרים ספקנים, אלא גם להתגבר על מטען של עשרות שנים ביחסים בין שתי קהילות שהמתח ביניהן לא פעם גלש לעימותים.
ודטרויט עצמה היא מאגר קולות שאי אפשר לוותר עליו: רוב גדול מתושביה שחורים, והיא נחשבת לאחת הערים האפרו־אמריקניות ביותר בארצות הברית. מי שרוצה לנצח במישיגן בנובמבר יצטרך להצליח גם שם. כדי שזה יקרה, המפלגה הדמוקרטית החדשה והפרוגרסיבית מאי פעם, תצטרך למצוא דרך לגשר על הפערים בין הקהילה המוסלמית לבין הקהילה האפרו־אמריקנית. בהצלחה.
עוד כתבות בנושא
