משרד המלחמה האמריקני הורה ל-30 מוסדות אקדמיים בארה"ב לערוך בדיקה מקיפה של קשריהם עם 130 "ישויות זרות המעוררות דאגה", רובן בסין ואחרות ברוסיה ובאיראן, ולהגיש את ממצאיה עד 31 באוגוסט. ברשימה נכללים אוניברסיטאות ומוסדות מחקר, ובהם גם גופים אזרחיים.
הדרישה מגיעה על רקע החשש בוושינגטון מפני שימוש סיני במחקרים ובפיתוחים אמריקניים, בין היתר בתחומי הבינה המלאכותית, לצורך שיפור יכולותיה הצבאיות של בייג'ינג. לצד העובדה שסין הפכה זה מכבר למעצמה עצמאית בתחום המחקר והפיתוח, היא ידועה גם ביכולתה להטמיע במהירות טכנולוגיות שפותחו מחוץ למדינה.
ארה"ב מזהירה זה שנים מפני ניסיונות סיניים להשיג טכנולוגיה וידע אמריקניים, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה אקדמיים, ולהטמיע אותם במערכותיה. על רקע החשש הזה הרחיב הפנטגון את הבדיקות בנוגע לאפשרות שמחקר וטכנולוגיה אמריקניים ישמשו את סין.
הכי מעניין
יו"ר הוועדה המיוחדת לתחרות מול המפלגה הקומוניסטית של סין בבית הנבחרים, חבר הקונגרס ג'ון מולנאר, אמר לאחרונה כי "חוק הביטחון הלאומי של המשטר הסיני משנת 2017 מבהיר שאין למעשה דבר כזה חברה פרטית באמת בסין. גילויים מדעיים, טכנולוגיות מסחריות ושותפויות אקדמיות צריכים לשרת את סדרי העדיפויות של המפלגה הקומוניסטית הסינית".
חבר הקונגרס ג'ון מולנאר | צילום: AP
שמות המוסדות שנבדקים לא פורסמו באופן רשמי, אולם גורם בממשל האמריקני מסר לרשת פוקס כי בין האוניברסיטאות שנדרשו לערוך את הבדיקה נמצאות הרווארד, ברקלי, ג'ורג'טאון, MIT וקורנל.
מדובר במוסדות שכמה מהם עמדו בשנים האחרונות, כל אחד במידה שונה, במוקד ביקורת ציבורית, משפטית או פדרלית בנוגע להתמודדותם עם אנטישמיות ועם גילויים אנטי-ישראליים בקמפוסים. הבדיקה הנוכחית מצטרפת למהלך רחב יותר שמנהלת וושינגטון לבחינת היקף הקשרים והמימון הזר באוניברסיטאות בארה"ב, ובכלל זה קשרים עם מדינות כמו קטאר וסעודיה.
כך למשל, אוניברסיטת ג'ורג'טאון מפעילה קמפוס בקטאר. מוקדם יותר השנה נטען נגדה כי לא נרשמה כנדרש כ"סוכן זר" בהקשר להסכם עם משרד החוץ הקטארי, שכלל מימון למחקר ולתוכניות בנושא אסלאמופוביה.
הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה | צילום: AP
אוניברסיטת קורנל הגיעה אשתקד להסדר עם הממשל האמריקני במסגרת חקירות פדרליות שעסקו, בין היתר, בהתמודדותה עם אנטישמיות בקמפוס ובקשריה עם גורמים זרים. במסגרת ההסדר התחייבה האוניברסיטה לדווח על מימון זר ונדרשה לשלם עשרות מיליוני דולרים.
בחודש מארס הגיעה אוניברסיטת ברקלי להסדר בתביעה פדרלית שבה נטען כי גילתה אדישות מכוונת להטרדות ולאפליה נגד יהודים. במסגרת ההסדר התחייבה, בין היתר, לאסור על אגודות, כתבי עת ומרפאות להדיר אנשים בשל עמדותיהם בנוגע לישראל או לציונות, לקיים הכשרות בנושא אנטישמיות ולהקים מנגנון ציות. ברקלי לא הודתה באחריות, ולבסוף חויבה בתשלום מיליון דולר לכיסוי הוצאות משפט.
באפריל אשתקד פתח משרד החינוך האמריקני בחקירה נגד ברקלי בחשד לדיווח לקוי על מימון זר. החקירה נגעה למאות מיליוני דולרים שלפי החשד לא דווחו כנדרש, ובמרכזה עמד שיתוף פעולה עם אוניברסיטה סינית בהיקף של כ-220 מיליון דולר.
מפגינים אנטי ישראלים באוניברסיטת ברקלי. | צילום: מסך מיוטיוב
גם הרווארד קיבלה לאורך השנים סכומים משמעותיים ממקורות זרים, ובהם גורמים בסין וממשלות ומוסדות במזרח התיכון. האוניברסיטה הקימה ועדה נשיאותית לבחינת אנטישמיות והטיה אנטי-ישראלית, והדו"ח הסופי שפרסמה באפריל 2025 תיאר שורה של גילויי אנטישמיות, עוינות והדרה כלפי יהודים וישראלים בקמפוס, לצד הטיה אנטי-ישראלית בתוכניות ובמסגרות אקדמיות מסוימות.
לפי דיווח ב"הרווארד קרימזון", גורמים באוניברסיטה אף שקלו לבחון את השפעתן של תרומות מהמזרח התיכון, לאחר שהנושא עלה בדיוני הוועדה המייעצת לנשיא האוניברסיטה. מנגד, בשבוע שעבר דחה בית משפט פדרלי בבוסטון את תביעת ממשל טראמפ, שבה נטען כי הרווארד כשלה בהגנה על סטודנטים יהודים וישראלים מפני הטרדה.
לפי נתוני משרד החינוך האמריקני על דיווחי מוסדות להשכלה גבוהה, בין השנים 2012 ל-2024 דווח על כ-3.28 מיליארד דולר שהגיעו ממקורות בקטאר לכ-28 אוניברסיטאות בארה"ב. סין הייתה במקום השני, עם כ-1.733 מיליארד דולר, ורוסיה העבירה כ-141 מיליון דולר. מדינות ערביות נוספות, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, העבירו יחד כ-2.5 מיליארד דולר.
חלק מהכספים שהגיעו למוסדות האקדמיים שימשו גם למימון פעילויות ותוכניות שונות, ובהן חוגי קריאה העוסקים בהגות מרקסיסטית ופוסט-מודרנית, וכן יוזמות בעלות אופי אנטי-ישראלי מובהק, כמו "שבוע האפרטהייד", פעילות בקמפוסים בנושא הנכבה ו"שבוע הסרט הפלסטיני".
תושב עזה אוחז בכסף הקטארי שהועבר לחמאס. | צילום: AFP
עם זאת, החפיפה בין האוניברסיטאות שנבדקות כעת בשל קשריהן עם גורמים זרים לבין מוסדות שבהם תועדו בשנים האחרונות גילויי אנטישמיות ואנטי-ישראליות אינה מוכיחה כשלעצמה קשר סיבתי בין הדברים. לא ניתן להסיק ממנה כי גורמים זרים הם שיצרו את התופעות הללו.
החפיפה הזו כן מעלה שאלה רחבה יותר, שמעסיקה כיום את הממשל האמריקני: עד כמה קשרים פיננסיים ואקדמיים עם גורמים זרים עשויים להשפיע על סדרי העדיפויות, המחקר והשיח בתוך מוסדות האקדמיה בארה"ב.
"אפס סובלנות"
"האוניברסיטאות הן שותפות קריטיות בביצוע מגוון רחב של תוכניות מחקר של משרד המלחמה, ולכן על המשרד לוודא שהשקעות המחקר שלנו מוגנות היטב מפני ניצול זר", אמר עוזר שר המלחמה לענייני מדע וטכנולוגיה, ד"ר ג'וזף ג'ואל.
בהודעת משרד המלחמה נמסר כי המהלך נועד "להגן על השקעות המחקר של הממשל האמריקני מפני העברת טכנולוגיה לא מורשית, גניבת קניין רוחני וניצול על ידי יריבים".
מוסדות שלא יעמדו בדרישות המשרד עלולים לאבד תקצוב פדרלי למחקר. תת-שר המלחמה למחקר והנדסה, אמיל מייקל, הבהיר: "למשרד המלחמה יש אפס סובלנות לשותפויות אקדמיות שמסכנות את הביטחון הלאומי שלנו".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
