בתחילת המאה חיה חצי מאוכלוסיית הרפובליקה העממית של סין תחת עוני קיצוני ורמת החיים הממוצעת במדינה הייתה מהגרועות בעולם, כך לפי האו"ם. רפורמות כלכליות עמוקות הובילו לכך שבתוך פחות מ-20 שנה, סין הגיעה להישג הכלכלי הגדול בעת החדשה ומיגרה את העוני הקיצוני. אלא שהציוויליזציה העתיקה בעולם, שבמשך רוב ההיסטוריה שלה ראתה בעצמה כמדינה החזקה והמתקדמת בעולם, בהחלט לא מסתפקת בכך.
"אי אפשר שיהיו שתי שמשות בשמים", כתב קונפוציוס, הפילוסוף הסיני בן המאה ה-6 לפנה"ס. בזמן שהשמש האמריקנית עדיין שולטת בשמים, השמש הסינית מצמצמת את הפערים ממנה במהירות באמצעות מגוון אסטרטגיות ודרכים. עשור לאחר שהוצגה, הגיע הזמן לבחון את "Made in China 2025", אחת התוכניות הבולטות והשאפתניות ביותר של סין, בניסיונה להפוך למעצמה הגדולה בעולם.
הסינים משתלטים על השוק
תרומתה של סין לשלושת הגלגולים הראשונים של המהפכה התעשייתית הייתה מינורית, אך בגלגולה הרביעי היא החליטה להפוך לחוד החנית.
הכי מעניין
במרכזה של תוכנית Made in China 2025 עמד הרצון לשדרג את הייצור הסיני מהיסוד, כמותית, איכותית, חכם יותר ועצמאי יותר. המטרה הייתה להפוך את סין למעצמה טכנולוגית, ואת החברות הסיניות - לשחקניות בינלאומיות.
מופעי ריקוד דרקונים ואריות במהלך פסטיבל טאואיסטי ב-13 בדצמבר | צילום: AFP
המהלך השתלם.
השתלטה על שוק הרכבים החשמליים. במחצית הראשונה של 2025, חברות סיניות מכרו כ-56.5% מכלל הרכבים החשמליים שנמכרו בעולם, ואשתקד כ-70% מכלל הרכבים החשמליים יוצרו בסין. המדינה הפכה גם למובילה בעולם בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה, וכן לכוח דומיננטי גם באוטומציה תעשייתית, רחפנים ובשורה ארוכה של מוצרי אלקטרוניקה, זאת במקביל לכך שהיא מייצרת כיום מעל מחצית מהפלדה, האלומיניום והאוניות בעולם.
ההסבר הקלאסי להצלחה הטכנולוגית של סין מדבר על הזרמת מאות מיליארדי דולרים לתעשיות מסוימות ותמיכה ממשלתית בהעתקת טכנולוגיות ממדינות זרות בידי חברות סיניות. זה נכון חלקית, אבל מחמיץ את התמונה הגדולה. ההצלחה הסינית התבססה בעיקר על תשתיות עמוקות והון אנושי שמאפשרים חדשנות וייצור יעיל.
רכב חשמלי של BYD בתערוכת הרכב בסין | צילום: AFP
סין השקיעה רבות גם בהון האנושי. היא עודדה לימודים ותעסוקה בתחומים שיועילו למטרותיה, בדגש על התחום הטכנולוגי, ובעיקר בחוקרים ובמהנדסי תוכנה, והשקיעה ביזמים. רבים מהיזמים לא חששו להתחרות בתאגידים הגדולים בעולם, תוך שהם מתחילים מאפס. סביר להניח שהתמיכה שקיבלו מהממשל נסכה בהם את האומץ הדרוש לכך, אבל הסיפור מורכב יותר.
החגורה והדרך פינת החשמל והאינטרנט
הנכס הגדול ביותר בתשתית הכלכלית של סין הוא כוח העבודה שלה, המונה למעלה מ‑70 מיליון עובדים. שנים של בנייה אינטנסיבית של שרשראות אספקה העניקו למהנדסים, למנהלי מפעלים ולעובדים סינים ידע תהליכי - ניסיון מעשי שמלמד איך לייצר, לשפר ולהגדיל ייצור ביעילות, באיכות גבוהה ובעלות נמוכה.
ידע זה מאפשר להם לעבור במהירות בין מוצרים שונים - מהרכבת אייפונים בשנה אחת למכשירים סלולאריים בשנה העוקבת - ובכך ליצור תעשיות חדשות יש מאין במהירות שאין שני לה. היזמים הסינים ידעו שלתעשייה יש יכולת למידה שעשויה לאפשר את הצלחתם של מיזמים שאפתניים במיוחד.
עוד כתבות בנושא
סין גם יצרה תחרות בין גופים בפרובינציות השונות בתוך סין, ובכך עודדה אותם להצטיין. אם בעבר נחשבה סין כמי שיודעת לעשות אימפלמנטציה (יישום בפועל) טובה לטכנולוגיה קיימת שאותה העתיקה, כיום היא מפתחת בעצמה טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם במגוון תחומים.
האלמנטים אלו מאפשרים לסין להרחיב במהירות את שליטתה בטכנולוגיות חדשות ולהתעלות על המתחרות. היא לא מובילה רק בזכות עלות עבודה נמוכה, אלא בזכות יכולות, מהירות וניסיון שמעמידים אותה בראש ייצור הסמארטפונים, האלקטרוניקה והתעשיות החדישות בעולם.
סין גם בנתה תשתיות פיזיות מרשימות. החלק המרכזי ביוזמת "החגורה והדרך", תוכנית הדגל הגאו-אסטרטגית שלה, נוגע ליכולתה להגיע לכל העולם באמצעות פיתוח רשת תשתיות תעבורתיות. ההצלחה הסינית ב-Made in China 2025 מושתתת במידה רבה על עקרון דומה.
ב-30 השנים האחרונות בנתה סין רשת כבישים מהירים לאומית שאורכה כפול מזה של מערכת האינטרסטייט האמריקנית, ורשת רכבות מהירות עם יותר קילומטרים של מסילה מכל שאר העולם יחד. חלק חשוב מילאה גם רשת הנמלים האדירה של סין, שכוללת את הנמל הגדול בעולם בשנגחאי – המעביר בשנים מסוימות יותר מטען מכל נמלי ארה"ב יחד – ומנוהל בידי חברת הנמלים הגדולה בעולם, SIPG.
הנפט האיראני מיובא דרך נמלים פרטיים. מכולות בנמל שנגחאי | צילום: AFP
בנוסף, ב-25 השנים האחרונות הובילה את העולם בבניית תחנות כוח, ושיפרה מדי שנה את כושר ייצור החשמל שלה באופן ששקול לאספקה הכוללת של בריטניה. מערכת החשמל הענקית מספקת אנרגיה זולה ומאפשרת צמיחה מהירה של תחבורה חשמלית ותעשיות עתירות אנרגיה. כל זה מעניק יתרון עצום ליזמים וחברות סיניות במשיכת יזמים ומשקיעים לתעשיות עתירות-אנרגיה שיעצבו את העתיד, ובראשן בינה מלאכותית. בשל כך, בייג'ינג פועלת באופן שיטתי להבטיח שמערכת החשמל שלה תישאר מן הגדולות, הזולות והאמינות בעולם.
עובדת היותה מדינה אוטוריטרית שיחקה גם היא תפקיד מרכזי. בראשית ימיו, רבים האמינו שהאינטרנט ישחק משטרים סמכותניים באמצעות מיטוט המונופול שלהם על הידע, והאופן שבו יאפשר לאזרחים להתארגן בקלות. סין עשתה מהלימון לימונדה. היא בנתה אינטרנט מקביל שחיבר במהירות כמעט את כל האוכלוסייה תוך חסימת התכנים שמגיעים מחו"ל. הודות לקידום מוקדם ואגרסיבי של טלפונים ניידים בידי בייג'ינג, חברות סיניות סייעו לחלוציות האינטרנט הסלולרי ופלטפורמות מקומיות מובילות הפכו לאימפריות בקנה מידה עולמי. בנוסף, וואווי הפכה למובילה העולמית בייצור רשתות גישה סלולריות ל-5G.
בכיר Huawei, ליו ג'יודה | צילום: EPA
הכול בכל מקום בבת אחת
מנגד, סין ניצבת מול אתגרים כלכליים כבדי משקל. מדיניות הסובסידיות הנדיבה של בייג'ינג סייעה לה לקדם את ענפי ההווה וצפויה לעזור לה גם באשר לענפי העתיד, אך היא יצרה לא מעט בעיות. שחיתות, בזבוז משאבים, וחברות לא יעילות שהצליחו לשרוד רק בגלל התמיכה הממשלתית.
תעשיית המוליכים למחצה מייצגת זאת היטב, כאשר מאז 2014 הוזרמו אליה מאות מיליארדי דולרים, חלקם לפרויקטים שהיו הונאה, וחלקם לגיטימיים אך הם נפגעו מניהול לקוי ושחיתות. מאז 2022 נכלאו בכירים בתעשייה – ובראשם יו"ר חברת השבבים Tsinghua Unigroup – על עבירות שחיתות, מה שממחיש את הסיכון שטומנת בחובה מדיניות הסובסידיות.
היקף התמיכה הממשלתית, לעיתים בלתי-מבוקר ודוחק חברות יעילות להישאר בשוק זמן רב יותר מהמצופה. דפלציה ותחרות חריפה מאלצות חברות להיזהר בגיוס עובדים ובהשקעה במחקר, ומקטינות את הרווחיות בתעשייה. מגזר השירותים סובל מפיקוח יתר ומגבלות רגולטוריות, מה שמאט את צמיחת התעסוקה, מחליש את הביקוש המקומי ומכביד על הצריכה הפרטית. גם יזמים פרטים חווים ריסון, מה שמצנן את החדשנות הפרטית.
נשיא שיאומי, לו ווייבינג, נואם במהלך השקת ה-Xiaomi 17 Ultra על ידי Leica בבייג'ינג ביום חמישי | צילום: EPA
במקביל, סין בנתה תשתית מקיפה שמאפשרת לה להמשיך ולהפתיע את העולם. רשתות חשמל ודיגיטל ענקיות, כוח עבודה עצום ומיומן, מערכות תחבורה ולוגיסטיקה מורכבות, וידע תהליכי שמאפשר מעבר מהיר בין מוצר למוצר - מהרכבת אייפונים לרכבים חשמליים, רחפנים וסוללות. אופן הפעולה של "הכול בכל מקום בבת אחת" מאפשר לה לפתח ולייצר טכנולוגיות חדשות במהירות גבוהה, והופכת את סין למעצמה תעשייתית-טכנולוגית החסינה גם מול האטה בצמיחה ושחיקה ברווחים.
המודל הסיני ממחיש שהצלחה טכנולוגית נשענת על שילוב בין סבסוד, תשתיות וידע. עם זאת, צמיחה איטית, עודפי סחר והאטה בביקוש המקומי מסכנים את דינמיות הכלכלה. העולם, ובראשו ארצות הברית, צריך להבין שכדי לשמור על יתרון טכנולוגי וייצור תעשייתי, לא די במכסים או פיקוח על סין - יש להשקיע בהון האנושי, בתשתיות, ובחדשנות ארוכת טווח, כדי להתמודד עם מעצמה שמבוססת על עוצמה תעשייתית וידע מתקדם.
העיט האמריקני מול הדרקון הסיני
וושינגטון ניסתה לעצור את ההתקדמות הסינית בטכנולוגיה ובייצור. תחת טראמפ, משרד המסחר קיבל סמכויות חסרות תקדים, וחסימות על ייבוא שבבים וציוד רלוונטי נועדו לחנוק את Made in China 2025. גם ממשל ביידן שמר על ההגבלות והידק אותן, במיוחד על שבבים חיוניים לבינה מלאכותית.
המשיך בקו התקיף מול סין. ביידן | צילום: איי.אף.פי
התוצאות היו מעורבות. תאגידים סיניים מסוימים קרסו, אך אחרים, כמו וואווי או SMIC התאוששו תוך השקעה עצמאית בשבבים ובחדשנות. וואווי חזרה לרמות הכנסות של 2019 והפכה למובילה גם בתחום המוליכים למחצה, בעוד SMIC הצליחה לייצר שבבים מתקדמים. גם חברות AI סיניות, למרות מגבלות הגישה לשבבים המתקדמים, צמצמו את הפער מול מובילות אמריקניות במודלי שפה גדולה, תודות לכישרון, חשמל זול ומאגרי נתונים ענקיים.
לחסימות הייבוא היה אומנם אפקט רגעי, אבל הן גם אילצו את סין להפחית את התלות באמריקנים ולהתפתח בעצמה.
בתחילת כהונתו השנייה, טראמפ הכריז על מכסים גורפים על פלדה ואלומיניום, החריף מגבלות על השקעות סיניות בארה"ב והשקעות אמריקניות בסין, והבהיר כי יצרנים ייהנו מהקלות רק אם ייצרו בשטח ארה"ב.
מחקרים מראים שמכסי 2018 הובילו לירידה בתעסוקה תעשייתית ולעלייה במחירים, עם אובדן מוערך של כ-75 אלף משרות. פריון תעשיית הפלדה האמריקנית צנח ב-32% מאז 2017. גם אם ההגנה תעשייתית תימשך, חוסר יציבות רגולטורית, אינפלציה וחשש מתגמול בינלאומי עלולים לנטרל את האפקט הרצוי.
טראמפ נואם לפני שבועיים | צילום: EPA
צעדים אלה - מכסים, הגבלות השקעה ועידוד ייצור מקומי - משקפים במידה רבה את המדיניות הסינית של העשור האחרון. כך נוצר מצב פרדוקסלי: וושינגטון, שבעבר גינתה את בייג'ינג, פועלת לפי אותו היגיון כלכלי.
בינתיים, וושינגטון ניסתה לבנות את עצמה מחדש עם "חוק הצ'יפים" (CHIPS and Science Act) והפחתת האינפלציה. למורת רוחה, היעדים נתקלו במכשולים תשתיתיים – חוסר ברשתות חשמל חזקות, עמדות טעינה לרכב חשמלי ומערכות הולכה יעילות.
המכסים שהטיל הבית הלבן גרמו לאי‑ודאות בקרב יצרנים, שהקפיאו השקעות והפסידו אלפי משרות. במקביל, גם מוסדות מחקר אמריקניים עומדים בפני אתגרים: קיצוצים, מגבלות הגירה ואובדן כישרונות פוגעים ביכולת החדשנות לטווח הארוך.
עוד כתבות בנושא
סין הצליחה כי היא שילבה סבסוד, תשתיות ותמיכה בכוח אדם ליצירת אקוסיסטם שלם. ארצות הברית, אם תתמקד בבניית עוצמתה מבפנים ולא רק בהאטת היריבה, יכולה להתמודד – אך עליה להבין שהמודל הסיני כבר לא נעצר בסנקציות או במכסים.
ההצלחה הסינית בפרויקט Made in China 2025 מראה שבעידן הנוכחי, הניסיונות להגביל אותה רחוקים מלהספיק וכי על ארה"ב לגבש אסטרטגיה מקיפה בהרבה, שתצליח לנצח את המתחרה ממזרח בעולם החדש שאותו היא יצרה.
המסע הארוך והיעד הסופי
אחד המיתוסים המכוננים של המפלגה הקומוניסטית הסינית הוא "המסע הארוך". המסע הוא הנסיגה של מאו דזה-דונג והצבא האדום מפני הממשלה הסינית לאורך כ-10,000 ק"מ ב-1934. התפיסה המקובלת בסין אומרת שמאו לקח עמו ספר אחד למסע - "זיז'י טונגג'יאן", או "המראה המקיפה לסיוע לשלטון". מדובר במעין חוברת הדרכה למדיניות עם סיפורים, משלים, אמרות כנף ולקחים היסטוריים שאחת המפורסמות שבהן היא אמירתו של קונפוציוס על שתי השמשות.
סין הוכיחה את יכולתה להשלים תוכניות תקופתיות בהצלחה רבה, בעוד תוכניות בעלות יעדים עתידיים כמו "AI 2030" וחזון העל-האסטרטגי של סין, "יעד 2049", מכוונות להציב את אותה בפסגה. השאלה היא כיצד יתמודדו שתי המעצמות עם האתגרים המצויים לפתחן וכיצד יתמודדו עם שינויים חיצוניים, ובראשם סוגיית האקלים. בסופו של דבר נגלה האם המסע הארוך של הרפובליקה העממית של סין יסתיים בכך שתצליח להפוך לשמש האחת.