הלקוחות הולכים ונעלמים מכפר מגידי העתידות מיה שבסיאול. במקום להגיע למקום שבו עדיין מתקיימת מסורת חיזוי עתידות בת מאות שנים, רבים מעדיפים כיום לקבל תשובות באינטרנט, בעזרת בינה מלאכותית.
סונג או־סון, בת 86, היא אחת האחרונות שנותרו מקהילה של מגידי עתידות לקויי ראייה, שאליהם הגיעו במשך דורות דרום־קוריאנים שחיפשו תשובות ועצות כמעט בכל תחום: ממחלות וכסף ועד אהבה וגורל. באחת המדינות המחוברות ביותר בעולם לטכנולוגיות בינה מלאכותית, האתגר הגדול של הכפר אינו ירידה באמונה בחיזוי עתידות, אלא השינוי בדרך שבה אנשים צורכים אותו.
סונג או־סון בכפר מגידי העתידות בדרום קוריאה | צילום: AFP
סונג עצמה מסרבת בתוקף לעבור לעולם הדיגיטלי. היא מסתמכת על שיטת האסטרולוגיה "ארבעת עמודי הגורל" בכתב ברייל, ועל ארבעה עשורים של ניסיון בהקשבה מדוקדקת - יכולת שהמתחרים הדיגיטליים שלה אינם יכולים להשתוות אליה. "היו אנשים שהגיעו לכאן ורצו למות", סיפרה סונג ל־AFP בכפר מיה שבצפון סיאול. "שכנעתי אותם להמשיך לחיות". "גם אני רציתי פעם למות, אבל מצאתי את העבודה הזאת ושרדתי".
הכי מעניין
כיום, לא פעם השקט הוא המבקר היחיד שלה. בעבר פעלו בקהילה 70 או 80 מגידי עתידות, וכיום נותרו פחות מ־20. רבים מהם מתו. החנויות שלהם לאורך הסמטאות הצרות עומדות חשוכות, מאחורי שלטים דהויים המכריזים על "בתי חיזוי עתידות מסורתיים". "כשאני יוצאת החוצה לטיול, שקט כאן", אמרה סונג בחדרה הקטן, המשמש אותה גם כבית וגם כחדר ייעוץ. "זה מרגיש בודד".
הגורם האנושי
הנתונים דווקא מראים שעסקי חיזוי העתידות בדרום קוריאה נמצאים בצמיחה. לפי חברת אינופורסט העוסקת בניתוח חברות סטארט־אפ, שווי הענף הגיע ב־2024 ל־1.4 טריליון וון, כ־986 מיליון דולר. אלא שכיום רבים פונים לאפליקציות ולצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית, כמו ChatGPT וג'מיני כדי לברר את עתידם. כך עולה מסקר שפרסמה השנה חברת מחקר השוק אמבריין.
כפר מגידי העתידות בדרום קוריאה | צילום: AFP
ובכל זאת, מדי פעם יש מי שעדיין מחפש אדם שיקשיב לו.
פרופ' או ג'י־הה, מרצה באוניברסיטה, חלפה במשך שנים על פני הכפר מבלי להיכנס אליו, והעדיפה לברר את עתידם באמצעות בינה מלאכותית בזמן הנסיעה לעבודה. רק לאחרונה, כשהחלה לדאוג לגבי הקריירה שלה, פנתה לסונג לייעוץ טלפוני. "היה לי טוב להרגיש שמישהו, ולא בינה מלאכותית, באמת מתרכז בסיפור שלי ומקשיב לי", סיפרה בת ה־44.
כפר מיה החל להתפתח בשנת 1966, לאחר שמגיד העתידות העיוור הראשון התיישב במקום, כך לפי מרכז התרבות סונגבוק, שחוקר את ההיסטוריה של הרובע. בשנות ה־70 וה־80, כשסיאול צמחה במהירות, נהנתה השכונה משכר דירה נמוך ומתנועה קבועה של עוברי אורח ולקוחות פוטנציאליים. כשסונג הגיעה לשם בשנת 1984, הכפר כבר היה מוקד פעיל של מגידי עתידות.
כפר מגידי העתידות בדרום קוריאה | צילום: AFP
סונג איבדה את ראייתה בעקבות מחלה בילדות, עוד לפני מלחמת קוריאה. בגיל 11 כבר החלה ללמוד את שיטות חיזוי העתידות הקוריאניות, המבוססות על ניסיון לנבא את עתידו של אדם לפי תאריך ושעת לידתו.
כשהאלגוריתם נכנס לתמונה
כבר בגיל 16 עבדה סונג כמגדת עתידות מקצועית. במשך שנים היה זה אחד המקצועות שאליהם נדחקו אנשים רבים עם מוגבלויות, ובמיוחד נשים, בשל אפליה שהגבילה את אפשרויות התעסוקה שעמדו בפניהם. "כיום, אם אדם לקוי ראייה מוכשר במוזיקה, הוא יכול לפתח קריירה בתחום", אמרה. "אבל כשאני איבדתי את הראייה, לא היה שום דבר אחר שיכולתי לעשות מלבד העבודה הזאת".
במהלך חייה עברה דרום קוריאה את ההרס של מלחמת קוריאה בשנים 1950–1953, תקופות של שלטון צבאי ואת המשבר הכלכלי של שנות ה־90. אחרי שנים של משברים ואובדן, המדינה הפכה למעצמה כלכלית עולמית, ובשנים האחרונות נהנתה מרווחי עתק מייצור שבבים לבינה מלאכותית.
ההצלחה הכלכלית שינתה גם את חיי היומיום. לקוחות שבעבר הגיעו למגידי עתידות כדי לקבל עצות בנוגע לבעיות רפואיות יכולים כיום פשוט לפנות לבית חולים. אבל אותה טכנולוגיה שמסמלת את הצלחתה של דרום קוריאה גם מרחיקה לקוחות מסונג. במקום לשלם 50 אלף וון עבור פגישה איתה, רבים מעדיפים כיום קריאות עתידות חינמיות או זולות באמצעות בינה מלאכותית.
לרוב מגידי העתידות שנותרו בכפר כמעט שאין נוכחות באינטרנט, ורבים מהם אפילו אינם מופיעים במנועי החיפוש הגדולים. "אני לא חושבת שאנשים פחות מתעניינים בחיזוי עתידות", אמרה סונג. "אבל היום הם מחפשים באינטרנט, ולכן הם כבר לא מגיעים עד אלינו".
למרות דעיכת הכפר, סונג אינה מאמינה שהגורל נקבע מראש ואי אפשר לשנותו. "אם תשקיע מאמץ ותקבל החלטות חכמות, המזל הטוב יגיע אליך שלוש פעמים במהלך החיים", אמרה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
