לא עוד "צפיפות יתר": בתי הכלא בצרפת נמצאים, פשוטו כמשמעו, על סף קריסה. לפי דו"ח של דומיניק סימונו, המבקרת הכללית של מקומות שלילת החירות בצרפת (CGLPL), מספר האסירים במדינה זינק מ־73,699 ב־1 ביוני 2023 ל־88,829 ב־1 ביוני 2026. באותה תקופה גדל מספר מקומות הכליאה מ־60,562 ל־63,237 בלבד. לפי הדו"ח, מדובר במציאות של ברבריות ממוסדת. על רקע הנתונים דורשת המבקרת לעגן בחוק "מנגנון מחייב להתמודדות עם צפיפות היתר בבתי הכלא", בין היתר כמענה לבעיית המעצרים לפני משפט.
מטרת המנגנון, נכתב, היא "להבטיח את כיבוד זכויות היסוד של האסירים, ובראשן הזכות לתא יחיד, שמירה על כבודם והגנה על שלמותם הגופנית והנפשית". ה־CGLPL כבר העלתה את ההצעה בחוות דעת שפורסמה ברשומות בספטמבר 2023, אולם שר המשפטים הנוכחי, ז'רלד דרמאנן, דוחה אותה באופן חד־משמעי. בינתיים, המציאות בשטח מצמררת. צרפת, לצד טורקיה, נחשבת כיום לאחת המדינות שמצב הכליאה בהן הוא מהחמורים במועצת אירופה. כמעט 90 אלף אסירים על מעט יותר מ־63 אלף מקומות כליאה הם, לפי המבקרת, עדות ל"כישלון מדיני".
משטרת צרפת | צילום: AP
משרד המשפטים הצרפתי מתכנן להוסיף 3,000 מקומות כליאה בבתי כלא מודולריים, מחציתם עד 2027. ואולם, מתוך 15 אלף מקומות כליאה נוספים שתוכננו במסגרת יוזמה לאומית שהושקה ב־2018, הוקמו עד כה פחות משליש בלבד. לפי הדו"ח, בכל פעם שקיבולת בתי הכלא גדלה, מספר האסירים עולה במקביל - ולעיתים אף בקצב מהיר יותר. לכן, נכתב, בניית מתקנים חדשים "אינה יכולה להיחשב פתרון הולם: בהתחשב בקצב הנוכחי של הגידול בצפיפות היתר, כדי לפתור את הבעיה יהיה צורך לפתוח בית כלא חדש כל שישה שבועות".
הכי מעניין
הדו"ח מצביע גם על הצורך להרחיב את השימוש בענישה ובמעצר חלופיים, "שעל אף חיוניותם, נותרים בתת־שימוש או נחסמים בשל תנאי יישום מגבילים". במקביל, מצבו של בית הכלא פרן נותר חמור במיוחד, ותנאי ההיגיינה והתברואה בו מוגדרים "קיצוניים". למרות זאת, אסירים ממשיכים להישלח אליו. המבקרת קוראת לרשויות "להגדיר אסטרטגיה נדל"נית ברורה לעתיד בית הכלא, כולל תוכנית שיפוץ או בנייה מחדש שתהלום את רמת ההידרדרות שנצפתה בו". גם בית הכלא גרנובל־וארס נמצא תחת מעקב, לאחר שהתנאים בו הידרדרו עוד יותר.
עמנואל מקרון | צילום: EPA/OLIVIER HOSLET
שיעור התפוסה במתקן הגיע ל־179 אחוזים, לצד מחסור חמור בכוח אדם. ה־CGLPL מצביעה בין היתר על עלייה "אקספוננציאלית" במספר המזרנים המונחים על הרצפה, על אסירים החשופים לאלימות ולתנאים בלתי־היגייניים, ועל מקרים שבהם אסירים נאלצו "לאכול בידיים" במשך יותר מחודשיים בשל מחסור בכלי אוכל. "זה מקרה קיצוני, אבל למרבה הצער זה מקרה שאנחנו רואים יותר ויותר: בית הכלא נמצא במצב נורא", אמרה סימונו. "יש חולדות בכל מקום", סיפר ל־France Info אסיר שהורשע בסחר בסמים. לדבריו, גרנובל־וארס הוא "בית הכלא הגרוע ביותר בצרפת".
לדבריו, בכל תא מוחזקים שלושה אסירים לצד שתי מיטות בלבד: "בהכרח אחד מאיתנו ישן על הרצפה". בביקורת שנערכה בסתיו האחרון קיבל בית הכלא ציון אפס מתוך 100. האסיר תיאר גם את צמצום הזמן המוקדש לפעילות גופנית ואת צפיפות היתר הבלתי נסבלת. "הייתי לגמרי לבד בתא שלי", סיפר. "מה שאהבנו היה האפשרות לצאת להליכה, לנשום קצת אוויר צח. במשך חודשים על גבי חודשים יצאנו רק להליכה אחת ביום. אנחנו אסירים, מגיע לנו להיות בכלא, מגיע לנו לרצות את עונשנו, אבל האם מגיע לנו שיתייחסו אלינו כמו לכלבים? בסופו של דבר, גם לנו יש כבוד".
עוד כתבות בנושא
האלימות במתקנים הולכת ומחריפה בעיקר בשעות הלילה. "הסוהרים צעירים מאוד וחסרי ניסיון. יש קטטות בלי סוף", אמרה סימונו ל־France Info. הנהלת בית הכלא התריעה בפני הרשויות המשפטיות על סכנת מוות באגף האסירים הפגיעים, אזור נפרד שבו מוחזקים אסירים המוגדרים רגישים. לפי סימונו, האלימות שם קשה כל כך ש"בלילות יש קטטות בתוך התאים, ואסירים מבקשים עזרה לשווא. ואותו הדבר קורה גם בחצר, בלי פיקוח. זה מצב נורא". כך, מאחורי החזות האירופית הנאורה, מערכת הכליאה בצרפת נראית כמו מציאות מעולם שלישי.