מעל 400 אלף הרוגים: מחקר חושף את מחיר המלחמה של פוטין

מחקר אמריקני קובע כי רוסיה איבדה עד 450 אלף חיילים מאז הפלישה לאוקראינה, וכ־1.4 מיליון נפגעו בסך הכול. למרות המחיר החריג, מוסקבה ממשיכה במלחמת ההתשה

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש המטה הכללי ולרי גרסימוב | AFP

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש המטה הכללי ולרי גרסימוב | צילום: AFP

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בין 400 ל-450 אלף חיילים רוסים נהרגו מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, ובסך הכול ספג הצבא הרוסי כ־1.4 מיליון נפגעים – הרוגים, פצועים ונעדרים. כך עולה ממחקר חדש של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, CSIS. לפי החוקרים, בחודשים הראשונים של 2026 החריף עוד יותר הפער בין הצדדים, ויחס הנפגעים בין רוסיה לאוקראינה הגיע לכמעט שמונה חיילים רוסים שנפגעו על כל חייל אוקראיני.

הנתון הדרמטי ביותר נוגע לקצב השחיקה של הצבא הרוסי. לפי המחקר, במחצית הראשונה של 2026 איבדה רוסיה כ־30 עד 34 אלף חיילים מדי חודש – הרוגים, פצועים ונעדרים – בעוד שקצב הגיוס החודשי שלה עומד על כ־27 אלף חיילים בלבד. המשמעות היא שהצבא הרוסי מאבד כיום כוח אדם מהר יותר מכפי שהוא מצליח למלא את שורותיו.

חייל רוסי | AFP

חייל רוסי | צילום: AFP

הנתונים מציגים תמונה קשה עבור הקרמלין: למרות השקעת משאבים עצומה, גיוס נרחב וכלכלה שמכוונת יותר ויותר לצורכי המלחמה, רוסיה לא הצליחה להגיע להכרעה צבאית. לפי CSIS, ההתקדמות הרוסית בחזיתות המרכזיות הפכה איטית במיוחד, ובחלק מהמוקדים היא נמדדת כיום בעשרות מטרים ביום בלבד. החוקרים מתארים את המלחמה כמאבק שחיקה איטי ומדמם, המזכיר במאפייניו את קרבות החפירות של מלחמת העולם הראשונה.

הכי מעניין

ב־CSIS מצביעים על כמה סיבות מרכזיות להיקף האבדות הרוסי: אסטרטגיית שחיקה יקרה, כישלון מתמשך בהפעלת לחימה משולבת, בעיות הכשרה ופיקוד, שחיתות ומורל נמוך. לפי המחקר, הכוחות הרוסיים ממשיכים לשלוח יחידות חי"ר קטנות, לעיתים לא מאומנות דיין, כדי לאתר עמדות אוקראיניות תחת אש – ולאחר מכן מפעילים נגדן ארטילריה, רחפנים ופצצות גלישה.

חיילים רוסים מסווים אחת ממשאיות מערכת הטילים אורשניק של רוסיה באמצעות רשת במהלך אימון במקום לא ידוע בבלארוס | שירות העיתונות של משרד ההגנה הרוסי באמצעות AP

חיילים רוסים מסווים אחת ממשאיות מערכת הטילים אורשניק של רוסיה באמצעות רשת במהלך אימון במקום לא ידוע בבלארוס | צילום: שירות העיתונות של משרד ההגנה הרוסי באמצעות AP

מנגד, אוקראינה הצליחה להפוך את יתרונות ההגנה לכלי אסטרטגי. מערכי מוקשים, ביצורים, תעלות לחימה ושימוש נרחב ברחפנים יצרו לאורך החזית "אזורי הרג" רחבים, שמקשים מאוד על התקדמות רוסית וגובים ממנה מחיר כבד. לפי חלק מההערכות שמצטט המחקר, רוב גדול של הנפגעים הרוסים כיום נגרם מתקיפות רחפנים, ולא מעימותים ישירים בין חיילים.

במקביל, קייב הרחיבה משמעותית את תקיפות העומק שלה בתוך רוסיה. לפי CSIS, אוקראינה ביצעה אלפי תקיפות נגד יעדים רוסיים, ובהם בתי זיקוק, מתקני דלק, מפעלי נשק, בסיסים צבאיים ומתקני פיקוד ושליטה. התקיפות נועדו לפגוע ביכולתה של רוסיה להמשיך לנהל את המלחמה גם הרחק מקווי החזית.

עשן שחור עולה מאזור בית הזיקוק של יצרנית הנפט הרוסית גזפרום - אחרי מתקפת רחפנים אוקראינית | AFP

עשן שחור עולה מאזור בית הזיקוק של יצרנית הנפט הרוסית גזפרום - אחרי מתקפת רחפנים אוקראינית | צילום: AFP

למרות המחיר הכבד, החוקרים אינם מזהים סימנים לכך שרוסיה עומדת לסיים את המלחמה. פוטין עדיין מחזיק במאגרי כוח אדם גדולים ובכלכלת מלחמה שלא קרסה, גם אם הלחץ עליה גובר. מנגד, גם אוקראינה אינה מראה סימני התמוטטות, אך מתקשה להשיב לעצמה שטחים שנכבשו בידי רוסיה. לכן, לפי המחקר, הסבירות הגבוהה ביותר אינה לניצחון מוחלט של אחד הצדדים – אלא להמשך קיפאון, עד להפסקת אש או להסדר מדיני.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא