כאשר ארצות הברית ביקשה להסתמך על הבסיסים הצבאיים בספרד לצורך תמיכה במבצעים אוויריים נגד איראן, ממשלתו של פדרו סנצ'ס השיבה בשלילה. לפי הדיווחים, הסירוב הספרדי אילץ את האמריקנים לבצע העברה מהירה של כ־15 כלי טיס, ובהם גם מטוסי תדלוק - נכס מבצעי חיוני בכל מערכה אווירית רחוקה, ובוודאי בזירה כמו המזרח התיכון.
בעיני פרשנים רבים, ההחלטה לא הייתה רק מחווה פוליטית או איתות דיפלומטי. היא יצרה השפעה מיידית על התכנון המבצעי של וושינגטון, והציפה מחדש שאלה רגישה: עד כמה יכולה ספרד להיחשב שותפה צבאית אמינה בתוך נאט"ו, בעיקר כאשר מדובר באגף הדרומי של הברית - אזור הנחשב קריטי להפעלת כוח, לניידות צבאית ולמבצעים במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
דווקא על רקע זה בולטת מורכבותה של ספרד. מצד אחד, מדריד מאותתת לעיתים על ריחוק מהקו האמריקני בזירות מסוימות. מצד שני, היא נחשבת לאחת המדינות האירופיות הפעילות ביותר במאבק בטרור הג'יהאדיסטי. בשנים האחרונות ביצעו הרשויות הספרדיות מספר רב של מעצרים ומבצעי סיכול, שכללו מאות פעולות שטח ועשרות עצורים בחשד לרדיקליזציה אסלאמיסטית.
הכי מעניין

פדרו סאנצ'ס. | צילום: AFP
לפי נתוני מערכת המשפט במדינה, חלק ניכר מההליכים שנפתחו בעבירות טרור - הסתיים בהרשעות. בשנת 2024 נרשם שיא, כאשר פעולות הסיכול הובילו לעשרות מעצרים. בינתיים, נראה כי ארגוני הטרור הולכים ומשנים את פניהם: פחות היררכיות, יותר צעירות, מבוזרות וקשות לאיתור. אחד הסימנים המדאיגים ביותר הוא הירידה בגיל המעורבים.
בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר המקרים שבהם קטינים נחשפו לתכנים קיצוניים ועברו תהליך רדיקליזציה ברשת, לעיתים ללא כל קשר ישיר לארגון טרור ממוסד או לתשתית מאורגנת. הרדיקליזציה בספרד אינה מפוזרת באופן שווה על פני המדינה. אזורים מסוימים, ובהם קטלוניה, לצד מובלעות ספרדיות בצפון אפריקה כמו סאוטה, מופיעים בשיעור גבוה יחסית בנתוני החקירות וההרשעות.
מומחים מצביעים גם על מאפיין חוזר נוסף: במקרים רבים, תהליך ההקצנה אינו מתחיל בהכרח במסגד קיצוני או בארגון מסודר, אלא בתוך מעגלים חברתיים קרובים מאוד - משפחה, חברים, שכנים או מכרים. דווקא הקשרים האינטימיים האלה, שלכאורה נראים שוליים ובלתי מאורגנים, עשויים להפוך למסלול כניסה משמעותי לעולם הטרור, הרדיקליות והקיצוניות.
לכן, בספרד מתנהל בשנים האחרונות דיון ער בשאלה אם במדינה פועלות רשתות חוצות גבולות - ובהן תנועות אסלאמיסטיות, גורמי מימון בלתי רשמיים ומנגנונים דוגמת חוואלה - המאפשרים העברת כספים מחוץ למערכת הבנקאית הרגילה. כמה חקירות הצביעו על מערכת קשרים מורכבת בין אגודות דתיות, מערכי גיוס כספים וגורמים בינלאומיים הפועלים בעולם המוסלמי.

מפגין פרו־פלסטיני | צילום: Anna KURTH / AFP
במישור האידיאולוגי, לספרד יש מקום ייחודי בדמיון הפוליטי של ארגוני הג'יהאד העולמי. ההתייחסות לאל־אנדלוס, חצי האי האיברי בתקופת השלטון המוסלמי בימי הביניים, משמשת לעיתים כלי תעמולתי בידי ארגונים כמו דאעש ואל־קאעידה. העבר ההיסטורי הזה, גם אם הוא רחוק מאות שנים מן המציאות הספרדית של ימינו, ממשיך להופיע בסיסמאות, בסרטונים ובחומרי הסתה.
בפועל, הממד הסמלי של אל־אנדלוס הופך את ספרד ליעד חוזר בתעמולה קיצונית, במיוחד במרחב המקוון שבו מיתוסים היסטוריים מקבלים חיים חדשים. גם מדיניות החוץ של ממשלת סנצ'ס מוסיפה שכבה נוספת למתיחות. מדריד חיזקה את תמיכתה במוסדות בינלאומיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי, הגדילה את תרומתה הכספית ותמכה ביוזמות חקירה הנוגעות לעימותים מהשנים האחרונות.

הנשיא דונלד טראמפ נואם בפני כלי תקשורת מחוץ לחדר הסגלגל | צילום: סלוואן ג'ורג'ס, FTWP דרך Pool
עמדות אלה יצרו חיכוכים עם כמה מבעלות בריתה של ספרד, ובראשן ארצות הברית. לפי הדיווחים, בוושינגטון כבר בוחנים אפשרות לאזן מחדש את הנוכחות הצבאית האמריקנית במערב הים התיכון - מהלך שעשוי להעיד לא רק על צורך מבצעי, אלא גם על בחינה מחודשת של מידת האמון, הזמינות והשותפות האסטרטגית עם ממשלת ספרד.
במקביל, ארצות הברית הגבירה את שיתוף הפעולה עם מרוקו, ובכך חיזקה את המערך האסטרטגי שלה לאורך הגדה הדרומית של מצר גיברלטר. כך, בעוד מדריד מנסה לנווט בין עצמאות מדינית, מחויבות לבריתות ומאבק פנימי בטרור, וושינגטון כבר מסמנת חלופות ומשרטטת מחדש את מפת האינטרסים שלה בדרום אירופה ובצפון אפריקה, הרחק ממדריד.
עוד כתבות בנושא






