בדו"ח לשנת 2024 של שירות הפעולה החיצונית האירופי כלל הפרלמנט האירופי פסקה בעלת רגישות פוליטית גבוהה: קריאה לנציבות האירופית לחקור חשדות לחדירת חמאס לפרויקטים הומניטריים הממומנים בידי האיחוד בעזה. המסר המרכזי הוא שבריסל אינה קובעת אחריות מוכחת, אלא מבקשת לבחון את ההאשמות - ולהשעות או להשיב כספים רק אם וכאשר יאושרו הפרות.
סעיף 31 עוסק במסמכים פנימיים, שעל פי החשד משתייכים לחמאס ומתוארכים לשנים 2018–2022, אשר לפי הנטען נמצאו בידי צה"ל ברצועת עזה ובהמשך פורסמו על ידי NGO Monitor. על פי נוסח הפרלמנט, מסמכים אלה עשויים להצביע על ניסיונות חדירה ומעקב באמצעות "ערבים" הקשורים לארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים, לרבות בפרויקטים הנתמכים בידי האיחוד האירופי. עם זאת, הניסוח נותר זהיר ומסויג.
הפרלמנט האירופי | צילום: EPA/RONALD WITTEK
הדברים נאמרים על רקע הדגשת תפקידו ההומניטרי המרכזי של האיחוד. מאז טבח השבעה באוקטובר, כך לפי הדו"ח, הקצה האיחוד 450 מיליון אירו לסיוע הומניטרי לעזה ולגדה המערבית, נוסף על חבילת פתיחה של 120 מיליון אירו לשנת 2025. באותה שנה אימצה הנציבות גם תוכנית רב־שנתית לפלסטין בהיקף של עד 1.6 מיליארד אירו לשנים 2025–2027.
הכי מעניין
ככל שהיקף המשאבים גדל, כך גובר גם הלחץ הפוליטי להדק את מנגנוני הפיקוח. סוגיה זו משתלבת בביקורת רחבה יותר, הנשמעת גם בזירה הפוליטית האירופית, שלפיה מנגנוני הבקרה של האיחוד מתמקדים בעיקר בהיבטים מנהליים וחשבונאיים, בעוד שהם עוסקים פחות בתוכן הפרויקטים ובקשרי הגומלין בין הגורמים המעורבים בהם.
עזתים אוספים חבילות סיוע הומניטרי מנקודת חלוקת של GHF במסדרון נצרים ב-8 באוגוסט | צילום: עלי חסן, פלאש 90
חלוקת מזון במרכזי הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה של GHF | צילום: AFP
עזתים עם חבילות הסיוע ההומניטרי שקיבלו במתחם החלוקה באזור רפיח | צילום: AFP
שיירת משאיות סיוע הומניטרי לעזה. | צילום: AP
הפרלמנט מכיר בכך שמאז 2023 חוזקו מנגנוני הבקרה באמצעות ביקורות ייעודיות, ניתוחי סיכונים והרחבת הפיקוח החיצוני. ואולם, המסר הפוליטי חד: כל חשד לשימוש בלתי תקין בכספי ציבור אירופיים מחייב בדיקה קפדנית. הקו האדום הוא הסבה, גם עקיפה, של כספי האיחוד לארגוני טרור. וזה לא הכול: הדו"ח מתייחס גם לסוגיית UNRWA.
למעשה, הדו"ח מזכיר את ההאשמות שלפיהן 19 מתוך כ־13,000 עובדים בעזה היו מעורבים במתקפות השבעה באוקטובר, ומציין כי בעקבות חקירות האו״ם פוטרו תשעה אנשי צוות. לצד זאת, מודגש שיתוף הפעולה בין הנציבות ל־UNRWA לחיזוק עקרונות הניטרליות, השקיפות ומערכות הבקרה. הפרלמנט אינו קורא להפסקה אוטומטית של התמיכה, אלא להצבת תנאים מחמירים יותר.
מחבלי חמאס לצד תושבי רצועת עזה | צילום: עלי חסן, פלאש 90
עם זאת, הסוגיה אינה רק תפעולית אלא גם מידעית. באותו סעיף 31 מזהיר הפרלמנט כי בעימותים מזוינים דיסאינפורמציה ולוחמת מידע הן תופעות שכיחות. הסתייגות זו מהותית: יש לחקור את ההאשמות לעומק, אך אין לראות בהן הוכחה פוליטית כשלעצמן. ולסיכום, הדו"ח משקף החמרה בגישת הפיקוח האירופית על הסיוע לעזה.
אין מדובר בהרשעה גורפת של ארגוני החברה האזרחית, ואף לא באישור חד משמעי של ההאשמות שפורסמו בידי NGO Monitor. מדובר בעיקר במנדט פוליטי לנציבות: לבדוק, לתעד, ולהשעות או להשיב כספים אם יתבררו הפרות. האתגר המרכזי של האיחוד הוא לאזן בין שני יעדים: מניעת כל שימוש לרעה בכספי ציבור מצד אחד, ומצד שני שימור היכולת להעניק סיוע הומניטרי חיוני במצבי קיצון.
עוד כתבה בנושא
