גם האירוע הגלובלי שאמור לאחד את העולם סביב הכדור, הפך עם הזמן למבחן פוליטי ומוסרי. בהתאם לכך, ארצות הברית החליטה לקשור את הכניסה למונדיאל 2026 לקריטריון שחורג מגבולות הספורט ונוגע ישירות לביטחון ולאקלים האזרחי הפנימי: מי שייקשר להפצת אנטישמיות במדינתו עלול פשוט שלא להיכנס. את הדברים אמר במפורש יהודה קפלון, שליח מיוחד של ממשל טראמפ למאבק באנטישמיות.
שלטי תמיכה בטראמפ מתחת למגדלי עזריאלי בת"א | צילום: AFP
בריאיון לסוכנות הידיעות Jewish Telegraphic Agency הוא התווה קו שעשוי לעורר דיון ממושך, והבהיר כי הכניסה לארצות הברית היא זכות שאינה מובנת מאליה - ולא תינתן למי שנושא עמו, גם בעקיפין, דינמיקות של שנאה. הניסוח אמנם רחב ומותיר מרחב פרשנות, אך המסר הפוליטי חד: לא רק אבטחה פיזית במהלך הטורניר, אלא גם סינון מוקדם של גורמים הנתפסים כבעייתיים. ההקשר הרחב מסייע להבין את המהלך.
מונדיאל 2026, שייערך תחת חסותן של ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, צפוי להיות הגדול בתולדות התחרות, עם 48 נבחרות ומיליוני מבקרים. זאת על רקע מתחים גוברים סביב הסכסוך במזרח התיכון, המשתקפים גם ברחובות אירופה וצפון אמריקה. בחודשים האחרונים חצו הפגנות פרו־פלסטיניות לא פעם את הגבול שבין ביקורת פוליטית לגילויי עוינות כלפי יהודים ויצרו אווירה שוושינגטון רואה בה פוטנציאל נפיץ, אם תזלוג לאירוע בסדר גודל כזה.
הכי מעניין
מפגינים פרו-פלסטינים מול הבית הלבן. | צילום: EPA
הפגנות אנטי ישראליות בניו יורק | צילום: AFP
מפגין פרו-פלסטיני בניו-יורק. | צילום: EPA
מחאה פרו-פלסטינית בקמפוס במסצ'וסטס, ארה"ב | צילום: AP
קפלון דחה טענות שעלו בכמה כלי תקשורת אירופיים בדבר איסור ממוקד על פוליטיקאים ביבשת. לדבריו, כל מקרה ייבחן לגופו, אך תפקיד ציבורי או אחריות מוסדית לא יקנו חסינות אוטומטית. ברקע עומדים אירועים קונקרטיים מהחודשים האחרונים בכדורגל האירופי - בהם ההגבלות על אוהדי מכבי תל אביב במשחק מול אסטון וילה, וכן מקרי האלימות שתועדו באמסטרדם, שלדברי הממשל האמריקני משקפים מגמה מדאיגה שאין להתעלם ממנה.
הסוגיה משתלבת באופן בלתי נמנע גם בזירה הגיאופוליטית. בין הנבחרות שהעפילו נמצאות מדינות כמו איראן, טורקיה ודרום אפריקה, שלכולן יחסים מורכבים עם ישראל, ולעיתים גם עימותים ישירים או עקיפים. נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, כבר אישר את השתתפותה של איראן והדגיש כי הנבחרת מייצגת את עמה, וכי יש לאפשר לספורטאים להתחרות.
הפגנה נגד אנטישמיות בתפוצות. | צילום: EPA
מנגד, מהבית הלבן נמסר כי ההזמנה לנבחרת איראן נותרת על השולחן. הקו הכפול הזה, פתיחות בזירה הספורטיבית לצד קשיחות בזירה הפוליטית־חברתית, משקף ניסיון להימנע מקרע מוסדי, מבלי לוותר על מסר הרתעתי ברור. בינתיים באירופה, שם סוגיית האנטישמיות חזרה למרכז השיח הציבורי בעוצמה שלא נראתה שנים, דבריו של קפלון צפויים לעורר תגובות מנוגדות.
יש שיראו בכך הגנה הכרחית על הקהילות היהודיות, ואחרים יפרשו זאת כהתערבות - ואף כתקדים מסוכן מבחינת חירויות הפרט. ברקע נותרת שאלה מרכזית שתלווה את הספירה לאחור למונדיאל: עד כמה ניתן לבודד אירוע ספורט עולמי מהמתחים הפוליטיים, ועד כמה המדינות המארחות מוכנות לסנן את הבאים בשעריהן כדי להגן על המתרחש בתחומן? הזמן יספק את התשובות.
עוד כתבות בנושא
