דיפלומטיה או מלחמה? טראמפ מרכז כוחות בזמן שיחות הגרעין עם איראן

סבב שלישי בז’נבה, כוחות אמריקניים במזרח התיכון והצעה איראנית חדשה – האם זו דיפלומטיה מגובה בכוח או הכנה למלחמה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

נושאת המטוסים לינקולן | AP

נושאת המטוסים לינקולן | צילום: AP

ערב סבב השיחות השלישי בין ארצות הברית לאיראן בז’נבה, העולם עוקב בדריכות: האם ריכוז הכוחות האמריקניים באזור הוא איום שמטרתו ללחוץ על טהרן להתגמש – או איתות לכך שמתקפה צבאית ממשית נמצאת על השולחן אם לא תושג במהירות עסקה שתספק את הבית הלבן?

עוד כתבות בנושא

בנאום השנתי בפני הקונגרס חזר הנשיא דונלד טראמפ על טענתו כי התקיפות האוויריות שבוצעו ביוני “השמידו” את תוכנית הגרעין האיראנית, אך הוסיף כי טהרן החלה לשקם את פעילותה וממשיכה ב“שאיפותיה המסוכנות”. במקביל, גורמים בינלאומיים מטילים ספק בהיקף הנזק שנגרם למתקנים התת־קרקעיים, ומדגישים כי למרות ההרס בכניסות, חלק מהתשתיות עצמן נותרו שלמות.

על השולחן בז’נבה

הכי מעניין

איראן צפויה להציג הצעה חדשה, שלפי גורמים המעורים בפרטים כוללת “העשרה סמלית” של אורניום לצרכים רפואיים ומחקריים – מהלך שלטענתה עומד בזכותה הריבונית במסגרת האמנה לאי־הפצת נשק גרעיני. טהרן מציגה את השיחות כמצומצמות לנושא אחד: התחייבות מפוקחת שלא לייצר נשק גרעיני, בתמורה להסרת הסנקציות הכלכליות האמריקניות.

מנגד, בוושינגטון נשמעים קולות רחבים יותר: דרישה להפסקת כל העשרה, ויתור על מלאי אורניום מועשר ברמה גבוהה, צמצום תוכנית הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה בארגוני שלוחה אזוריים.

ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, צפוי להשתתף בפגישה ולהציג את הערכת הפיקוח הבינלאומית ואת תנאי הבקרה האפשריים במסגרת הסכם חדש.

גורמים בקונגרס משתי המפלגות סבורים כי לחץ צבאי עשוי לשמש מנוף אפקטיבי בדרך להסכם. אחרים תוהים מהו “הסף המינימלי” שמבחינת הממשל יהווה עסקה מספקת – והאם הנשיא יבחר להפעיל כוח עוד לפני שמוצה המהלך הדיפלומטי.

שאלות קשות עולות גם לגבי היום שאחרי: אם יותקף המשטר האיראני או ייחלש משמעותית – מי ימלא את הוואקום? האם משמרות המהפכה יתפסו את השלטון? האם המדינה תידרדר למאבק פנימי רחב?

במקביל לשיחות, איראן מאיימת להגיב בעוצמה על כל מתקפה אמריקנית. חילופי ההאשמות בין וושינגטון לטהרן נמשכים, לצד ויכוחים על מספר ההרוגים בגל המחאה האחרון במדינה.

המסר מטהרן הוא נכונות “לשבת לשולחן בכנות וברצון טוב”, כלשון סגן שר החוץ האיראני. בוושינגטון, לעומת זאת, נשמרת עמימות: האם מדובר בדיפלומטיה מגובה בכוח – או בספירה לאחור לעימות נוסף במזרח התיכון.

עוד כתבות בנושא

הימים הקרובים בז’נבה עשויים להבהיר אם השעון שמתקתק הוא מנגנון לחץ – או הכנה ממשית למלחמה חדשה באזור.